לא ידוע לנו מנהג אנ"ש בכתיבת התנאים בדורות הקודמים, אמנם הגיע לידינו שטר התנאים שנכתב עבור בתו של החסיד ר' אלי' חיים אלטהויז, מידידי בית הרב (המקור אצל הרה"ת ר' יוסף יצחק שי' שכטר), בכ"ו מנ"א תרפ"ב, ובו נכתב: "קנס יתן צד העובר לצד המקיים" – אבל לא נתפרש כמה יהי' הקנס, וגם לא נזכר החרם. גם נכתב: "ומחמת קטט ועידור ר"ל יעמוד כתקנת קהילות שו"ם". ועל מקום החתונה נכתב "כפי הסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א דלובאוויץ".
שטר התנאים של בת החסיד ר' אלי' חיים אלטהויז
בזמנינו, שנתפרסם שטר התנאים של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (דלעיל פרק יד), מעתיקים ממנו אנ"ש.
אמנם יש להעיר:
א) כתיבת מקום החתונה בירושלים, אמורה רק בשטר התנאים של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, אשר נכתב עשר שנים לפני מועד החתונה, ועדיין לא ידעו באיזו עיר יגורו לעת החתונה (וכן בשטר התנאים של חדב"נ הרש"ג, כמובא לעיל בפרק הקודם). משא"כ בשטרות התנאים של רבותינו אדמו"רי חב"ד שלאחריו, שכתיבת התנאים היתה קרוב יותר לזמן החתונה, וכבר הותנה מקום החתונה, כתבו תמיד את מקום החתונה לפועל.
בפרט בזמנינו, שמנהגינו לכתוב את שטר התנאים ביום החתונה עצמו (כדלעיל פרק ה), הרי ודאי שאין מקום לכתוב את קביעת מקום החתונה בירושלים. ואף שרבים נהגו לכתוב כן גם בזמנינו וגם ביום החתונה, הרי זה מחמת שעדיין לא התפרסמו שטרות התנאים של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ושל כ"ק אדמו"ר זי"ע, משא"כ אחרי שנתפרסמו, הרי אנו רואים שנתפרש בהם מקום החתונה לפועל. ולכן נראה לנהוג גם בזמנינו, לפרש את קביעת מקום החתונה בפועל, ולהשמיט את מקום החתונה "בירושלים תובב"א".
ב) כתיבת "ומחמת כו'", שהיא הזכרת תקנות שו"ם בנושא מיתת הבעל או האשה בסמיכות לחתונה, מופיעה גם בשטר התנאים של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע (דלעיל פרק טו), אמנם בשטרות התנאים שהכין כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע לחתניו, כבר נשמטה הוספה זו. ואם כן נראה לכאורה, שגם בשטר התנאים שנוהגים בו עתה יש להשמיט את: ומחמת כו'.
על פי כל האמור לעיל, יועתק בזה נוסח שטר התנאים, בהתאם לנוסח שטרות תנאים של רבותינו, המועתקים בפרקים הקודמים, עם התיקונים הנצרכים להתאמתם לזמנינו1, ועם הערות וביאורים בשוה"ג.
נוסח שטר התנאים
למזל2 טוב יעלה ויצמח כגן רטוב3 מצא אשה מצא טוב ויפיק רצון מד'4 הטוב.
המגיד מראשית אחרית5 הוא יתן שם טוב ושארית6 לאלה דברי הברית7 והתנאים8 שנדברו והותנו בין הני שני הצדדים, היינו מצד האחד הנכבד והמפורסם כו'9 [פלוני שי' בן פלוני] העומד מצד [בנו] החתן [פלוני] שי'. ומצד השני הנכבד והמפורסם כו' [פלוני שי' בן פלוני] העומד מצד [בתו] הכלה10 המהוללה מרת [פלונית] תחי'.
ראשית דבר ה"ה11 החתן [פלוני] שי' הנ"ל ישא למזל טוב את הכלה מרת [פלונית] תחי' הנ"ל בחופה וקידושין כדת משה וישראל, ואל יבריחו ואל יעלימו לא זה מזו ולא זו מזה, וישלטו בנכסיהון שוה בשוה12 וידורו ביניהם באהבה וחיבה כאורח כל ארעא.
ה"ה הנכבד והמפורסם כו' [פלוני] שי' העומד מצד [בנו] החתן הנ"ל, התחייב את עצמו ליתן נדוניא13 ל[בנו] החתן הנ"ל כפי המדובר14, מתנות להכלה הנ"ל15, בגדים ל[בנו] החתן כמנהג הנגידים המפורסמים.
ה"ה הנכבד והמפורסם כו' [פלוני] שי' העומד מצד [בתו] הכלה הנ"ל, התחייב את עצמו ליתן נדוניא ל[בתו] הכלה הנ"ל כפי המדובר, מתנות להחתן הנ"ל, בגדים ל[בתו] הכלה כמנהג הנגידים המפורסמים.
החתונה תהי' אי"ה למז"ט16 היום יום [פלוני]17, בעי"ת [פלונית] יע"א, על הוצאות שניהם כפי המדובר18, רב חזן שמש וכלי זמר לחצאין19, מטה מוצעת צעיפים ורדידין20 טלית וקיטל כנהוג21.
ערב קבלן22 מצד החתן [פלוני שי' בן פלוני]. ערב קבלן מצד הכלה [פלוני שי' בן פלוני]. והצדדים הנ"ל מחוייבים לפצות את הערבים קבלנים הנ"ל שלא יגיע להם שום היזק וגרם היזק. וקנינא23 מן הצדדים הנ"ל ומן הערבים קבלנים הנ"ל24 על כל הא דכתוב ומפורש לעיל במנא דכשר למקנייא ביה. וכל הנ"ל נעשה בקנין גמור אגב סודר25 ובכל אופן היותר מועיל על פי דין תורתנו כמנהג וכתוקף שטרי תנאים ראשונים דנהיגן בישראל26, היום יום [...] בשבת [...] ימים לחודש [...] שנת חמשת אלפים ושבע מאות [פלונית] ליצירה פה [מקום פלוני] והכל שריר וקיים27.