שתי ידות לקרש
קנז
יתעלה, וזהו בחי' גבוה יותר כי מצה אין בה טעם כו', אבל כשהחמץ יתעלה ע"ד שתי הלחם זהו כשיהי' גילוי טעמי' עליוני', והיינו בחי' טעמי תורה, ולכן עיקר הגילוי יהי' לע"ל, כי יש בתורה ד' בחי' טעמים נקודות תגין אותיות, ועיקר תושבע"פ היא מאותיות התורה שזהו שבכל הגמרא אומרים מ"ט אמר קרא שהוא בחי' אותיות התורה, ויש גם תגין שזהו שארז"ל שר"ע הי' דורש על כל קוץ וקוץ (שהם תגין שבתורה) תילי תילים של הלכות, וגם מבחי' נקודות יש בתושבע"פ שזהו שאמרו יש אם למקרא ויש אם למסורת, שהוא בענין הניקוד איך לקרות התיבה הכתובה בתושב"כ, אבל טעמי תורה שהוא בחי' הנגינות שבתושכ"כ לא נתגלו, ולע"ל יתגלה גם טעמי תורה, ואז יתעלה גם החמץ שיש בו טעם וע"ד עתיד חזיר ליטהר.
וזה הי' ענין שתי ידות לקרש כו' שהי' כמין חי"ת והוא שיהי' בחי' ועמדו רגליו ב' רגליו בשוה כי ה' יש בו ג' קוין וקו הג' נפרד אף עשיתיו, אבל לע"ל שיהי' הגלוי בעשיי' כמו למעלה זהו כשהח' יתעלה וכל הג' קוין יחדיו יהיו תמים.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- תורת שמואל
- כרך
- תרל"ג ח"א
- מזהה
- rh-ymd63drf
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.