Va'eira, Rosh Chodesh Shevat 5740

תוכן ענינים

• שיחה א: בר"ח שבט "הואיל משה באר את התורה הזאת" שזה ענין ה"חידוש" בתורה, בכל דור מבריאת העולם מתחדשים וניתוספים ענינים חדשים בתורה, שהרי העולם נברא "בשביל התורה", שפעל "חידוש" בתורה, וכן בכל דוד ודור; בדורינו זה נתגלה ע"י כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הענין ד"באר את התורה הזאת" גם בפנימיות התורה, ובאופן ד"חוצה", שתירגמה להרבה לשונות (ואיך שהם "לשון עממין"). (ס"א)
• היתרון ב"יפוצו" דכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בזה שתרגמם חסידות ללשונות אחרות, על זה שהבעש"ט אמר תורה ב"אידיש" דוקא (ולא לשון הקודש), שאידיש הוא בדוגמת ה"ארמית" שנהי' חלק מהתורה בדוגמת "יגר שהדותא" (וכשמו "אידיש"). (ס"ט)
• שיחה ב: הביאור בסיפור על החסידים שבעת שנתגלה הענין ד"יפוצו מעינותך חוצה" בכו (שאף שעי"ז קאתי מר דא מלכא משיחא, הרי) שעי"ז (תורגם פנימיות ללשון אומות העולם) נגרם שרזין דרזין דאורייתא ישפכו ב"ראש כל חוצות" שהבכי' הוא ע"ד הסיפור במסכת סופרים "מעשה בה' זקנים שכתבו לתלמי המלך את התורה יוונית", והי' היום קשה לישראל כיום שנעשה העגל" (מצד תירגום התורה ליוונית). (סי"א)
• ענין הנ"ל במסכת גדולות (שבת) "נמנו ורבו בית שמאי וי"ח דברים גזרו בו ביום, אותו היום הי' הלל כפוף ויושב לפני שמאי כאחד מן התלמידים והי' קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל". (סי"ג)
• הביאור בג' הסיפורים הנ"ל ע"פ דיוק הל' "כיום שנעשה בו העגל" ולא "כעשיית העגל". (סי"ד)
• שיחה ג: שאלות בפשוטו של מקרא עה"פ (ח, ב-ד-ו) "העתירו לה' ויסר הצפרדעים… למחר", ורש"י אינו מאר. (סכ"ו)
• שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ס, יח) כעת מחר - "שרט לו שריטה בכותל וכו'". (סכ"ז)
• שאלות בלקוטי לוי יצחק לזהר בענין ירושת הארץ שקשור עם מצות מילה (ח"ב ע' מו) "כל מאן דאתגזר ירית ארעא כו' וכל מאן דאתגזר מקרי צדיק דכתיב ועמך כולם צדיקים". (סכ"ט)
• שיחה ד: הביאור בפשוטו של מקרא "למחר". (ס"ל)
• הביאור בהערות לזהר ע"פ המבואר בהמשך תרס"ו בענין רצון ותענוג. (סמ"ב)
• שיחה ה: הביאור "כעת מחר". (סמ"ט)
• ה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י, וההוראה. (סנ"ב)