Motzei 13 Tamuz 5729

תוכן ענינים

• בכל מאורע ישנו הכלל והפרטים, בהתוועדות י"ב תמוז הכלל הינה (כלשון בעל הגאולה במכתב) - חינוך התורה והיהדות; ביאור הסדר חינוך התורה ואח"כ חינוך היהדות. (ס"א)
• ביאור הלשון במכתבו (חינוך התורה והיהדות כו') בכל אתר ואתר לפי ענינו, אף שהתורה היא נצחית בכל זמן ומקום. (ס"ב)
• לימוד הוראה בעבודה מסיפור בעל הגאולה דבבית האסורים לא יכולים לדעת את הזמן כ"א ע"י ההכרזות, והקשר עם המסופר במדרש גבי משה דכשהי' בהר סיני ידע להבחין בין יום ללילה ע"י אמירת המלאכים קדוש או ברוך. (ס"ג)
• הימים האלו נזכרים ונעשים, צ"ל עשי', ועי"ז דוקא גם הזכירה הינה בשלימות, אע"פ שמעשה הוא לכאורה ירידה בכל זה ע"י באים לשלימות גם במוחין ובמדות, לפי"ז מובנת הדעה דעיקר שירה בכלי ולא בפה. (ס"ד)
• כשפוגשים ביהודי שלעת עתה אינו שומר תורה ומצוות צריכים לומר לו האמת ללא פשרות ולהצביע על העובדה שמכל השיטות השונות בעבר לא נשאר שריד, בזמנינו רואים במוחש איך שהדור הצעיר מורדים בשיטות אלו. (ס"ה)
• בתורה, בבני ישראל, ובארץ ישראל השלימות של כל פרט הוא כשמתאחד עם השאר; הטעות שנעשתה לאחר המלחמה הי' כבר עד"ז בעבר ומסופר בתנ"ך התוצאות שזה הביא, ומ"מ לא למדו מהסיפור לקח על להבא. (ס"ו)
• תיווך דברי אדמו"ר הזקן דמביא מאמר הש"ס ג' צריכים חיזוק להאמור בש"ס ד' צריכים חיזוק. (ס"ז)
• ביאור טענת זמרי למשה בת יתרו מי התירה לך, אף שזה הי' קודם מתן תורה. (ס"ח)
• הכריז ע"ד עריכת מגבית למוסדות שנקראים על שם בעל הגאולה. (ס"י)
• התורה הינה חיים, בחיים לא שייך הפסק, הנסיעה לשליחות ולמחנות קיץ צריכה להביא לחיזוק התורה. (סי"א)
• בירך שבני ישראל הנמצאים במדינה ההיא - שבה הי' המאסר והגאולה - יזכו לצאת משם בקרוב. (סי"ב)