83

תא^נד "אז שר משה לא כתיב כאן אלא אז ישיר משה נמצינו למדין תחיית המתים מן התורה", שהכוונה בזה (היא גם) שב­שירה זו נכלל כל המשך השירות על גאולת ישראל עד להשירה דלעת"ל. כי כמו שגאולת מצרים היתה התחלה ופתי­חה לכל הגאולות עד לגאולה העתי­דה^נה, עד"ז שירת הים על גאולת ישראל ומלכותו של הקב"ה בעת קי"ס, כוללת כל הגאולות וגילוי מלכותו של הקב"ה עד סוף כל הדורות, והוא בביהמ"ק דל­עתיד ד"ה' ימלוך לעולם ועד".

ולכן הובא במכילתא המשל ללסטים שנכנסו לפלטרין של מלך בזזו כו' והחריבו פלטרין של מלך לאחר זמן ישב המלך וכו' וישב בפלטרין שלו ו­אח"כ נתודעה מלכותו לעולם — כי הד­גשת שלימות מלכותו של הקב"ה שב­ביהמ"ק דלעתיד היא בזה שבאה אחרי חורבן ביהמ"ק שלפנ"ז.

אמנם לפרש"י בפשש"מ, תוכן ענין השירה הוא — שירה דיצי"מ, מלכותו של הקב"ה שבאה לידי גילוי בנסים ונפלאות שעל הים ובגאולת בנ"י מפרעה ומצרים^נו, אלא דשלימות מלכותו זו של הקב"ה, היינו המלכות של הקב"ה שב­גאולת בנ"י ממצרים, הרי היא בביאה ל­ארץ, ובבנין ביהמ"ק על ידי הקב"ה, שתהי' "כל המלכות שלו", והיינו תוכן הענין דבנין ביהמ"ק בשתי ידיו.

ז. ויש לפרש החילוק בין לשון ה­מכילתא "ואח"כ נתודעה מלכותו לעו­לם", ולשונו של רש"י "שכל המלכות שלו":

בגילוי מלכותו של הקב"ה ישנם שני ענינים^נז:

א) איבוד המורדים ומנגדים למלכותו ית'^נח, וכמובא בהמשך באתי לגני השי"ת^נט, המאמר שניתן ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר ללמדו ביום ההסתלקות­הילולא שלו, שביטול ואיבוד המנגד נוגע לשלי­מות המלכות, ולכן בשביל נצחון המנגד מבזבז המלך כל אוצרותיו ואוצרות שאצרו אבותיו^ס; וכ"ה במלכותו של הקב"ה, כמ"ש^סא מוצא רוח מאוצרותיו ש­הכה בכורי מצרים, דמצרים הם המצרים וגבולים ובכורי מצרים הם תוקף ועוצם הקליפה, ובשביל זה מוציא רוח מאוצ­רותיו^סב.

ב) בזה שיכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך, וכולם מקבלים את עול מלכותו ית', וכמו שיהי' לעת"ל ש"אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לק­רוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד"^סג.

ויש לומר שזהו החילוק בין המכיל­תא ופרש"י:

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org