Part V; Kuntres Acharon, Chapter 2

א עַיֵּין עֵץ חַיִּים שַׁעַר הַנְּקוּדּוֹת שַׁעַר ח׳ פֶּרֶק ו׳, שֶׁאֵין הַחֲזָרַת פָּנִים בְּפָנִים כִּי אִם עַל־יְדֵי מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת דַּוְקָא. וְטַעַם הַדָּבָר, כִּי עַל־יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים גּוֹרֵם זִיוּוּג הָעֶלְיוֹן וְכוּ׳.

1Examine Etz Chaim, Shaar Hanekudot 8:6, the statement that there can be no “turning of face to face”¹ except through mitzvot requiring action² exclusively. The reason is that good deeds cause the supernal union….

בוּלְהָבִין, אַמַּאי ״מַעֲשִׂיּוֹת״ דַּוְקָא? יוּבַן מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בְּשַׁעַר מַ״ן וּמ״ד, כִּי צָרִיךְ תְּחִלָּה לְהַעֲלוֹת ״מַיִּין נוּקְבִין דְּנוּקְבָא דִזְעֵיר אַנְפִּין״, וּ״מַיִּין נוּקְבִין דְּנוּקְבָא״ הֵן בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם פֶּרֶק א׳.

2The understanding of why mitzvot which require action specifically have this effect lies in the statement in Shaar Man Umad, that the first step must be elevation of mayin nukvin³ of nukva of the Minor Visage,⁴ and the mayin nukvin of nukva is the state of action,⁵ as explained there, ch. 1.

גוְהִנֵּה, הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים נִקְרָאִים ״כִּסּוּחַ וְקִיצּוּץ הַקּוֹצִים״, הַנֶּאֱחָזִים בַּאֲחוֹרַיִים, שֶׁהֵן בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשַׁעַר מ״ז פֶּרֶק ה׳, וְהַיְינוּ עַל־יְדֵי הַעֲלָאַת הַטּוֹב הַגָּנוּז בָּהֶם הַמְלוּבָּשׁ בְּמִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת לִמְקוֹרוֹ, לִקְדוּשַּׁת הָאֲצִילוּת שֶׁכְּבָר הוּבְרְרָה.

3Good deeds are described as trimming and hacking off the thistles that attach themselves to the hinderpart, the state of deed, as written in (Etz Chaim) Shaar 47:5. This pruning is effected through elevating the element of good concealed in them that is enclothed in mitzvot of action, elevating it to its source, to the sanctity of Atzilut that has already been purified.

דוּמַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן תִּיקֵּן גַּם כֵּן עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, הַיְינוּ עַל־יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר, דַּ״עֲקִימַת שְׂפָתָיו הַוֵי מַעֲשֶׂה״, כִּי הֵן מִנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית שֶׁבַּגּוּף וְדָמוֹ אֲשֶׁר שָׁרְשָׁן מִנּוֹגַהּ.

4The statement there that Adam made rectification through prayer as well means through the utterances of speech, for the movement of the lips is also deemed a deed.⁶ Utterances are from the vivifying soul⁷ in the body and his blood, whose source is in nogah.⁸

הוְהִנֵּה, הַבֵּירוּרִים דַּעֲשִׂיָּה עוֹלִין לִיצִירָה עַל יְדֵי שֵׁם בַּ״ן, וּמִיצִירָה לִבְרִיאָה וְלַאֲצִילוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשַׁעַר מַ״ן דְּרוּשׁ י״א סִימָן ז׳.

5The purifications of Asiyah⁵ ascend to Yetzirah⁵ through the name of ב“ן,^9* and from Yetzirah to Beriah and Atzilut, as noted in Shaar Man, Drush 11:7.

ווּבָזֶה יוּבַן דְּהִרְהוּר לָא עָבִיד מִידֵי, כִּי בְּלִי הַעֲלָאַת ״מַיִּין נוּקְבִין״ מֵהַ״מְּלָכִים״ שֶׁבְּ״נוֹגַהּ״, אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ טִיפִּין מִלְמַעְלָה לְזִוּוּג זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָא, כִּי רוֹצֶה לִינַק מֵאִמּוֹ וְלֹא לְהַשְׁפִּיעַ לְמַטָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּשַׁעַר מַ״ן דְּרוּשׁ ב׳. וְעַיֵּין זֹהַר פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי דַּף רמ״ד עַמּוּד ב׳: דְּאִית סִדּוּרָא כוּ׳ לְאִסְתַּכְּלָא כוּ׳, וְהֵן כַּוָּונוֹת הַתְּפִלָּה וְיִחוּדִים עֶלְיוֹנִים לַיּוֹדְעִים וּמַשִּׂיגִים לְאִסְתַּכְּלָא כוּ׳, כִּי נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלָּהֶם עַצְמָן הֵן ״מַיִּין נוּקְבִין״, בִּמְסִירַת נַפְשָׁם עַל הַתּוֹרָה, וּבִנְפִילַת אַפַּיִם, כַּנּוֹדָע:

6Thus we can understand why mere thought accomplishes nothing,¹⁰ for without elevating mayin nukvin³ from the “kings of nogah,” it is impossible to draw forth drops from above to effect the union of zun,^11* for its desire is to seek nurture from its “mother” rather than giving forth for the lower realms, as written in Shaar Man, Drush 2. See also Zohar, Parashat Pekudei, 244b, that there is an order…to gaze upon…. These are the intentions in prayer, and the supernal unions, for those who know and understand how to “gaze upon….” For their very own nefesh-ruach-neshamah¹² are man, with selfless devotion for the Torah, and during the Tachanun prayer, as is known.

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org