יתרו, מבה"ח אד"ר תשל״ג
יום שבת, 27.1.1973
מאמר2 שיחותאין הקלטהפרשת יתרו
אין הקלטה
מה שנאמר בה
- בחודש השלישי לצאת בני · ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג—תורת מנחם – התוועדויות עא - שנת תשל"ג - חלק שני
- שיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג—תורת מנחם – התוועדויות עא - שנת תשל"ג - חלק שני
הנחות וסריקות
טקסט
אין עדיין טקסט של ההתוועדות
יש לכם הנחה, או יודעים איפה נדפסה? הוסיפו אותה, והיא תסונכרן להקלטה.
תוכן ענינים
- עיבור השנים ניתן קודם יציאת מצרים, ולאחר מתן תורה ה"ז מצד תורה, ואם בכל דבר צ"ל הוראה בעבודה, עאכו"כ בעניני "תורה אור": שנת העיבור משנת חמה - עבודה בתוקף ללא שינוי - עם לבנה - שיש בה שינויים עד להעלם לגמרי ואעפ"כ "גיט ער זיך א כאפ" בדוגמת מולד הלגנה; ההוספה (חודש) היא עוד יותר ממה שנחסר (22 ימים); הכח לזה - בברכת החודש. (ס"א)
- קביעות ראש חודש אדר ראשון ביום השבת מדגישה עוד יותר את הוראת שנה זו (שראש השנה, חג הסוכות, שמיני עצרת, י"ט כסלו ויו"ד שבט חלים בשבת) שלימות התורה, עבודת התפלה וקיום המצות הם מתוך מנוחה ותענוג. (ס"ב)
- הוראה מפרשת השבוע, יתרו, שענינה מתן תורה (גם) קשורה בשבת אותיות "תשב" - תשובה עילאה; אע"פ שעינינו ראו ואזנינו שמעו הרי מיד לאחר מתן תורה ניתן הכל דוקא ע"י משה וכן בכל הדורות. (ס"ג)
- שאלות בפירוש רש"י עה"פ (יח, כז) "וישלח משה את חותנו" וענין שרש"י אינו מבאר; שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' פו) בענין "גדול אתה (חסד) ושמך בגבורה". (ס"ה)
- הביאור בפשוטו של מקרא; הביאור בהערות לזהר; ע"ד "מיהו יהודי"; הביאור בפשוטו של מקרא. (ס"ו)
יובא מ: mafteiach-index · mafteiach.app · במקור