בעתו קבלתי החוברת שלו וכהצעתו הנחתי את הענין על אחרי החגים ונתקיים מרז"ל במילי דאבות אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה, כי הטרדות לא נתמעטו אלא אדרבה, ובמילא אינני רוצה לדחות הענין יותר ובמילא אבוא עכ"פ באיזה שורות ואתו הסליחה.
ידוע אשר אין משיבין על הדרוש (כנפי יונה חלק ב' סימן קכ"ה) בכ"ז כנהוג בענינים כגון אלו אענה גם אני חלקי וידוע מרז"ל (ירושלמי סוף ברכות) טפטיא דאורייתא טבין.
לסימן א' עה"כ צדיק הי' בדורותיו, ודז"ל בזה משא"כ בדורו של אברהם. והקשה וכן הקשה בתו"ש שהרי כשמת נח הי' אברהם בן נ"ח. – י"ל בזה דהכוונה בדורותיו בדור שלו, היינו שהוא הפרנס שלו ומנהיגו וכלשון רז"ל דור ופרנסיו וכו' (ויק"ר פכ"ו).
ריש עמוד ג' בענין טעמי המצות. – יעוין מ"ש בזה המורה הגדול במורה נבוכים ח"ג פרק ל"א ואילך. אגה"ק לרבנו הזקן סימן י"ט. ספר טעמי המצות להצ"צ סוף מצוה פו"ר, מצות נר חנוכה ריש פרק ג' ועוד. בהנוגע למלח בפרט – יעוין לקוטי תורה סוף פרשת ויקרא ד"ה לא תשבית מלח וביאורו.
לסוף החוברת בענין גדולים בעלי תשובה שאפילו צדיקים גמורים כו' יעויין אגרת התשובה לרבנו הזקן סוף פרק ח' והוא מתאים למ"ש בתניא סוף פרק ז' תשובה גדולה כ"כ כו' כמרז"ל במקום שבעלי תשובה כו'.נהניתי ממה שראיתיו כאן בהתועדות דשמחת תורה וחבל אשר לא הי' בידו להיות נוכח ג"כ בהתועדות דשבת בראשית ראשית השנה. וע"פ הידוע פתגם אדמו"ר הצ"צ ששמענוהו מכ"ק מו"ח אדמו"ר בהנוגע לשבת בראשית, שההנהגה בו משפיעה על כל השנה כולה ויה"ר שכוונתו הרצוי' תחשב כמעשה בפועל.