א'שצב

העלם כו'). וזהו ג"כ כענין מח' ודבור שהן בחי' ברי' ויצי' כנודע, והרי המח' מקפת כל האברים ופועלת בהם כו' וכמ"ש בלק"ת ד"ה ויקח קרח ספ"א, והמח' היא בחי' העלם ודבור הוא בחי' גילוי כו', וזהו דברי' ויצי' הוא בחי' חומר וצורה שזהו כמו בחי' עגולים ויושר כו', וכמו שנת"ל דבברי' מאיר גילוי האין ה"ז מה שהאין דמל' הוא כמו האין דכתר שרש הנאצלים כו' ה"ז בחי' האו"מ, דמשו"ז עולם הברי' הוא בחי' חשך והעלם כו', ויצי' הוא כמו בחי' החכ' ראשית הגילוי כו'.

ובעבודה הנה השרפים שבעולם הברי' אומרים קדוש וחיוה"ק שביצי' אומרים ברוך, קדוש וברוך הוא בחי' סוכ"ע וממכ"ע, וכידוע בענין שם הקב"ה דקדוש הוא בחי' כתר וברוך בחי' חכ', וכמא' הזהר איהו ברוך ואיהי ברכה איהו ברוך הוא בחי' יסוד אבא כו', וידוע דחכ' היא ראשית ההשתל' והיינו שמהחכ' הוא התחלת ההשתל' דאבי"ע כו', דכללות עולמות אבי"ע הן בבחי' השתל' כו', הגם שאצי' למעלה מעלה מבחי' בי"ע וכמ"ש כי הוי' אלקיך כאש אכלה כו' כמו האש שמובדל מכל היסודות, מ"מ הוא בבחי' השתל' עם עולמות בי"ע כו', וכמ"ש בע"ח דד' עולמות אבי"ע הן שם הוי' יו"ד באצי' ה' בברי' כו', עמ"ש בשעמ"א רפ"א ובשמ"ב ספ"א ובשער הקדמות דרושי אבי"ע דרוש ו'. והענין הוא דהנה ידוע שבין אצי' לברי' יש בחי' פרסא המפסקת והיא נעשית להעלים אור האצי', מפני שא"א לבחי' בע"ג להתהוות מבחי' בלתי בע"ג כ"א ע"י התעלמות האור בתחלה כו' (דאצי' נק' בלתי בע"ג לגבי בי"ע שהרי האורות דאצי' הן בבחי' פשיטות כו', וגם הכלים הן רק בחי' כח הגבול לא שהן בחי' גבול ממש כו',

וכמ"ש בעה"ק והכח הגבול הנמצא ממנו תחלה הן הכלים דע"ס כו', וכמו הגבול בהעצם שאינו בבחי' גבול עדיין כו' וכמ"ש במ"א באורך ומ"מ ה"ה בבחי' כח הגבול, וגם האורות ה"ה בבחי' פשיטות לגבי הכלים לא שהן בבחי' פשוטים לגמרי וכמשנת"ל באורך, וע"כ) עכ"ז יש קצת ערך לאצי' עם ברי' כו', וזהו שהד' עולמות אבי"ע הן ד' אותיות הוי' כו', וידוע דכמו"כ הע"ס הן הד' אותיות יו"ד בחכ' ה' בבינה ו"ה מדות ומל', ואנו רואין שיש ערך לחו"ב עם המדות אחר שיש הסתעפות מזה לזה כי מן השכל נולדו המדות וכן המדות עם הדבור כו', עד שגם לדבור עם השכל יש ערך והשתוות במקצת אעפ"י שעצם השכל מובדל מן המדות כו' מ"מ מצד בחי' ההשתל' שמשתלשל מהשכל יש לו ערך עם הנולד מכחו כו', וא"כ הרי יובן שיש קצת ערך גם לעשי' עם בחי' האצי' כו', ואעפ"י שיש בחי' פרסא בין אצי' לברי' היינו רק הגשמת האור והעלמו לבד, אבל מ"מ משתלשל מאצי' לברי' בדרך השתל' כו'. ושרש הענין הוא דהנה אצי' הוא בחי' האור והיינו האור שלמעלה מהכלים, וכידוע שבכלים יש ג' מדרי' והן בי"ע, ובהאור יש

ד' מדרי' והיינו ג' מדרי' המתלבשים בהכלים ומדרי' הד' היא בחי' האור שלמעלה מהכלים כו', והאור המתלבש בכלים ה"ה בא בהגשמה לפי מהות הכלים כו', אבל האור שלמעלה מהכלים הוא האור כמו שהוא בעצם כו'. וזהו דברי' שבאצי' הוא בחי' בינה שהוא בחי' יש וכמ"ש בע"ח שהבינה לגבי חכ' היא בחי' גופני כו', והיינו שגם האור דבינה הוא בחי' יש לגבי חכ' כו', וחכ' היא בחי' אין דהיינו בחי' אור בלי כלי כו' (והרי יש כלי גם בחכ' אלא שהכלי היא כמו האור כו' וכמ"ש במ"א ונת"ל), וזהו בחי' אצי' שבאצי' כו', ומ"מ הרי האור יש לו שייכות וערך אל הכלים שהרי אצי' הוא בחי' גילוי האור כו', וכמשנת"ל בג' מדרי' שבאור דבחי' גילוי האור הגם שהוא למעלה מהכלים יש לו מ"מ שייכות אל הכלים כו', וכמו בחי' אריך שהוא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org