ש שיסדר שלחנו במוצאי שבת

ש שיסדר שלחנו במוצאי שבת

ובו ד' סעיפים

א לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, בכל מיני סידור הנהוגים אצלו בעריכת השלחן לסעודה גמורה, אע"פ שעכשיו לא יאכל אלא כזית, הן מחמת שאין לו יותר, הן מחמת שאינו תאב ליותר, מכל מקום יש לו לעשות הכנה בסידור השלחן, כגון פריסת מפה וכיוצא בזה, כמו לסעודה גמורה[2587], כדי ללוות את השבת ביציאתו דרך כבוד[2588], כמו בכניסתו[2589], כמו שנתבאר בסי' ר[ס]"ב[2590]:

ב ולכן יש נוהגים להרבות נרות במוצאי שבת[2591] יותר משאר לילות החול. ונוהגים גם כן לומר פיוטים וזמירות[2592], אחר הבדלה, ללות את השבת אחר שיצא, כדרך שמלוין את המלך אחר שיצא מן העיר[2593]:

ג וטוב לבשל בשר או דבר אחר במוצאי שבת לכבוד סעודה זו[2594]. ובזמננו שמאחרין כל כך סעודה ג'[2595], שאין יכולים לאכול במוצאי שבת, יכולים לקיים סעודה זו בפירות[2596] (ואין צריך להקדים סעודה ג' בשביל שיאכלו סעודה זו כראוי, שסעודה זו אינה חובה כל כך[2597], אלא מצוה מן המובחר בלבד[2598]):

ד יש מהמדקדקים שהיה לו טלית (מיוחד) של מצוה מיוחדת לשבת[2599], ובכל מוצאי שבת היה קופלה, כדי להתעסק במצוה מיד[2600]:

[2587] שבת קיט, ב (אמר ר' חנינא לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אע"פ שאינו צריך אלא לכזית). טור ושו"ע (לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת ... אפילו אינו צריך אלא לכזית). ט"ז (פירוש יסדר שלחנו בפריסת מפה על השלחן, ושאר מינים הנהוגים אצלו לעריכת השלחן, ועל זה אמר אפילו מי שאין רגיל כי אם בכזית, הן מצד עניותו הן מחמת שביעתו, מכל מקום באותו כזית יעשה לו הכנה ויפרוס המפה משום כבוד שבת).

וראה לקוטי שיחות חל"ו ע' 72.

[2588] רש"י שם (במוצאי שבת נמי כבוד שבת ללוות ביציאתו דרך כבוד, כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר). טור ושו"ע (כדי ללוות את השבת).

[2589] שבלי הלקט ריש סי' קל (משל שמלוין את המלך ביציאתו, כשם שמלוין אותו בכניסתו).

[2590] סעיף א (צריך אדם לסדר שלחנו בערב שבת ללילי שבת, ויציע המטות שיושבים עליהם, ויתקן כל עניני הבית שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבית הכנסת, שזהו כבוד השבת).

וראה גם לעיל סי' רצו סט"ו (נוהגים במדינות אלו להבדיל מעומד, לכבוד המלך שאנו מלוין אותו, ודרך לויה מעומד).

[2591] מטה משה סי' תקיב (וראיתי מדקדקים שמדליקין נרות במקום אוכל במוצאי שבת, ומנהג נכון הוא, שכשם שמדליקין נרות בכניסתו כך יש לעשות ביציאתו). הובא בעולת שבת.

[2592] שבלי הלקט סו"ס קכט (נהגו לומר פיוטין והבדלות וזמירות ללוות את השבת, כדרך שמלוין את המלך בכניסתו לעיר וביציאתו).

ובסידור לא הובאו פיוטים למוצאי שבת. וראה קיצור הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן מילואים ע' קכד.

[2593] ט"ז (ונראה לי דאף על פי שנוהגין לומר זמירות קודם הבדלה, נכון לומר אותם אחר ההבדלה, דבזה שייך ליווי, דהיינו אחר שיצא המלך).

[2594] שבת קיט, ב (חמין במוצאי שבת מלוגמא (רפואה, רש"י). פת חמה במוצאי שבת מלוגמא. ר' אבהו הוה עבדין ליה באפוקי שבתא עיגלא תילתא, הוה אכיל מיניה כולייתא). מ"א (בגמרא משמע דנכון לבשל בשר במוצאי שבת, או דבר אחר).

[2595] זמן אכילת סעודה שלישית נתבאר לעיל סי' רצא ס"ב.

[2596] מ"א (ובזמנינו שמאחרין כל כך סעודה שלישית, שאין יכולין לאכול במוצאי שבת, יכולין לקיימה בפירות).

[2597] ראה רא"ש פרק ערבי פסחים סי' יז (והבדלה, דין הוא שלא יבדיל על הפת, דאי בעי לא אכיל במוצאי שבת). וראה אליה זוטא סק"א (ושמעתי שאם ממשיך השלש הסעודות עד אחר חשיכה, אין צריך לאכול עוד סעודה רביעית במוצאי שבת).

[2598] ראה לקוטי שיחות חל"ו ע' 70 ואילך.

[2599] ראה גם לעיל סי' רסב ס"ג (חייב כל אדם להשתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת כפי יכולתו, שצריך לכבד השבת בכסות נקיה ... ומי שאפשר לו טוב שיהיה לו גם טלית אחר).

[2600] מהרי"ל הל' שבת ע' רכג (מהר"י סג"ל היה לו טלית מיוחד לשבת, והיה כופלו בכל מוצאי שבת, כי אמר יש להתעסק במצוה בהתחלת ימי החול). מ"א (מהרי"ל היה לו טלית של שבת, והיה קופלו בכל מוצאי שבת, כדי להתעסק במצוה מיד).

וראה הערות וביאורים תשעז ע' 86.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org