שבח נעימות ידידות3אור קדושתו וחסידותו זכרו להגיד מקצת נפלאות4 מתורתו של כבוד קדושת מרנא ורבנא רבינו הגדול נר ישראל5 וקדושו גאון תפארת ישראל6 רבא דעמיה7 איש אלהים קדוש הוא8, כבוד אדונינו אבינו מורינו ורבינו זכר צדיק לברכה9 לחיי העולם הבא בעדן גן אלהים מסוכתו10, ושבח המגיע לכתביו11 הקדושים בנגלה ונסתר אשר אין חקר לתבונתו12. אין די באר ואין די עולה13 על הכתב, כי כבר נודע בכל קצוי ארץ14 מלאה תהלתו15, אשר יפוצו חוצה מעינות16 חכמתו ויראתו.
אמנם כן דרך באי בשערים17 שערי הספר המובא לבית הדפוס, להודיע מעלת ותועלת החיבור ועל מה אדני הספר הוטבעו18. לזאת גם אנחנו באנו להודיע בישראל נאמנה19 אמיתת סיבת התעוררות רוח קדשו של אדונינו אבינו מורינו ורבינו האלהי הגאון נ"ע לחבר כמו חיבור השלחן ערוך, הלכות בטעמיהן ונימוקן אחריהן20.
כי כבר גלוי ונודע בשער21 בת רבים22 את כל תוקף ופרשת גדולת23 חכמתו ותבונתו מנעוריו, אשר בעודו בן ח"י שנה גמיר לכולא תלמודא עם כל נושאי כליהם ספרי הראשונים והאחרונים, לא הניח דבר גדול24 וכו'.
וכאשר היותו בן עשרים25 לרדוף26 לדעת את ה'27 כפי עומק תבונתו ורוחב דעתו ואמיתת טהרת וקדושת לבבו הנאמן לפני28 ה', לא מצא בכל עיונו כדי המספיק למלאות כל עמקי משאלותיו, ובפרט בידיעת סתרי התורה וסודותיה המאירים לנפש באור החיים כדי שביעה29 להשביע נפשו ורוחו רוח קדשו. מאת ה' היתה לו זאת30 שהורהו בדרכיו לילך באור ה' לכתת רגליו ולעלות לפני ולפנים31 להיכל קדשו של האי סבא קדישא אור עולם32 מופת הדור33 הגאון האלהי החריף מורינו ורבינו דוב בער נ"ע מגיד מישרים דקהילא קדישא מיזעריטש, אשר רוח ה' הופיע עליו כנודע וכמפורסם. שמה מצא מרגוע לנפשו34 והשביע בצחצחות נפשו35 ואכל מעץ החיים אילנא דאורייתא וחי לעולם36 בחיי החיים, כמו שאמר הכתוב צדיק באמונתו יחיה37.
*
ובעודו עומד לפני ה'38 שם נתעורר רוח קדשו של מורו ורבו סבא קדישא הנ"ל כיד ה' עליו השכיל39, ומשמיא אסכימו על ידו40 לעשות אך טוב לישראל41 בדברי הברית42, זו התורה הנגלית לנו ולבנינו43, שהיא שקולה כנגד כל המצות, וכל חפצים לא ישוו בה, ודרז"ל44 אפילו חפצי שמים כו', ואין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה45. וכמו שהאריך אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל בחיבורו בהלכות תלמוד תורה46 בביאור מצות ידיעת התורה, שהיא חובה על כל אחד מישראל לידע כל תרי"ג מצות ופירושיהן כמו שניתנו למשה בסיני, שבביאוריהן ניתנו, כמ"ש47 ואתנה לך את לוחת האבן והתורה זו תורה שבכתב והמצוה זו תורה שבעל פה.
ומפני שצרכי ישראל מרובים48, ובפרט בצוק העתים49 הללו שהיוקר יאמיר50, וטרדת הפרנסה מוטלת על כל אחד ואחד, בנפשו יביא לחמו51, ועל כן דעתם קצרה מלבא בארוכה בעיון ים התלמוד והפוסקים לידע מוצא הדין בארוכה, ומילתא בטעמא דווקא, וגם לגדולים אשר להם יד ושם52 בתלמוד תכבד עליהם העבודה53 להכריע בין הפוסקים לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא54 על פי הסכמת האחרונים, אשר מימיהם אנו שותים55 ובדרכיהם אנו הולכים, כי ברוב המקומות יש דיעות מחולקות, זה מקשה וזה מפרק זה בונה וזה סותר, ובידי אדם אין ברירה שיבור לו דרך ישרה56.
אשר על כן על כל דברי האגרת הזאת57, משמיא אסכימו על ידי'58 דהרב הקדוש הנ"ל לחפוש בחפש מחופש59 בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלהים בו60 להבין ולהורות61 הלכה ברורה62 מתון ומסיק63 אליבא דהלכתא64 הלכות בטעמיהן65, לעשות מלאכה זו על סדר השלחן ערוך אורח חיים ויורה דעה שהן הדינים הנצרכים, שלהן מצוות קדימה על השאר, ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח ומילתא בטעמא.
ויבחר בכבוד אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, אשר בו בזמנו היה מלא וגדוש66 מים התלמוד והפוסקים, והפציר בו עד בוש67, ואמר לו אין נבון וחכם כמוך68 לירד לעומקה של הלכה69, לעשות מלאכה70 זו מלאכת הקודש71 להוציא לאור תמצית ופנימיות טעמי ההלכות הנזכרים בכל דברי הראשונים והאחרונים72, זקוקים שבעתיים73 כל דבר על אופניו74 בלי בילבול ותערובות, ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים עד חכמי זמנינו75.
*
והיתה התחלתו בהיותו יושב בשבת תחכמוני76 במקום תחנות של הרב הקדוש הנ"ל שם הואיל באר את התורה77 בהלכות ציצית והלכות פסח, ושניהם נגמרו שמה עד בואם שמה הני תרי צנתרי דדהבא78 שבת אחים יחד79 הגאונים המפורסמים קדושי עליון עמודי עולם הרב מוהר"ר שמעלקא ואחיו הרב מ"ו פנחס נ"ע, טרם נסיעתם על כסא הרבנות למדינות אשכנז לקהילת ניקלשבורג וקהילת פרנקפורט דמיין80, והיה לנגד עיניהם כתבי אאמו"ר בשני ההלכות הנ"ל וקלסוהו ושבחוהו עד למאד מאד, ואמרו לו חזק והתחזק81 לברך על המוגמר82 לך נאה83 ויאה וזכות התורה יעמוד לך ולזרעך84 ולכל ישראל.
ובמיעוט שנים ב'85 נגמר זה החיבור על אורח חיים בשני לוחות כתובים פנים וחוץ86, הלוח הפנים הוא ההלכות בטעמיהן ופסקי דינים העולים אחר הפלפול בראשונים ואחרונים וטעמיהן, בלשון זך ונקי להיות שגורה בפי87 כל אדם, מיוסד על פי דעת כל הפוסקים ראשונים ואחרונים, ובראשם הרב בעל מגן אברהם88, לא הפריז על המדה לחלוק עליהם89 רק להכריע ביניהם בראיות צודקות יתנו עידיהן ויגידו90. בחוץ חכמות תרונה91 בלוח השני הנקרא בשם קונטרס אחרון, כדי שיהיה כל אדם קורא כדרכו92, ההלכה הקבועה בטעמיה תהיה בפיו שגורה, והפלפול יהיה למשכילים לבד מסורה, ולעשות כרצון איש ואיש93 כל אחד על מקומו יבא94.
וכן עשה גם בהלכות הצריכות לכל אדם המפוזרות בשאר חלקי השו"ע95, ליקט אחד לאחד96 לעשות מהם לוחות הברית כתבנית חלק אורח חיים הנ"ל.
ובחלק היו"ד שבו ההוראות איסור והיתר שלפני המורים יובאו פסקי ההלכה, שינה טעמו97 ולשונו להיות שני הלוחות סביב השו"ע יחנו, האחד בירור ההלכה בטעמיה, והשני בהרחבת הפלפול בראיות חזקות ובדקדוק לשון הגמרא ופוסקים מדבש מתוקות98. וסגנון אחד עולה לשניהן99 כמו בחלק אורח חיים הנ"ל.
*
ואחר רוב שנים שהוסיף פליאות חכמה על חכמתו בעמקות ובקיאות, כמו בהיותו בן שלשים שנה, שחזר על כל התלמוד עם כל הראשונים והאחרונים ט"ז פעמים100, כאשר שמענו מפה קדוש שבהיותו בק"ק מאהליב שאצל נהר דניסטור101 חזר על כל התלמוד פעם הט"ז בעמידה לילה ויום, לא פסק פומיה מגירסא102 כאשר עיני הכל ראו, והוות נהירא שמעתתא מפומיה כיומא דאיתיהיבא103, אורייתא גמר וחכמתא סבר ושמושא עבד.
אז התחיל להגיה ולחדש בספרו זה מחלק או"ח104, והתחיל מהלכות נטילת ידים105, וכנראה לעין כל מבין עומק דיני נט"י המיוסדים על אדני פז106 וחדושים נפלאים יסודתם בהררי קודש107 מעיון הראשונים.
וגם אשר חיבר בחלק יו"ד, ובפרט בהלכות נדה שהיה לעת זקנתו108, כל זמן שהזקין הוסיף כח וגבורה109 במלחמתה של תורה110.
*
וה' נתן לו חכמה111 כאחד מגדולי הראשונים, כמובן לכל מי שיש לו עינים לראותו ולב להבין112 אפס קצהו113 טיפה מן הים מים חכמתו בעומק פלפולו ובקיאתו בקונטרס אחרון שלו שביו"ד וקונטרס החזקות114 וקונטרס בין השמשות'115 שבלול מכל עמקי שיטות הש"ס המפוזרים, אין די באר ואין די עולה116 על הכתב להעריך מגדולת חכמתו אין חקר לתבונתו117, ולמקור האמת דבק נשמתו להיות קולע אל השערה118 שערי תורה ושערי אורה, וכל רז לא אניס ליה119, וכבר נודע בקצוי ארץ ואיים רחוקים תהלתו120, והמוסיף גורע121, כי ימלל שבח תורתו וקדושתו.
והנה אחרי אשר זכינו בעינינו לראות אור מופלא אור מזהיר אור נערב אור יקר אור מצוחצח122 אור מאיר כאור שבעת הימים123 מסוף העולם ועד סופו124 אור האלהי, הוא ניהו אדונינו מורינו ורבינו נר ישראל125 המאיר עיניהם של ישראל126 בתורה ולקרב את לבן לאביהן שבשמים, והיה אמרתו כטל לישראל127 כמטרא ניחא וכמטרא רזיא128 דין גליא רזיא129, ומפיו אנו חיים130 ומטובו חיינו131, שפתותיו שושנים ששונים בהלכות נוטפות מור עובר132, ואליו יתאספו העדרים עדרי צאן133 קדשים134 תורה יבקשו מפיהו135 חק לישראל136 היה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו137, שהראה להם באספקלריא המאירה138 האיר הברקאי139, ומתחזיא מסייפא עלמא ועד סופיה, גדול ה' ומהולל מאוד בעירו הר קדשו140, וברכנו בקול רם141 ונשא142 ברכת חכם הרזים ברוך שחלק מחכמתו ליראיו143.
*
והן עתה בעוונותינו הרבים חשך השמש בצהרים144, ובא השמש אל מקומו שואף145 נתבקש בישיבה של מעלה146, אראלים נצחו ונגנז ארון הקודש147 ויצתה נשמתו בטהרה148, אחר כמה נוראות ונפלאות שנראה ממנו ז"ל באותן הימים שלפני הסתלקותו149, לא פסק פומיה מגירסא עד יום מנוחתו150, ואחר שהתפלל תפלת ערבית והבדלה בחונן הדעת בדעת צלולה ומיושבת ובדביקות נפלאה, במוצאי ש"ק כ"ד טבת תקע"ג151, בחד קטירא איתקטר ביה בקוב"ה152 מעודו על הארץ, ששאל שאל אותו ה' לנו לפקוח עינים עוורות153 בעקבות משיחא, ועד כי בא יומו154 ורעוא קמי קוב"ה לארחא בתפוחא דא155 ולאשתעשע בצדיקייא156, אליו נשא את נפשו157 בשמחה וטוב לבב158, כאשר נראה בעליל159 לכל העומדים שמה אשר נתפלאו ונשתוממו על המראה160, ואותנו עזב ביגון ואנחה, נסתמו [מעייני] החכמה161 ויסכרו מעיינות תהום רבה162, נוטל כבוד מבית חיינו עטרת תפארתנו163 נזר ישראל צפירת תפארה164, אנן מה נענה אבתריה165, אוי ואבוי, ומה נעשה וחטאינו עשו. ה' הוא הצדיק166, על ה' נשליך יהבינו167, והוא ישלח לנו גואל הצדק ויוציאנו מאפילה לאורה, והקיצו ורננו שוכני עפר168, וישמיענו נפלאות מתורתו169 תורת ה' תמימה משיבת נפש170 אכי"ר.
ועתה זאת היא נחמתנו מעט, כי אמרותיו חייתנו171, מפיו אנו חיים גם עתה, כי דבריו חיים וקימים172 מאירים ומזהירים, ומהם אשר בעט ברזל173 חקוקים ומסודרים הן בנגלה והן בנסתר.
לזאת באנו לקיים מילי דאבות174 ולפרסם חכמתו ותורתו בעולם, די להוי שמעתתיה מבדרין בעלמא175, וברכות לראש משביר176 בר לעם הארץ177 בלחמה של תורה178, למלאות רצון קדשו בדבר החיבור הלז, כאשר שמענו מפי קדשו, שמאד היה נכסף ונשתוקק לזכות את ישראל שימצאו כל אחד ואחד לרוות צמאונם לידע הלכה ברורה בטעמיה, שזהו תכלית מצות ידיעת התורה כמבואר בהלכות ת"ת179, אשר על כן למען טובת כלל ישראל, עשה וחיבר את החיבור הנ"ל שיתעסקו בחיבורו וילמדו ממנו לידע ההלכות איסור והיתר שגורה בפיהן, וחפץ ה' בידם יצליח180 לאוקמא תלמודא, ויתן בלבם בינה להבין ולהשכיל ללמוד ולעשות ולקיים181 כו' אמן כן יהי רצון.
*
והנה מודעת זאת182, מרוב הצרות וסיבות ומאורעות שחלפו עברו ראשינו, ובפרט שריפת הבתים פעמיים183 ספו תמו184 כתבי יד קודש של כבוד אאמו"ר ז"ל בעצמו, ולא נותר כי אם ההעתקות המפוזרים אצל התלמידים אחת הנה ואחת הנה185. לזאת קמא קמא דמטי לידינו אנחנו מביאים לבית הדפוס186, והיו לאחדים ביד187 הקונה, עד אשר יולקטו אחד לאחד188 אי"ה.
ברם כגון דא189 נחלה ונבקש פני המעין בחיבור הלז, אשר מחמת ריבוי העתקת הכתבים אשר הורק מכלי אל כלי190, מחברא לחברא דאית ליה191, המצא תמצא192 שיהיה איזה טעות בקצת מקומות שגיאות מי יבין193 מטעות סופר194, ועדיין לא הונח לנו להתעסק בו ולהגיהו הדק היטב. על כן חלילה אל ימהר להשיב ולתלות בוקי סריקי195 במי שאמרן ח"ו, רק אחרי אשר ידקדק היטב בדבריו ובצחות לשונו המופלא, אשר כל דבריו ומיוסדים על אדני פז196 אין בהם נפתל ועקש197 וחסר או יתר ח"ו, רק הכל בכוונה עצומה ובדקדוק גדול כלשון גדולי המחברים, כאשר סופו, הוא מעט הקונטרס אחרון שבסוף הספר, מוכיח על תחילתו198 ולשונו הזך והטהור שבפנים, ואז אחר הדקדוק והעיון היטב ימצא הטעות דמוכח מטעות סופר, והכוונה תהי' ברורה כסולת נקיה. ועל כן לא חשנו מלהדפיסו טרם יצא ההג"ה הדק היטב כי בטחנו שמעצמו יהי' מובן לחכם ונבון199 מדעתו.
וה' יגמור בעדינו200 בכי טוב201 להוציא לאור יתר חבורי כבוד אאמו"ר ז"ל וכת"י הקדוש בנגלה ובנסתר, לזכות נפשו ורוחו ונשמתו הקדושה, ולעטרא לה בתוספות עטרין וכתרין עילאין202, ועל ידי זה שורש נשמתו יאיר אור ושפע רב זכותו להגן מגן נפשינו203 עלינו ועל כל ישראל ממקור החיים וחיי החיים, להעלותם מעלה מעלה בעילוי אחר עילוי, ולקשרם בקשר אמיץ וחזק בה' אחד על ידי התורה, דבה מתקשרין ישראל בקודשא בריך הוא204 עד כי בא לציון גואל205 ועין בעין יראו206 כו'.
ואחרי הודענו את כל זאת מי נבון וחכם207 ישכיל כל זאת שיש לכסף מוצא208 בזאת, בפרט בעתים הללו209 שהכל ביוקר גדול ומופלג מכאשר היה מימים, אשר לזאת הוכרחנו להזיל זהב מכיסנו סך עצום, בצירוף סיוע ידידינו הרב הנגיד מו"ה פנחס בהר"ר מו"ה העניך משקלאב210, אשר גם הוא נדבה לבו לסיוע ידי מצוה רבה זו להביא לאור אור הגנוז מכתבי קודש אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל. וחוששני לחטאת211 היחיד והציבור212 פן ימעלו מעל213 לגרום לנו חס ושלום היזק באיזה חיבור מכתבי קודש אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל.
לזאת באנו בגודא רבא214 ובגזירות נח"ש215, שלא ירים איש את ידו להדפיסם בעצמו או על ידי גירא דיליה לא מיניה ולא מקצתיה, לא במדינה זו ולא במדינה אחרת, משך עשרה שנים מיום כלות הדפוס. כי ההיתר שנתפשט שהמדפיסים שחוץ למדינה אין חוששין לנח"ש שבמדינה אחרת, היינו בהדפסה שמדפיסים ספר שאינו שלהם, שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו216, ולכן גם משום השגות גבול לאו כל כמיניה לאסור חוץ למדינה, כי לא להם לבדם ניתנה כל הארץ217. משא"כ בחבורי קודש אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, אשר שלנו היא, שזכינו מבית אבא מארי ז"ל, והרי יכול אדם לאסור הנאות ספרו על אחרים אפילו הם בסוף העולם218. ולזאת לא יזח החש"ן219 מעל העוברים על דעתינו, ובו ארור בו נדוי בו שמתא220. והשומע לדברינו יחולו ברכות על ראשו221.
ובכלל זה באנו להזהיר באזהרה נוראה על כל מי שיש בידו איזה כתבי קודש מאדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, הן בנגלה והן בנסתר, שלא להביאם לבית הדפוס, רק אלינו יובא222, ומשכורתו תהא שלימה223 מאתנו בכסף מלא224 מחירם, כי יש תחת ידינו מהדורא בתרא של אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, ואולי קודם חזרה225 נשנית. וגם כי לנו משפט הגאולה לקנות226, ולהקים בישראל שם227 אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל, ולזכות נשמתו שיהא זכות הרבים תלוי בו. ולהשומע יונעם ותבא עליו ברכות טוב228.
נאום דוב בער בא"א מו"ר הגאון החסיד קדוש ישראל כבוד מרנא ורבנא שניאור זלמן זצ"ל נבג"מ
ונאום חיים אברהם בא"א מו"ר הגאון החסיד מרנא ורבנא שניאור זלמן זצ"ל נבג"מ
*
הקדמת כ"ק אדמו"ר האמצעי
הקדמת והסכמת אדונינו מו"ר הרב הגדול המפורסם כש"ק מ' דוב בער בהגאון הרב המחבר נ"ע229
זו תורת אמת230 לאמיתתה של הלכה פסוקה231, בטעמה ונימוקה מראשונים ואחרונים, משר התורה אבא מארי הגאון האמיתי ז"ל נ"ע, בספרי שלחן ערוך אורח חיים הידועים שנדפס מהם הלכות פסח232 וכבר מבואר בהקדמה שכתבנו, סיבת מעשה הספר, לתועלת ידיעת דיני התורה, כפי המבואר בהלכות ת"ת של אאמו"ר ז"ל.
אשר לא פעם ושתים שמעתי מפי רוח קדשו ז"ל, שאם יגמור ה' בעדו, יצוה בגזירת עירין פתגמין233, לכללות אנ"ש מגדולם עד קטנם234, בכל עיר ומנין שיקבעו עתים באגודות חבירים ללמוד בהלכות בטעמיהן ולהיות בקיאים בהם, עד שכל הלכה תהא שגורה בפיהם.
ועל זה אמרו רז"ל235 השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב, שהן הלכות בטעמיהן הברורים למעשה, שזהו אמיתית גלוי רצון העליון להביאו בפועל ממש, שזהו ממש העולם הבא שהוא שכר מצות, כידוע בפירוש אשת חיל עטרת בעלה (הנדפס באגרת הקדש של אאמו"ר ז"ל236).
ולהיות כי מצווה אני ועומד למלאות רצונו הקדוש ז"ל, בפרט במצות תלמוד תורה דרבים, מאנ"ש הקשורים באור תורתו, ברוחניות בנסתר שבפנימיות אור יקר שהיה זורח לכל המסתופפים בצלו237. על כן גוזרני עליהם שיעשו חק קבוע בכל מנין ללמוד ולהגות בהלכות אלו בכל ספר זה שבא בדפוס, כל חלק שלחן ערוך או"ח כמעט מראשו לסופו, שזכינו והשגנו, על ידי התאמצות ידידיי המדפיסים בני מוהר"פ יפה238, כל ההלכות כסדרן בחלק או"ח כמעט מראשו לסופו, מוגהים ובמראי מקומות239, על פי השגחת דודי הרב המפורסם מוהר"ר יהודא ליב מ"ץ דיאנעוויץ. וגם דודי הרב המופלג מוהר"ר מרדכי240 הגיה כפי כחו. ודאי שלא יצא מתחת ידם דבר שאינו מתוקן.
וכגון דא מצוה וחובה מוטל עלי, לעורר לבב אנ"ש שבכל עיר ומנין שיעשו להם עת קבוע מדי יום ולילה, לחלק השו"ע או"ח הלז לכמה אנשים241, זה יקבל על עצמו לשנות ולגמור חלק אחד, וזה יגמור חלק זולתו, עד שבין כולם יגמרו לימוד כולו פעם ושתים בשנה. וה' יאיר עליהם באור תורת אמת זו, להגן עליהם בכל עת מצוא242, גם בעידנא דלא עסיק כו'243, להיות דובב שפתי ישינים244 להמליץ כל טוב עבורם, לעשות פרי למעלה ולמטה245 ולבניהם אחריהם, בהצלחת אור תורה ומעשים טובים ואורך ימים וכו'.
ומדי דברי246, מצוה עלי להודיע לכל הנערים הפנויים הסמוכים על שולחן אביהם וחותנם, שיתנהגו בסדר לימודם כפי שקבלתי מאאמו"ר ז"ל והרגילני בנעוריי, לתכלית ידיעת דיני ההלכות בטעמיהן.
למי שיש לו שעת הכושר לעסוק בעיון בגמרא וראשונים עד פסקי ההלכות של האחרונים, סדר לימודו כך הוא, ללמוד המסכת עם התוס' אשר לדינא, והעיקר הוא בהאשר"י, ולחזור על פסקי הדינין היוצאים מהרא"ש בפנים, הטור בלא ב"י כמה פעמים. ואחר כך ללמוד הב"י, ולחזור על כל סימן ב' וג' פעמים. ולחזור כמה פעמים תיכף ומיד על פסקי השו"ע ורמ"א שבכל סימן היוצאין מתוך הב"י ודרכי משה. ואחר כך לעשות עת מיוחד ללימוד השלחן ערוך של אאמו"ר ז"ל עם עיון הקונטרס אחרון, ויחזור על הפנים ב' וג' פעמים, עד שיהיה בקי ושגור בפיו מקור מוצא כל טעם דין והלכה הפסוקה בו, על פי המראי מקומות. וגם אשר נברר בו מפסקי הלכות המחודשים מן האחרונים כהט"ז ומ"א והאחרונים.
ומי שאין לו שעת הכושר כל כך247, מפני טרדתו בעסק מעט, יעשה לו עתים קבועים בבוקר ובערב ללמוד האשר"י לבדו עם פרש"י ששייך להלכות הרי"ף המובא באשר"י, ולחזור ב' וג' פעמים, ואחר כך ילמוד השו"ע לבדו, ואחר כך השו"ע של אאמו"ר ז"ל בחלק אורח חיים הלז, ויספיק לו לענין תכלית ידיעת אמיתת הדין והלכה שנפסק בראשונים ובאחרונים.
וגם באותן אנשים הטרודים ביותר, ואינן להם פנאי רק כמו ב' וג' שעות ביום לקבוע עתים לתורה, יזהרו לעשות קביעות לימודם במשניות והלכות הרי"ף על כל פנים לבדו, ובפסקי שו"ע הקצר בכל יום ב' דפים בחזרה כמה פעמים, כדי שיהיה שונה הלכות כמו שהן במקורן בלשון הגמרא עד פסק הדין בשו"ע בכל יום, שמובטח לו שהוא בן העולם הבא248, וגם יוצא בזה מצות ידיעות הדינין מעט כו'.
וגם יעשו עת מיוחד כשעה אחת בלימוד שלחן ערוך הלז, וכיוצא בו בחלק יו"ד, בביאור טעם השלחן ערוך, מלבד שיעורין הקצובין ללימוד תנ"ך ומדרשי רז"ל כמו עין יעקב249, ובספר הזוהר בתוכחת מוסר250 השכל251 שבו, ובספרי המוסר המיוסדים על פי חכמת האמת, כספר הראשית חכמה והשל"ה וכה"ג.
ובשבת זמן לימוד ספר הזוהר עם פירושים וביאורים בעיון מעט בספרי הקבלה, כהרמ"ז וס' מקדש מלך וס' ליקוטי תורה252 וכה"ג. מלבד חיוב הקבוע לחיי הנפש להאירה באור יקר גדולות הבורא ית' בכתבי הקדש הנדפסים253, המבוארים בהרחבה בפנים מסבירות ומאירות באור עולם254, לשמור דרך עץ החיים255 ללכת אחרי ה'256 בכל דרכיו257 בעבודה תמה258 וכו'.
דברי המדבר באמת לאהבת אמיתת אור תורת אמת שניתנה מתמים דעים259 זכותו ז"ל יגן על כלל ישראל.
דוב בער בא"א מו"ר הגאון החסיד קדוש ישראל מרנא ורבנא שניאור זלמן נבג"מ
ובהיות שהמדפיסים האחים המשותפים המפורסמים ה"ה הרבני הנגיד המופלא וכו' מה"ו יהודא ואחיו הרבני הנגיד המופלא וכו' מה"ו ישראל נ"י בני המנוח המפורסם מה"ו אורי שרגא פייווש יפה260 זללה"ה נתנו לכסף מוצא261, ובפרט בעתי יוקר הללו הוכרחו להזיל זהב מכיסם262 להדפיסם, וחוששני לחטאת263 הצבור והיחיד264 פן ימעלו מעל265 לגרום היזק חס ושלום.
ולזאת באנו להטיל גודא רבא266 בגזירת נח"ש267 שלא ירים איש את ידו268 להדפיס בעצמו או על ידי גירא דיליה, לא מיניה ולא מקצתיה269, לא במדינה זו ולא במדינה אחרת, משך עשרה שנים מיום כלות הדפוס. כי מה שנתפשט ההיתר אצל המדפיסים להדפיס חוץ למדינה היינו מטעם שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו270 וכו', משא"כ בחיבורי קודש אאמו"ר זצוק"ל שזכינו מאבא מארי ז"ל, והרי יכול האדם לאסור הנאת ספרו על אחרים אפילו בסוף העולם271. ולזאת לא יזח החש"ן272 מעל העוברים על דעתינו, ובו ארור בו נידוי בו שמתא273. והשומע לדברינו אלה יחולו ברכות על ראשו274.
היום יום ב' י"ב תמוז תקע"ו לפ"ק.
דברי המדבר לאמיתית אהבת אור תורת אמת אשר הנחילנו, לזכות לכל דורשי ה' באמת ובתמים275, אוהב דבק מאח276 לכל אוהבי אור תורה ועבודה האמיתית.
דוב בער הנ"ל
*
הקדמת רבי חיים אברהם בן רבינו, למהדורת זיטאמיר תר"ז-ח
הקדמת בן המחבר277
ויען אברהם ויאמר, הנה נא הואלתי לדבר, ואנכי זקנתי ושבתי וראיתי את אשר נעשה בעמלה דאורייתא שהיא לעילא מן שמשא, אשר פעל ועשה ארי' דבי עילאה, בוצינא דנהורא, אספקלריא דנהרא, הרואה אומר ברקאי, האיר המזרח מסוף העולם ועד סופו חכם הרזים, ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, החכמה תחיה נפשות זוקקות לשמוע דא"ח אשר יצאו מפורש בקדושה ובטהרה מפי כבוד קדושתו, בוערות כמראה הלפידים בנגלה ובנסתר, דמטמרין גליא לי', גליא לדרעא ונפל נהורא, רבים שתו בצמא את דבריו, רבים ישתו ל"ו נימא, אשר הניח אחריו ברכה נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק אור ישראל וקדושו כבוד קדושת אבא מארי מרנא ורבנא הגאון האמיתי נ"ע זי"ע, ספרי השלחן ערוך אשר כבר הובאו בדפוס בק"ק קאפוסט.
וכבר מבואר בהקדמה ראשונה ושניה מעלות ותועלת הספרי שו"ע הנ"ל בארוכה. ואשר מאז ועד עתה טעמו העוסקים בהם טעמם וטובם. עתה ראו אור בהיר אשר התנוצצו מלשונו הזהב, ואמרותיו יזהירו אור נערב, בדבור אחד קולע אל השערה, אשר שערו רבותינו הקדושים בפוסקים גדולי הראשונים והאחרונים, מן המשנה וגמרא עד האחרון שבאחרונים, כל אשר קדמו לפניו ממש.
וגם לנמוכי רוח והמוני עם צוף אמרותיו ילהיבו הלבבות, כי ערוך לפניהם השולחן הלכה למעשה בשפה ברורה אמירה נעימה, נועם הנותן אמרי שפר ספיר גזרתו. כל חיך הטועמו אומר לי לי הוא.
לא הספיקו הספרים הנמצאים לרוות צמאון המשתוקקים להשתעשע בפניניו, והנמצאים ספו תמו מן בלאות, ורבים אומרים מי ישקנו מים מבאר לחי רואי, אחרי רואה את האור כי טוב, כי טעמו העריבות מתיקות ידידות רב התועליות בכל דיבור ודיבור, תלי תלי כוונים אל מקורי מבועי נחלי מים, היוצאים מים התלמוד והגאונים קדמאי ובתראי.
אמרתי אל לבי אחרי כי זכני ה' והחייני וקיימני שארית, נתעוררתי להביאם עתה ולהעלותם על מכבש הדפוס ברוב המעלות כיד ה' הטובה עלי.
ובתוספת מרובה אשר מצאנו עוד מכי"ק אבא מארי מו"ר הגאון נ"ע זי"ע משו"ת הרבה אשר באו לפניו כל ימי חיותו מאנ"ש בענינים השכיחים המאורעים תמיד, אשר השיב להם כדת מה לעשות עפ"י הדין. וקונטרס אחרון על סימן תמ"ז בהל' פסח. גם מראה מקומות מקורי הדין על ערך ששים סימנים אשר היו חסרים בהל' שבת278. ועוד הרבה תיקונים, וחילופי גרסאות הרבה בכל חלק וחלק, והשמטות אשר מצאנו.
גם הקונטרס אחרון אשר היה בסוף הספר, הוקם על כל דף ודף למקומו השייך אליו, למען ינחת הקורא בהם ולא יצטרך לשוטט אנה ואנה. ולוח הסימנים בראשי ההלכות. וכן על כל דף ודף. בדפוס היפה אשר הוקם מחדש בזיטאמיר על ידי בניהם של הרבנים המפורסמים דסלאוויטא279, ובנייר מעולה ומהודר, למען זכות את הרבים, ולמען האיר אור נשמתו של כבוד קדושת אבא מארי מו"ר נ"ע זי"ע באור העליון קדם עילת כל העילות.
ולאשר זקנתי ותש כוחי לעסק והשתדלות רב כזה, קם ונתעורר בני הרב המופלג הותיק מו"ה דוב בער שי', ברוב עוז חיבת הקודש, להמציא התועליות נאותיות בפרטי הפאר והעילוי והשבח והסלסול, למען ימצאו בהם קורת רוח ההוגים בהם בעזר והוצאת רב כזה, על ידי בניו נכדיי המופלגים הנגידים ה"ה כבוד מוה' יהושע אבלי ומו"ה לוי יצחק שיחיו, אשר הזילו כספם והוציאו הרבה על זה. זכות אבא מארי נ"ע וזכות הרבים יעמוד להם להריק עליהם ברכה ממקור הברכות.
ועתה כל עם ה' החרדים על דברו, הנני כמזכירם תיקון הקדמונים, לדקדק מאד בענין מסיג גבול רעהו, בדבר שהיא משום מצוה ומשום קדושה שלא תועיל בו שום אמתלא וטעם בעולם, כי אם חק נתן ולא יעבור (והמתחיל במצוה כגון זו וכו'), שלא יהיו מעתיקי התורה בדפוס נזוקין ח"ו, שלזאת מהראוי לכל איש ישראל הבוחר בתורה ובמצותיה, שלא יזיד לגשת אל המלאכה מלאכת הקודש להדפיס השלחן ערוך או השו"ת הנ"ל בהוספה או בהגרעה במדינה זו או במדינה אחרת בלתי רשותינו, משך עשרה שנים מיום דלמטה. והזר הקרב ירא לנפשו.
ומכלל לאו אתה שומע הן, למקיימי דבר אשר גבלו ראשונים, וכל שכן המסייע ומחזיק בידי עושה מצוה, זכות הרבים תלוי בו, וברכות יחולו על ראשו ועל ראש זרעו ממקור הברכות, כאוות נפשם ונפש אוהבם וריעם, ה' יברך את עמו ישראל בשלום.
הק' חיים אברהם בהר' הגאון החסיד המפורסם מוה' שניאור זלמן נ"ע זי"ע
*
הקדמתו לחלק שו"ת שבמהדורה הנ"ל
כבר הארכתי המענה בהקדמה לספרי השו"ע של כ"ק אבא מארי קדוש עליון נ"ע זי"ע, אשר הבאתי לבית הדפוס, ואת אשר השיגה ידנו ת"ל להדפיס בהם הוספות רבות על השו"ע אשר נדפסו מכבר, ומשו"ת הרבה280, אשר בחיים חיותו ז"ל באו רבים אליו בשאלות שונות בענינים המאורעים המקרים השכיחים, ואשר השיב לכולם במכתביו הנעימים, על פי ליבון ההלכה. ולמען זכות את הרבים, אשר יש להם השו"ע אשר כבר הובאו לבית הדפוס כנ"ל, על כן אמרתי להביא לבית הדפוס כעת גם השו"ת לבדם, למען יהיה נקל לאל ידם לקנותם.
כן דברי אוהבם וריעם הק' חיים אברהם ב[ן] ה[רב] הגאון החסיד מוה' שניאור זלמן נ"ע זי"ע