Shelach, Shabbos Mevarchim Tamuz 5732

תוכן ענינים

• משה רבינו שלח המרגלים לראות הדרך הטובה ביותר (ע"פ טבע) ולהיכנס לארץ ישראל, אך לא שאלם באם ללכת לארץ ישראל, וההוראה - לפני לימוד התורה וקיום המצוות צ"ל "שלח וגו' ויתורו את הארץ" - לבדוק באם מקיים המצוה כדבעי ובאם לומד תורה במקום ובאופן טהור, אך כל זה בנוגע להכנות דקיום המצוה ובנוגע להתבוננות בענין התורה ומצוות אך על עצם קיום המצוה אינו צריך "שלח" אלא ודאי צריך לקיימה, ההוראה מטענת המרגלים  בפנימיות הענינים: ש"אל יבוש מפני המלעיגים". (ס"א)
• לפני כל מצוה צריך קבלת עול כללי ואז קיום המצוה כדבעי, ואצל המרגלים הי' חסר בקבלת עול ולכן הגיעו לענין החטא, "וטפכם אשר אמרתם לבז יהי' והבאתי אותם וידעו את הארץ" אינו סותר לענין הבחירה כיון שמדובר על כללות הדור, וההוראה: שיש לעסוק במיוחד עם טף שאינם שייכים לשום פשרות. (ס"ב)
• התורה מקשרת הכניסה לארץ ישראל עם מצות נסכים וחלה, שזהו ענין המשכת אלקות מלמעלה למטה ובאופן שפועלים אחדות ה' בכל עניני העולם, וההוראה: גם כשמתעסק בעניני העולם צריך הוא להמשיך שם אלקות בגלוי. (ס"ג)
• שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יד, לו) "וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ". (ס"ה)
• שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' שעה) - על מה שכתוב "וקוב"ה אתרעי בהו ואתבני בהו ואתפאר בהו". (ס"ו)
• הביאור בפירוש רש"י, וההוראה ע"פ "יינה של תורה": שכ"א צריך להיות קשור לרבי, ואז בכל מצב שיהי' - הרבי יציאו משם ויעמידו במצב נעלה, מלבד החולקים על משה - "וילונו עליו" שלהם אין מועילה תפלתו; אודות "מיהו יהודי"; הביאור בלקוטי לוי יצחק; הביאור בתניא פרק כט "לא הראה להם כו' שום אות ומופת". (ס"ז)