נכתב בידי מכונה ועדיין לא נבדק בידי אדם - הקטעים שלא נבדקו מסומנים.
ב"ה, יב' תשרי תשי"ט
ברוקלין
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מלאכתו
מלאכת שמים וכו' מוה' חיים שאול שי'
שלום וברכה!
מאשר הנני בתודה רבה קבלת מכתבו מג' תשרי, ותוכנו מה ששמע בהנוגע להסתלקות אדמו"ר הצ"צ, ומילתא אלבישייהו יקירא שזה מזמן רב שהנני מחפש פרטים בזה, ומצאתי בביכל כתוב המאמר שאמר לאחרונה,
ולעת ערב אמרו שמעט הוטב מצבו היינו שהאירו פניו מעט אבל לא דיבר, אבל
לאח"כ ראו שאין עוד תקוה, וחיים בר אמר שהטה את אזנו למטתו ושמע המילים למען
ירבו ימיכם, אבל לא ידע אם זה הי' תפלת ערבית או סתם ק"ש, ובשעה 11 בלילה ראו
שאין מה לעשות, ומטתו עמדה באמצע החדר וסביביו עמדו כל האנשים עם נרות
דולקות והוא שכב בלי שום תנועה רק הביט על האנשים, ובשעה 12 וחצי אחר חצות
לילה יצאה משפמו כמו זיעה ויצתה נשמתו בטהרה, ותיכף ברכו הברכה כו' והשכיבוהו
על הארץ, ואמר מהר"ש בזה"ל: איר זאָלט וויסן אַז דער טאַטע איז ניט גישטאָרבן ומי
שרוצה לבקש איזה בקשה יוכל לבקש, וגם אני בקשתי איזה בקשה. והתחילו להגיד
תהלים ואחר כל ספר יצא אחד מהבנים מחדרו ואמר קדיש (וזה נוגע לדינא).
עד הטהרה הי' פיו פתוח ואחר הטהרה נסגר פיו (ואמרו שפ"א שאל אצלו אחד למה
לו לאדמו"ר לחזור משניות בע"פ הלא הוא גאון גדול, ואמר: "פאַרשטייסטו", בין מיתה
לקבורה איז מען פון דעם עולם אַרויס און אַף יענעם עולם איז מען ניט גיקומען, איז
וכשהלכו להלווי' אף אחד לא בכה וכמו שהולכי' לחתונה, וכשנתנו חרסים על עיניו
הי' הנותן משרתו חיים בער, והוא נשבע כי הי' עיניו פתוחות וכשהתחיל להניח החרסים
נסגרו עיניו בעצמם. ואח"כ כשחזרו מבית הקברו' והחסידים ישבו על הארץ התחילו
בכיות עצומות שא"א הי' לסבול, עד שהבנים יצאו מחדריהם והתחילו לצעוק שיפסיקו
הבכיות.
ואח"כ בליל א' דפסח אמר הרב"ש זי"ע מאמר והתחיל בזה"ל: כל האומר דבר בשם
אומרו מביא גאולה לעולם דער מאמר איז ניט מיינער דער מאמר איז דעם טאַטנס, ואמר
מאמר כי ישאלך בנך מחר כו', ובליל השני אמר האדמו"ר מליאַדי מא' אחר, ומהרי"ן
ז"ל אמר ג"כ והתחיל כמו הרב"ש זי"ע בזה"ל: כל האומר דבר בשם אומרו כו' כי
ישאלך כו', והמהר"ש אמר מאמר אנכי ה"א אשר הוצאתיך כו'ז.
זהו מה ששמעתי מר' זלמן בער כותב סת"ם. ע"כ סיפר בי"ג ניסן. (הוא גם אמר לי
תמונת ההי"ן הנ"ל).
רצו"פ העתק מה שמצאתי בביכל של חותני ר' מנחם מנדל ז"ל קראַסניק
מביעשניקאָוויץח: זהו המעשה סיפר הר' מנדל ז"ל אחיו של כ"ק אדמו"ר רש"ב זי"ע
ובנו של המהר"ש זי"עט:
פעם אחת אמר לי אבי (היינו המהר"ש זצ"ל): דוא האָסט גיקענט דיין זיידן (היינו
אדמו"ר הצ"צ זי"ע), ועניתי לו: "סְטַיְיץי וויא קען איך קענען דעם זיידין, איך בין דאָך
אַנאָמען נאָך עם", ואמר לי אבי זצ"ל: און איך האָב יע גיקענט מיין זיידן (היינו אדמו"ר
האמצעי), וסיפר לי מעשה, איך הי' פ"א יושב אבי זצ"ל (הצ"צ) ואמר לפני דא"ח ואני
עמדתי לפניו, בתוך כך האָט ער דער טאַטע פאַרקייקלט זאַך און איז אַראָפּגיפאַלן פון והמעתיק הוסיף איזה שורות ע"ד הסתלקות בדיוק, אבל הכורך חתך חלק גדול הכתוב שם, וע"י סיפורו שמעתיק במכתבו יש למלאותו, אלא שכיון שניכר ממכתבו שהכיר את המספר סופר סת"ם ר' זלמן דוב ע"ה, בטח יודע גם מהותו, באם הוא בר סמכא ומדייק בענינים כאלו ועד לפרטים, שהרי לפעמים מפני התלהבות חסידותית משנים בזה וקצת סתירה להמסופר ע"י כמה חסידים יש בסיפור האמור שאומרים שבחדשים האחרונים קשה הי' הדבור עם אדמו"ר הצ"צ והי' מסתפק ברמזים ותנועות וכיו"ב ועכ"פ במלות ספורות ביותר, ודלא כסיפור סופר האמור, ובטח ימלא גם עד"ז במכתבו הבא, כן מ"ש וכידוע שהי' אצלו ממול ערפו כו' זהו פעם הראשונה ששומע הנני עד"ז, אבל לא שמענו אינה ראי'.
ומענין לענין באותו ענין, בטח יש בזכרונו או ברשימותיו מהני מילי מעלייתא, תקותי שיעתיק בעצמו או ע"י עו"ר וישלח לכאן, ות"ח ת"ח מראש, ומובן וגם פשוט, שאם ההעתקה קשורה באיזה הוצאות, על המזכירות לסלקם.
בטח ניצלו ימי חדש אלול וחדש תשרי באופן המתאים ובאופן שיהי' רישומם ניכר במשך כל השנה הבע"ל, שהרי חדש זה ועניניו כללים הם, והשי"ת יצליחם.
בברכת חג שמח.
אוצרות הרבי
הצעת תיקוןנשלח לבדיקהדיווח על בעיהבלי חשבוןהטמעה באתר אחר