קכט ב"מ צ, א: "איבעיא להו מהו שיאמר אדם לנכרי חסום פרתי ודוש בה". וכבר הובא לעיל פ"א ס"ו, מנמוק"י שם (נג, רע"א), ההוכחה מסוגיא זאת, דקיי"ל שאסור. וכן נפסק בטוש"ע חו"מ סי' שלח ס"ו.
קל רש"י שם ד"ה חסום. ואף שדעה הא' בתוס' שם חלקו עליו בזה, כבר הובא לעיל ס"ח, דקיי"ל בזה כדעת ר"י בתוס' שם, ורא"ש שם. וכן נפסק בשו"ע או"ח סי' שז סכ"א (לענין שבת).
קלא ראה שוע"ר הל' חסימה סכ"ב: "אחד דיש ואחד כל מלאכה בתלוש", וש"נ.
קלב ואף שהגהות מרדכי (שבת סי' תנט) כתבו טעם האיסור: "פירוש שנהנה בחסימתה, שאפילו אינו שלו מכל מקום הרי מרבה לו בעל הבית בשכר במה שהיא נחסמת". וכן פסק המ"א סי' שז ס"ק כט. מכל מקום כבר נתבאר לעיל דקיי"ל בזה כש"ך (יו"ד סי' רצז ס"ק ד): "אפילו אין לו הנאה בזה אסור, כיון שהיא בהמה של ישראל".
קלג ראה לקמן ריש פל"ד, שאפשר בשותפות אין איסור. וש"נ.
וכן אסור לומר לנכרי חסום פרתי ודוש בהקכט קל קלא קלב קלג
קכט ב"מ צ, א: "איבעיא להו מהו שיאמר אדם לנכרי חסום פרתי ודוש בה". וכבר הובא לעיל פ"א ס"ו, מנמוק"י שם (נג, רע"א), ההוכחה מסוגיא זאת, דקיי"ל שאסור. וכן נפסק בטוש"ע חו"מ סי' שלח ס"ו.קל רש"י שם ד"ה חסום. ואף שדעה הא' בתוס' שם חלקו עליו בזה, כבר הובא לעיל ס"ח, דקיי"ל בזה כדעת ר"י בתוס' שם, ורא"ש שם. וכן נפסק בשו"ע או"ח סי' שז סכ"א (לענין שבת).קלא ראה שוע"ר הל' חסימה סכ"ב: "אחד דיש ואחד כל מלאכה בתלוש", וש"נ.קלב ואף שהגהות מרדכי (שבת סי' תנט) כתבו טעם האיסור: "פירוש שנהנה בחסימתה, שאפילו אינו שלו מכל מקום הרי מרבה לו בעל הבית בשכר במה שהיא נחסמת". וכן פסק המ"א סי' שז ס"ק כט. מכל מקום כבר נתבאר לעיל דקיי"ל בזה כש"ך (יו"ד סי' רצז ס"ק ד): "אפילו אין לו הנאה בזה אסור, כיון שהיא בהמה של ישראל".קלג ראה לקמן ריש פל"ד, שאפשר בשותפות אין איסור. וש"נ.The Lubavitch Library · chabadlibrary.org