אחרי, מבה"ח אייר תשי״ט

תוכן ענינים

• ענין יציאת מצרים בכל יום, באופן (מגבול לבלי גבול) שבאין ערוך, ואפילו בימות החול לגבי ימי הפסח דאזלינן מיני' שענינים "גילויים" בלבד, משא"כ ימות החול - מעשים טובים שבעולם הזה - שע"י "נעמט מען עצמות". (ס"א)
• יש מעלה ב"גילויים" לגבי "מעשה" שזהו ענין משה - עבודה דעכשיו, ואח"כ משיח - גילויים, ואח"כ עוד הפעם משה (גואל אחרון) מעלת המעשה. וההוראה שצריכים גם מעשה וגם כוונה והם משלימים זה את זה. (ס"ב)
• הטעם דלעתיד לבא נאמר "כמצות רצונך" שהמצוות יהיו בתכלית השלימות ע"פ המבואר שמצות נקראים בשם זריעה. (ס"ד)
• "לעתיד לבא - מעשה גדול" ב' פירושים; לעתיד "אשת חיל עטרת בעלה", מעלת המלכות ומעין זה עכשיו מעלת האשה בהפיכת דברים גשמיים לאלקות - סיפור עם מטבעות נוצצות אצל אדמו"ר הזקן. (ס"ה)
• ביאור בפרקי אבות (פ"א מי"ז): (א) "כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף (עניני עולם) טוב משתיקה" - העלם ופרישות, שעי"ז מזדכך ומתעלה, (ב) "ולא המדרש עיקר אלא המעשה" - דצריך להיות תלמוד המביא לידי מעשה, היינו, שבתורה צ"ל בגילוי דוקא ולא בהפרשה השייכת גם לנפש הבהמית, (ג) "וכל המרבה דברים" - שעומד בהתפשטות, שחושב שכבר השלים את הכוונה, "מביא חטא" - מלשון חסרון לו גילוי העצמות, שבא ע"י קבלת עול וביטול. (ס"ז)