תרו

ירדתי שהאגוז יש בו ד' קליפין והוא כנגד גקה"ט וק"נ (והגם שלא נזכר במד"ר כ"א ב' קליפות אך זהו בכללות דהיינו קליפה רכה אשר סביב המוחא אשר א"א להעבירו כ"א ע"י טחינה או בירור, וקליפה קשה, וזהו שאמר שם שהוא כנגד מילה ופריעה, מילה הו"ע העברת הערלה לגמרי, ופריעה הוא רק להטות אותו להצדדים, והוא ג"כ כנגד ד' קליפות הנ"ל), ואילו לא חטאו ישראל הי' העבודה באופן אחר ולא היו הקליפות מסתירים, אך כאשר חטאו כו' נתהוו קליפות המסתירים התלבשות השכינה בהם. והענין כי עולם על מילואו נברא ואח"כ בא נחש על חוה והטיל בה זוהמא, וישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, וזהו מ"ש במ"ת ויחן ישראל נגד ההר שנעשו כולם כאיש אחד היינו שהי' היחוד פנים בפנים כמ"ש למהוי אחד באחד כמו שהי' בבהמ"ק שהי' גילוי אלקות, ואפי' בבית שני שהי' חסר ה' דברים מ"מ הרי גדרו פרצות החומה וחומה זו תורה כמארז"ל אני חומה זו תורה, ופב"פ א"א להיות כ"א לישראל. אך בזה"ג אינו מאיר המל' כמו שהוא בחי' ה"א כ"א בחי' דלי"ת, וזהו כל עיקר ענין הבירורים.

וזהו משארז"ל ונאוה ביוהכ"פ שביוהכ"פ הי' הכה"ג מקטיר קטורת ועי"ז הי' מברר המקיפי' דלעו"ז. אך הנה גם עכשיו ישנו כל הבחי' ברוחניות כמ"ש תכון תפלתי קטרת לפניך דכמו שבבהמ"ק הי' מתחיל תרומת הדשן אחר חצות כן בעבודה הו"ע מה שנתקן קודם הודו לאמר פ' וידבר ופיטום הקטורת, וע"פ פשוט הטעם הוא כדי ללמוד תורה קודם התפלה, אך לפי"ז למה התקינו זה דוקא, אך הענין הוא שענין הקטורת הוא לברר המקיף דלעו"ז, ואח"כ ההתבוננות קודם התפלה, ואח"כ התפלה. ובדרך כלל הו"ע התומ"צ שהו"ע הבירורים, שהמצות נשפלו למטה דוקא ציצית מצמר גשמי תפילין מקלף גשמי הרי שבהם הוא המשכת רצה"ע ב"ה, וכן לימוד התורה מלבד שהיא מצוה כשאר מצות הרי יש בה גילויים עליונים כמ"ש מימינו אש דת למו, והתורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה, אך זהו הכל ברוחניות.

ובזה יובן מה שבשמע"צ מקריבין פר אחד וביום ראשון דסוכות י"ג פרים, והענין דהנה הקליפות מדמים עצמם כקוף בפני אדם שזהו שנמצא בהם כמה מספרים י"ג וי"א וד' שהוא הכל התדמות כנגד הקדושה, דכמו שיש בקדושה פנימי' ומקיפי' היינו דרך כלל תורה ומצות, ובפרט יש בתורה ב' בחי' פנימי ומקיף (כמשנ"ת בדרושים הקודמים) שהתורה נק' דרך כלל בשם מקיף ועז"נ כבוד חכמים ינחלו, אך לע"ל כתיב ולכבוד אהי' בתוכה שזה הכבוד יאיר בפנימי'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org