חשבון שנות נח

חשבון שנות נח

א) המענה לשאלת הר"ל גולדשטיין

בחודש סיון תשמ"א כתב הרה"ת ר' לוי שי' גולדשטיין אל כ"ק אדמו"ר זי"ע :

בלמדי בישיבה עם כתה א' פ' נח נתקשה לי בנוגע למספר שני חייו של נח, דכתיב: ויהי כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת (ט, כט).

וצ"ל: דהנה, מהפסוקים שלפני"ז משמע (ברור – לכאורה) שנח חי 951 שנה, וכדלקמן:

לפני המבול כתיב: ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ (ז, ו); בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבת השמים נפתחו (שם, יא); בסיום המבול כתיב: ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ גו' (ח, יג); לאח"ז כתיב: ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה (ט, כח).

עפי"ז, שבתחילת המבול הי' נח 600 שנה, והמבול נמשך שנה שלימה, ונח חי אחר המבול 350 שנה, הרי סך הכל ביחד – 951 שנה! ואילו בכתוב (ט, כט) נאמר שחי 950 שנה.

ואין לומר:

א) שפי' "אחר המבול" (ט, כח) היינו אחר תחילת המבול, זה אינו, מלבד אשר (בפשטות) אין הלשון משמע כן, הרי כן הוא לשון הרגיל בכתוב (בס"פ בראשית, ועוד) "ויחי ... אחרי הולידו ... (כך וכך) שנה", ופירושו – אחרי – כמשמעו.

ב) שאין הכתוב מדייק בהמספרים, זה אינו, דהרי בפסוקים הנ"ל דס"פ בראשית (ובכ"מ) מדייק הכתוב בהמספרים ביותר.

ג) שאין חושבים שנת המבול, מצד ביטול הילוך הכוכבים ומזלות וכו', זה אינו, דנוסף לזה שבנוגע לגיל העולם חשבינן שנת המבול, עוד ועיקר, הרי מפורש בקרא בסיום המבול: ויהי באחת ושש מאות שנה גו' (ח, יג).

ויש לדייק, שבפסוק הנ"ל (ח, יג) אינו נזכר שם נח כבשאר הפסוקים, אף שקאי המספר על חיי נח (בפשטות). ואולי אינו נזכר שם נח בפסוק זה מצד שזה גופא משמיענו הכתוב, שהי' 601 שנה (אחר המבול) אבל לא (חשבינן זה) לחיי נח!

ועל זה השיב כ"ק אדמו"ר זי"ע:

1) אפ"ל הפי' בתחילת השנה (ר"ה י, ב)¹.

2) ראה בתו"ש (מירוש') שם².

3) האריך בכ"ז בס' דברי בנ"י לבן עזרי'? [יברר השם בדיוק בהספרי'] ³.

ב) הספר סדר זמנים

כשפנה אלי, כתבתי אל כ"ק אדמו"ר זי"ע:

מ"ש ע"ד הס' דברי בנ"י לבן עזרי', אם הכוונה לס' מאור עינים לר' עזריה מן האדומים, לא מצאתי בו ע"ד שנה הנ"ל. ואם הכוונה לס' סדר זמנים לעקביא, אינו תח"י.

כ"ק אדמו"ר זי"ע סימן ש"הכוונה לס' סדרי זמנים לעקביא", והוסיף:

הי' בחדרי כמה זמן.

קבלתי את הספר בהשאלה ומסרתיו לכ"ק אדמו"ר זי"ע, ונשאר אצלו במשך זמן. ואחר כך קבלתיו חזרה והחזרתיו לבעליו.

ג) סדר הדורות בפשוטו של מקרא

אמנם גם תוכן מענה כ"ק אדמו"ר זי"ע לא הובן לנו, וכתבתי לרבי, לנסות להבין כוונת המענה:

במענה הראשון "אפ"ל הפי' בתחילת השנה (ר"ה י, ב)". לכאורה כוונתו הק', שאפשר לתרץ הקושי' אף למ"ד שנת מבול עולה מן המנין, ומ"ש (ז, ו) "ונח שש מאות שנה והמבול היה על הארץ" אפ"ל הפי' בתחלת השנה, עדמ"ש בר"ה (י, ב) לגבי מ"ש (ח, יג) ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד בחדש חרבו המים וגו'.

ואם זוהי הכוונה, לא הבנתי:

א) משנותיו של מתושלח מוכח ששש מאות השנים של נח הן שלמות, כלשונו של רש"י (ז, ד) "צא וחשוב שנותיו של מתושלח ותמצא שהם כלים בשנת שש מאות שנה לחיי נח"⁴.

ב) בב"ר (לב, ו) כו"ע מודו, שלענין שנותיו של נח שנת מבול אינה מן המנין (ובמפרשים שם, שההוכחה היא מזה שסכום הכללי של שנות נח הוא 950), והמחלוקת היא רק לענין תקופות וחשבונות, אם גם בזה אינה עולה מן המנין.

ג) בכל אופן צ"ע בפרש"י, שאינו מביא הא דשנת מבול אינה מן המנין, וגם אינו מתרץ את אי ההתאמה שבין חשבון הפרטי לחשבון הכללי שבשנות נח.

ד) מענין לענין באותו ענין: בלקוטי שיחות ח"י (ע' 185) "ובהתאם להמחלוקת אם שמשו המזלות בשנת המבול (ב"ר כ"ה ב') יהי' חילוק בכהנ"ל בשנה אחת". והיינו לדעת המפרשים (ידי משה שם פל"ב) שבזה תלוי אם שנת מבול עולה מן המנין: ומדוע לא הובא פל"ב הנ"ל, שבו מפורשת המחלוקת אם שנת המבול עולה מן המנין למנין התקופות והחשבונות.

כ"ק אדמו"ר זי"ע השיב:

?! לשיטתו – מוכח גם בנוגע ללמך שביניהם ושכולם יום הולדת שלהם – באותו היום בשנה ממש מדויק (ולא בסיום שנת). וכן ה"צא וחשוב"⁵.

בפשש"מ – פשוט שאין הכוונה ששת אנוש וכו' נולדו ביום (סיום ו)הולדת את אביהם (היינו – כולם בר"ה!!).

ועל מה שכתבתי אודות פרש"י "שאינו מביא הא דשנת מבול אינה מן המנין", השיב הטעם כי:

זהו היפך פשש"מ, כפשוט.

ד) שאר הפירושים אינם פשוטו של מקרא

שוב שאלתי:

מה שרציתי להוכיח משנותיו של מתושלח, ששש מאות השנים של נח הן שלמות, הוא אם נפרש בפשוטו של מקרא כמו שהוא בריש מסכת ר"ה, ובפרש"י שם (ב, רע"א) "ואפילו עמד בשבט או באדר כלתה שנתו משהגיע ניסן ויתחילו למנות לו שנה שניה". ועד"ז בענינינו "אפילו נולד באב או באלול כלתה שנתו משהגיע תשרי ויתחילו למנות לו שנה שניה". ואם כן מוכח משנותיו של מתושלח ששש מאות השנים של נח הן שלמות. וכן יהי' מוכח ע"פ הנ"ל מפרש"י (יט, א) כי החשבון אלף תרנ"ו מתאים רק אם שש מאות השנים של נח הן שלמות⁶.

[ואם נדייק ששנותיו היינו בכל אחד – מה"יום בשנה" שנולד, הרי ע"כ יתוספו בזה כמה חצאי שנים שלא נמנו, ויתוסף על המספר של אלף תרנ"ו הנ"ל].

ובעצם הקושיה של שנת המבול, שלא נמנתה בשנות נח, ע"פ פשוטו של מקרא שגם שנת המבול עולה מן המנין, יש לתרץ בפשטות לכאורה:

המבול הי' רק ארבעים יום, וא"כ מ"ש (ט, כח) "ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה" נכללת בזה גם שנת אלף תרנ"ו, ומ"ש (ח, יג) "ויהי באחת ושש מאות שנה" הי' כחצי שנה לאחר סיום המבול, וכיון שעבר ר"ה קורא לה שנת שש מאות ואחת לנח.

על הפירוש שהבאתי מר"ה ומפרש"י שם, השיב כ"ק אדמו"ר זי"ע:

!!? ישאל בן ה' הזהו פשוטו של מקרא⁷ (ולא עוד אלא זה גם היפך הסברא, ולכן – הוכרחו לזה מהכתובים⁸ וכו'.

ועל מה שכתבתי "מתאים רק" כתב כ"ק אדמו"ר זי"ע:

??! האומנם לדעתו באם חסרו יום אחד הרי זה א'תרנה שנה?!

בפשטות – כמנהג העולם.

ועל מה שכתבתי, שלפי זה יתוסף על המספר של אלף תרנ"ו הנ"ל, השיב כ"ק אדמו"ר זי"ע:

הרי אפשר שאצל א' הי' חסר חצי שנה ואצל הב' יתר חצי שנה.

ועל מה שכתבתי לתרץ ש"אחר המבול" היינו אחר ארבעים היום של המבול, השיב כ"ק אדמו"ר זי"ע:

מחיל אל חיל: – כנראה מפרש (ויחי נח אחר המבול) כולל יא חודש שהי' בתיבה!!⁹

*

עדיין לא נתבררה אצלי הכוונה בכמה פרטים, ושוב כתבתי:

עדיין לא נתבררו אצלי פרטים אחדים:

א) מ"ש שע"י חצאי השנים לא נוסף על החשבון הכללי, כי "אפשר שאצל א' הי' חסר חצי שנה ואצל הב' יותר חצי שנה", לא נתבררה הכוונה בזה, דלכאורה צריך להיות בהכרח אצל כל אחד יותר חצי שנה, כי כשנאמר ויהי פלוני בן כך וכך שנה בלדת את בנו, הרי בודאי הפירוש שיש לו מספר שנים אלו בשלימות ועוד איזה יתרון.

ב) מ"ש הוכחה מלשון רש"י (ז, ד) "שהם כלים בשנת שש מאות שנה לחיי נח" – ולא בסיום השנה. לכאורה עפי"ז יהי' סתירה בפי' הפשוט של הפסוקים (ז, ו) "ונח בן שש מאות שנה והמבול היה על הארץ" דפירושו בפשטות שנים שלימות, למש"ש (יא) "בשנת שש מאות שנה לחיי נח", דמשמעו לא בסיום?

ולכאורה ממ"ש כאן "בשנת ... שנה" פירושו כמו בן שש מאות שנה.

ומכל הנ"ל נראה שכ"ק אדמו"ר שליט"א מפרש בפירוש הפשוט שבן שש מאות שנה וכיו"ב יכול להתפרש לפעמים בתחלת שנת שש מאות ולפעמים – לאחר שכבר מלאו לו שש מאות שנים מלאות. ועד"ז מבאר בארוכה בקונטרס אחרון להלכות תלמוד תורה¹⁰ שפעמים כך ופעמים כך – אבל שם מיירי בלשון חכמים. ובזה מתורצות שתי השאלות הנ"ל¹¹.

לא קבלתי אז מענה על שאלה זו, אבל אחר כך נערך על פי מכתבים אלו הליקוט לפר' נח, שכ"ק אדמו"ר זי"ע הגיהו מחדש, ונדפס בלקוטי שיחות ח"כ ע' 25 ואילך – "ממכתבי סיון תשמ"א".

* * *

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org