Purim 5719
Tuesday, 24.3.1959
MaamarRecorded · 7 h 35 minParshas Tzav
Recording · part 1 of 40
Two Nigunim
0:0015:02
Hanachos and scans
- שיחו"קUnedited hanachaAt the source
- תו"מ התוועדויותUnedited hanachaAt the source
- ח"ג ע' 913 (פ' זכור)Edited (mugah)At the source
- ח"ג ע' 916 (פורים)Edited (mugah)At the source
- חכ"ו ע' 1 (שמות א)Edited (mugah)At the source
- סה"מ/ סה"מ (פורים)MaamarAt the source
- תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מMaamarAt the source
- צילום 1The Rebbe's glossesAt the source
- צילום 2The Rebbe's glossesAt the source
Text
No text of this farbrengen yet
Have a hanacha, or know where one was printed? Add it and it will be synced to the recording.
תוכן ענינים
- הפירוש הפנימי ב"אורה ושמחה וששון ויקר" שהם אותות המבדילים בין ישראל לעמים, ומביאים שמחה וכו' בגשמיות. (ס"א)
- ביאור ענין "אורה ושמחה וששון ויקר" בספירות, וענינם בעבודה. (ס"ב) תורת הבעש"ט - התורה נקראת בשם "ישראל", ובמגילה נוסף השם "יהודים", ובב' מקומות בב' יודי"ן, וההוראה מזה לפועל - "יהודי - מודה בכל התורה כולה". (ס"ה)
- פורים תורה: דכל הויכוח בין מרדכי להמן הי' אם "להשמיד ולהרוג" ר"ל או "ליהודים היתה אורה וגו'", אבל דבר ברור לכולם "מיהו יהודי"!; שמחת המן שהפור נפל בחודש אדר שאז תפילות משה לא נתקבלו, וכך (חשב) לא יוכלו ישראל לבטל הגזירה ע"י תפלה; אבל "כדאי יום הלידה (של משה) שיכפר כו'" שענין התורה - שהי' בלידתו - הוא נצחי ונותן כח לבטל כל ענין בלתי רצוי. (ס"ו)
- תורת אדמו"ר מהוריי"צ על דיוק הלשון "את כל אשר קרהו" שגם צרת חברו מרגיש כצרת עצמו, וכמו"כ בטובתו. (ס"ז)
- בחילוק העבודה בין פורים ליום הכיפורים; והטעם מדוע אין ב' ימי פורים כבכל יו"ט של גליות. (ס"ח)
- מגבית עבור קופת רבינו, נתינתה בשמחה ובמדה דעד דלא ידע. (ס"ט)
- "שקר החן והבל היופי וגו'" - ביאור ענין זה, ושאינו סותר למש"כ "לא נבראה אלא ליופי". (ס"י)
- ההתוועדות דפורים בין י"ד לט"ו, שהוא נעלה משניהם. (סי"א)
- "בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן" מדוע צריך נתינת טעם, וההוראה בקשר לפורים. (סי"ב)
- ביאור החילוק בין תורתן של ראשונים לאחרונים. (סי"ג)
- ענין ה"ונלפינו" שצ"ל אצל התמימים. (סי"ד)
- ע"ד מאמר מאדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לפני שנה שצ"ל "קאים אדעתי' דרבי'" עכ"פ למעשה (אם לא שייך בהבנה). (סט"ו)
- בדין חיוב עבדים כנענים בפורים - בנגלה, חסידות, ועבודה. (סט"ז)
- עבודת ה' באופן הרצוי אצל בני ישראל כאן עוזרת לאלו הנמצאים מעבר מסך הברזל. (סי"ז)
- הנפקא מינא בין עבודת הבירורים לנסיונות. (סי"ח)
- "קיימו מה שקבלו כבר" קאי על תורה שבעל פה, ובכללות הרי זה ענין פנימיות התורה, וההוראה לפועל, והקשר במיוחד לנשי ובנות חב"ד. (סי"ט)
- קביעות עיתים בזמן ובנפש - ופרצת בנגלה ובחסידות ע"ד "חייב איניש". (ס"כ)
Imported from mafteiach-index · mafteiach.app · at the source