Acharei-Kedoshim, 13 Iyar 5731

תוכן ענינים

• שיחה א: פרשיות "אחרי" ו"קדושים" יש ביניהם (בתוכנן) שייכות מיוחדת; פרשת "אחרי" התחלה בענין שהוא תכלית הקדושה - יום הכיפורים, ופרשת "קדושים" התחלתה "קדושים תהיו כי קדוש אני"; הכנה והקדמה להעבודה דפרשת "קדושים" נרמזת ונרמזת בפרשת "אחרי"; בפרשת אחרי מדובר ע"ד "אחרי מות" נדב ואביהו "בקרבתם לפני הוי'" - שהגיעו ל"כלות הנפש" - וע"ז באה הציווי: "אחרי מות" דאין זו תכלית העבודה וצריך להיות העבודה גם לאחר המדרגה ד"כלות הנפש", והנתינת כח על עבודה נעלית זו באה מפרשת "קדושים תהיו כי קדוש אני" - "קדושתי למעלה מקדושתכם". (ס"א)
• שיחה ב: ע"ד השלוחים לאוסטרליא שי'; השלוחים צריכים לזכור תמיד ע"ד שליחותם; צריכים להיות "מהלכים"; ירידת הנשמה למטה "איז א ביטערע שליחות" ובזה ב' אופני עבודה תפלה ו(למעלה מזה) תורה. (ס"ב)
• שיחה ג: ע"ד מצב השכונה וע"ד המצב בחינוך. (ס"ג)
• שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יח, ב-ג) "דבר אל בני ישראל ואמרת עליהם אני ה' אלקיכם, כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו", ומפרש רש"י "אני ה' אלקיכם - אני הוא שאמרתי בסיני אנכי הוי' אלקיך וקבלתם עליכם מלכותי מעתה קבלו גזירותי. רבי אומר גלוי וידוע לפניו שסופן לנתק בעריות בימי עזרא לפיכך בא עליהם בגזירה, אני הוי' אלקיכם, דעו מי גוזר עליכם, דיין להפרע ונאמר לשלם שכר". (ס"ה)
• שיחה ה: שאלות בפרקי אבות (פ"ג מי"ז) "אם אין תורה אין דרך ארץ אם אין דרך ארץ אין תורה וכו'", וצריך להבין מאיזה ענין צריכים להתחיל אם מ"תורה" או מ"דרך ארץ".הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
• שיחה ו: הביאור בפרקי אבות; הקשר לזה עם השיעור היומי בתהלים - (סט, לו-לז) "כי אלקים יושיע ציון גו' וזרע עבדיו ינחלוה", (ע, א) "למנצח לדוד להזכיר", ובמדרש תהלים שם שצריכים לומר "הלל" על הנס; שקו"ט האם אמירת הלל היא מן התורה או מדרבנן. (ס"ז)
• שיחה ז: המשך הביאור בפירוש רש"י; ההוראה מפירוש רש"י - "גלוי וידוע כו' שסופן לנתק בעריות כו' לפיכך בא עליהם בגזירה" - היא נתינת כח על זמן הזה להפריש מ"נשים נכריות" ואף שישנה טענה "א-ל אחד בראנו" (מלאכי ב, י), ע"ז ענה מלאכי הנביא שהקב"ה רוצה "זרע אלקים" (שם לז). (ס"ח)
• שיחה ח: הביאור בפרקי אבות. (ס"ט)