פרק קלז

אעַ֥ל נַהֲר֨וֹת ׀ בָּבֶ֗ל שָׁ֣ם יָ֭שַׁבְנוּ גַּם־בָּכִ֑ינוּ בְּ֝זָכְרֵ֗נוּ אֶת־צִיּֽוֹן׃

1By the rivers of Babylon,
there we sat,
sat and wept,
as we thought of Zion.

בעַֽל־עֲרָבִ֥ים בְּתוֹכָ֑הּ תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃

2There on the poplars
we hung up our lyres,

גכִּ֤י שָׁ֨ם שְֽׁאֵל֪וּנוּ שׁוֹבֵ֡ינוּ דִּבְרֵי־שִׁ֭יר וְתוֹלָלֵ֣ינוּ שִׂמְחָ֑ה שִׁ֥ירוּ לָ֝֗נוּ מִשִּׁ֥יר צִיּֽוֹן׃

3for our captors asked us there for songs,
our tormentors,¹ for amusement:
“Sing us one of the songs of Zion.”

דאֵ֗יךְ נָשִׁ֥יר אֶת־שִׁיר־יְהוָ֑ה עַ֝֗ל אַדְמַ֥ת נֵכָֽר׃

4How can we sing a song of GOD
on alien soil?

האִֽם־אֶשְׁכָּחֵ֥ךְ יְֽרוּשָׁלִָ֗ם תִּשְׁכַּ֥ח יְמִינִֽי׃

5If I forget you, O Jerusalem,
let my right hand wither;²

ותִּדְבַּ֥ק־לְשׁוֹנִ֨י ׀ לְחִכִּי֮ אִם־לֹ֪א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי אִם־לֹ֣א אַ֭עֲלֶה אֶת־יְרוּשָׁלִַ֑ם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי׃

6let my tongue stick to my palate
if I cease to think of you,
if I do not keep Jerusalem in memory
even at my happiest hour.

זזְכֹ֤ר יְהוָ֨ה ׀ לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֮ י֤וֹם יְֽרוּשָׁ֫לִָ֥ם הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ ׀ עָ֑רוּ עַ֝֗ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ׃

7Remember, O ETERNAL One, against the Edomites
the day of Jerusalem’s fall;
how they cried, “Strip her, strip her
to her very foundations!”

חבַּת־בָּבֶ֗ל הַשְּׁד֫וּדָ֥ה אַשְׁרֵ֥י שֶׁיְשַׁלֶּם־לָ֑ךְ אֶת־גְּ֝מוּלֵ֗ךְ שֶׁגָּמַ֥לְתְּ לָֽנוּ׃

8Fair Babylon, you predator,³
a blessing on the one who repays you in kind
what you have inflicted on us;

טאַשְׁרֵ֤י ׀ שֶׁיֹּאחֵ֓ז וְנִפֵּ֬ץ אֶֽת־עֹ֝לָלַ֗יִךְ אֶל־הַסָּֽלַע׃

9a blessing on the one who seizes your babies
and dashes them against the rocks!

Sefaria: Tanach with Ta'amei Hamikra · Public domain · sefaria.org

Sefaria: THE JPS TANAKH: Gender-Sensitive Edition · CC BY-NC · sefaria.org