פרק כט

אמִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד הָב֣וּ לַֽ֭יהוָה בְּנֵ֣י אֵלִ֑ים הָב֥וּ לַ֝יהוָ֗ה כָּב֥וֹד וָעֹֽז׃

1A psalm of David.
Ascribe to GOD, O divine beings,
ascribe to GOD glory and strength.

בהָב֣וּ לַֽ֭יהוָה כְּב֣וֹד שְׁמ֑וֹ הִשְׁתַּחֲו֥וּ לַ֝יהוָ֗ה בְּהַדְרַת־קֹֽדֶשׁ׃

2Ascribe to GOD the glory of that name;
bow down to GOD, majestic in holiness.

גק֥וֹל יְהוָ֗ה עַל־הַ֫מָּ֥יִם אֵֽל־הַכָּב֥וֹד הִרְעִ֑ים יְ֝הוָ֗ה עַל־מַ֥יִם רַבִּֽים׃

3GOD’s voice is over the waters;
the God of glory thunders,
GOD, over the mighty waters.

דקוֹל־יְהוָ֥ה בַּכֹּ֑חַ ק֥וֹל יְ֝הוָ֗ה בֶּהָדָֽר׃

4The voice of GOD is power;
GOD’s voice is majesty;

הק֣וֹל יְ֭הוָה שֹׁבֵ֣ר אֲרָזִ֑ים וַיְשַׁבֵּ֥ר יְ֝הוָ֗ה אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן׃

5GOD’s voice breaks cedars;
GOD shatters the cedars of Lebanon—

ווַיַּרְקִידֵ֥ם כְּמוֹ־עֵ֑גֶל לְבָנ֥וֹן וְ֝שִׂרְיֹ֗ן כְּמ֣וֹ בֶן־רְאֵמִֽים׃

6making Lebanon skip like a calf,¹
Sirion, like a young wild ox.

זקוֹל־יְהוָ֥ה חֹצֵ֗ב לַהֲב֥וֹת אֵֽשׁ׃

7GOD’s voice kindles flames of fire;

חק֣וֹל יְ֭הוָה יָחִ֣יל מִדְבָּ֑ר יָחִ֥יל יְ֝הוָ֗ה מִדְבַּ֥ר קָדֵֽשׁ׃

8GOD’s voice convulses the wilderness;
GOD convulses the wilderness of Kadesh;

טק֤וֹל יְהוָ֨ה ׀ יְחוֹלֵ֣ל אַיָּלוֹת֮ וַֽיֶּחֱשֹׂ֪ף יְעָ֫ר֥וֹת וּבְהֵיכָל֑וֹ כֻּ֝לּ֗וֹ אֹמֵ֥ר כָּבֽוֹד׃

9GOD’s voice causes hinds to calve,
and strips forests bare;²
while in the divine temple all say “Glory!”

ייְ֭הוָה לַמַּבּ֣וּל יָשָׁ֑ב וַיֵּ֥שֶׁב יְ֝הוָ֗ה מֶ֣לֶךְ לְעוֹלָֽם׃

10GOD sat enthroned at the Flood;
GOD sits enthroned, ruler forever.

יאיְֽהוָ֗ה עֹ֭ז לְעַמּ֣וֹ יִתֵּ֑ן יְהוָ֓ה ׀ יְבָרֵ֖ךְ אֶת־עַמּ֣וֹ בַשָּׁלֽוֹם׃

11May strength be granted to GOD’s people;
may GOD bless this people with well-being.

Sefaria: Tanach with Ta'amei Hamikra · Public domain · sefaria.org

Sefaria: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC BY-NC · sefaria.org