תורת מנחם – התוועדויות
ר"ד ליל ב' דחג הפסח, בעת ה"סדר", ה'תשכ"ז
298
א. רש"ג: יש שיחה מכ"ק מו"ח אדמו"ר1 שע"פ קבלה יש להטמין את האפיקומן בין ב' כרים, ושאל אם אפשר להניחו תחת הכרים או ביניהם דוקא?
כ"ק אדמו"ר שליט"א: "צפון" פירושו טמון, ולכן צריך להטמין האפיקומן ביניהם דוקא.
ב. רש"ג: מבואר בקבלה2 שד' הקושיות הם כנגד ד' עולמות אבי"ע, וקושית מסובין היא כנגד אצילות – איך שייך ענין של קושיא, שהיא מסטרא דרע3, כנגד עולם האצילות, עליו נאמר4 "לא יגורך רע"?
כ"ק אדמו"ר שליט"א: הרי גם אצילות הוא "עולם", ויש גם קליפה ששייכת לעולם האצילות (אף שמקומה בעולם הבריאה5), שנקראת "ראו מ"ה"6, וכיון שיש שם ענין של קליפה, שייכת גם קושיא כו'7.
ג. רש"ג: מ"ש בהגדה "וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק"8, איך שייך לומר "וארבה" בנוגע ליצחק בלבד9?
כ"ק אדמו"ר שליט"א: איתא בקבלה10 ש"ארבה" בגימטריא "יצחק".
ויש להוסיף ולבאר בנוגע לפירוש רש"י על הפסוק: "וארבה את
299
זרעו", "חסר ה"א, כמה מריבות ונסיונות עשיתי עמו עד שלא נתתי לו זרע", כפי שידובר בעזה"י בהתוועדות11.
ד. רש"ג: אצל אדמו"ר מהר"ש היו רואים בשעת הסדר "בעל- שם'סקע ענינים".
כ"ק אדמו"ר שליט"א: לאו דוקא בשעת הסדר, אלא כללות הנהגתו היתה באופן כזה12.
והוסיף: אדמו"ר מהר"ש הי' מצניע תחת הכר שלו עם האפיקומן שלו – גם את האפיקומן של בני ביתו, ופעם ביקש המשרת שיצניע גם את שלו, והשיב: "ניט אַלע קענען זיך אַרויפכאַפּן אויפן וואָגן"13.
ה. רש"ג: שאל מדוע אין מנגנים בשעת הסדר.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: בנוסח ההגדה שלנו – אין פזמונים כו', וגם אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר לא ניגנו, כפי שיודעים כל אלו שהיו שם במשך כו"כ שנים (בהצביעו על הר"י כץ).
הרי"כ: אכן לא ניגנו, ואולי הסיבה היא בגלל שלא הי' זמן פנוי.
כ"ק אדמו"ר שליט"א: אם הי' רוצים – היו מוצאים זמן14, ובפרט בליל ב', שאין מהדרים לאכול את האפיקומן קודם חצות15.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- תאריך
- ט״ז ניסן תשכ״ז (26 באפריל 1967)
- מזהה
- rh-s1f2k2e1