Letter פ, part 1

פ

חלק כד: 499 (גבורות).

פאה

חלק כד: 152 (דין ,שלך" לגבי פ]).

פאה נכרית

חלק יג: 187 (גודל ענינה. לא להתבייש בזה. מעלתה על מטפחת). 188 (כנ"ל).

חלק כג: 51-347 (הנחיצות. לא להתבייש. קופה מיוחדת עבור ההוצאות).

פאות הראש

חלק לב: 247 (בטעם שבחב"ד אין נוהגין שלא לנגוע בפאות כלל).

פארן

חלק יט: 1 (זמן ביאתם לפ.).

פגיעה

חלק כה: 155 (ל' פגיעה בהכתובים. תפילה).

פגישה

חלק כג: 399 (תכלית פגישת ב' אנשים).

חלק כד: 394 (כנ"ל).

פגם הברית

חלק לט: 112 (פוגם במוח. דרגות תשו"ת ותשו"ע שמועילים לפגם הברית). 115 (כנ"ל). 121 (במספר התעניות לתשובה. פוגם במוח). 125 (פעולתו בכל אברי הגוף). 201 (אם מועיל תשו"ת).

פגעים

חלק כד: 414 (שיר של פ.).

פדי'

חלק י: 260 (ע"י תורה גמ"ח ותפלה בצבור).

חלק יב: 47 (מל' הבדלה. חזרה לביתו).

חלק כה: 161 (בדרך מלחמה ובדרך שלום). 195 (כנ"ל).

חלק לה: 168 (פדי' ע"י מלחמה ופדי' ע"י שלום).

פדיון הבן

חלק יא: 42 (המקור שצריך לפדות א"ע. מי מברך שהחיינו). 44 (המצוה על האב או על הבן). 204 (עובר בכ"י בעשה).

חלק כ: 89-184 (טעמו מעשה מכירת יוסף והנס דמכת בכורות. יצי"מ הו"ע פדיון בכור. מזכיר להאדם שהכל שייך להקב"ה).

חלק לא: 232 (פדיון בני בכורי ישראל).

חלק לה: 62 (אם עיקר המצוה על הבן).

חלק לט: 221 (ע"י הסכום שפודין, יודעים שיעור סלע. בפ. מחמירין בשיעורו).

פדיון נפש

חלק כג: 46-543 (בצירוף לפ"נ יש להזכיר אודות פעולותיו בצדקה רוחנית).

חלק כה: 343 (מענה על הפ"נ של כנס השלוחים). 414 (קבלת הפ"נ מילדי צבאות ה'). 150-599 (מענות על פ"נ השלוחים).

פדיון שבויים

חלק כה: 81 (של אברהם).

חלק לג: 289.

חלק לח: 111 (מצוה רבה).

פדיון שבוים

חלק טו: 510 (כפשוטו. ברוחניות).

פדן ארם

חלק ה: 378 (וחרן).

פה

חלק י: 75 (צריכים להרחיב הפ.).

פוטיפר

חלק כד: 88 (ניתן ליוסף אסנת בת פ. בתור הענקה).

פוסח על שתי הסעיפים

חלק א: 183 (בכמה ענינים חמור יותר מעובד ע"ז).

פועל

חלק כ: 56-57 (ההבדל בין שכיר לשליח. אם בפועל יש דין שליחות). 124 (חייב לעבוד בכל כוחו).

חלק כה: 172 (הלימוד מהנהגת יעקב).

חלק לב: 116 (באיסור לכבוש שכר שכיר).

חלק לד: 130 (בגדרי הדין דאכילת פועל בשעת מלאכתו).

פועל ונפעל

חלק יא: 248 (במלאכת שבת. בכתיבה ובהוצאה).

חלק לד: 70. 130 (גדרים מצד הנפעל, הפעולה, או הפועל). ע"ע.

חלק לט: 24 (במצות תפילין).

פועלים

חלק יז: 387 (אם היציאה יתירה על השבח). 388 (מקבל שכרו משלם אי עביד שליחותו אף שלא השביח). 391 (שקיבל ע"ע להעביר חבית ונשברה בפשיעתו).

חלק יט: 155 (הענקה בפ.).

פורים

חלק א: 195 (שמחה בל"ג — יתרון האור מהחשך). 214 (גזירה הקשה ביותר דוקא בזמן הבטוח ביותר לבנ"י. הגזירה והישועה לא בדרך הטבע).

חלק ב: 482 (פ. וחנוכה: פ. יין, פרסום. חנוכה: שמן, חשאי: פ. מצוות הקשורות בגוף, חנוכה מצוות הקשורות כרוחניות). 492 (מע' פ. על ענינים ""7'ת 5וי5 ענ'נ'9 ""7ת 7ר5. ג' רגלים). 534-535 (ביטול הגזירה ע"י לימוד תורה לשמה). 536-537 (משלוח מנות ומתנות לאביונים אחדות המבטלת קטרוג ,,עם מפוזר ומפורד'', להרבות במתנות לאביונים עיקר האחדות. יצה"ר מקשה על קיומן. חובה לחנך בהנ"ל). 538 (עניני פ. ישנם ככל חודש אדר).

חלק ג: 913 (שייכותו לפ' זכור והפטרתה). 915 (בנ"י בקב"ע ובמס"נ בטלו את גזרות המן שבאו כתוצאה מהעדר קב"ע). 916 (חיוב משתה נמשך כל היום. מקרא מגילה ומתנות לאביונים אינו נמשך). 922-923 (מגזירת המן על תורה, יו"ט, מילה ותפלין נשתלשלה גזירת להשמיד גו'. שייכות הגזירה להמן האגגי דוקא. הפלת הפור. נק' פורים. נס בענינים טבעיים. נק' יו"ט ועיקרו בשמחה גשמית — משתה שחיובו במשך כל היום). 928 (ביטול גזירת המן ע"י מחציה"ש). 936 (שייכותו לפ' ויק"פ). 1016 (זכר לסעודת אסתר בסעודת יום ב' דפסח — חיבור מעלת האתעדל"ע והאתעדל"ת). 782. 896. 924. 994. 1014.

חלק ד: 1274 (שמחת פ. היא דרגה הנעלית שבשמחות). 1277 (עד דלא ידעי ביטול הדעת כענין המקוה). 1278. 1279 (גורל [למע' מטו"ד). 1284 (ז' מצוות דפ.: משלוח מנות ומתנות לאביונים ענינן קירוב ואיחוד, ועיקריות הן בענין הפ,, עיקר האחדות במתנות לאביונים. נקל לקיימן כי הנשמה זקוקה להן ביותר, אך יצה"ר מתנכל לקיומן). 1285. 1289 (רמזי שם ה' במגילה וגילויו בקריאתה ובפרסומי ניסא). 1075. 1115. 1140.

חלק ה: 64 (הפ. אודות האבות שנא' בדרך הפשט הוא מצד גופם, ובדרך הדרש מצד נשמתם).

חלק ו: 189 (בי' שם פורים — בל' פרסי. ע"ש הפור. במגילה לא נזכר שם). 191 (ענין ההעלם והגילוי). 192 (השתדלות ביטול הגזירה לא בדרך הטבע). 375 (הנס תלוי בהולדת משה, טעם שנק' בל' המן — פור, ולא בלה"ק — גורלות). 383 (שייכותו ל,הקהל'' — אנשים נשים וטף).

חלק ז: 20 (תוכנו הפנימי מתבטא ב,,חייב לבסומי''). 21 (חיוב משתה ושמחה בכל היום. ארור המן ברוך מרדכי הפיכת הרע לטוב ועבודה בבטול למע' מטו"ד). 26 (שייכותו לפ' ויקרא — אתהפכא חשוכא לנהורא). 41 (תוקפו של נס בהעלם הכפול של בלילה ההוא'' וגודל העילוי של נדדה שנת המלך'').

חלק יא: 290 (הנס הי' ע"י ילדי ישראל). 310 (מעלת פ. על חנוכה). 321 (שייכות שקלים לפ.). 323 (המצות דפ. ענינם אחדות). 325 (בפ. המשכה ממקור התורה). 333 (בפנימיות). 335 (פרטי הפור שהפיל המן). 336 (שמחת פ. למע' משמחת יו"ט. למע' מהשתל' נמשך בכלים. האם יש חיוב לאכול פת ובשר בפ.). 339 (נס וטבע בב"א). 340 (ענינו אחדות. שייכותו לכל החודש). 342 (אורה וגו' ויקר. נשים היו באותו הנס). 343 (אחדות במס"נ ע"י הלחץ דהמן). 344 (שמחת פ,). 358 (גאולה מוגבלת).

חלק יב: 35 (ענין אתהפכא שבפ. דלא כבלמכה מצרים בבכוריהם).

חלק טז: 345. 347 (התחלת נס פ.). 352 (בקשת מרדכי ואסתר לקבוע ימי הפ., ומג"א). 355 (מצד תלמוד בבלי, ירושלמי, סוף הניסים שניתנו ליכתב). 358 (מצד האור ומצד הכלים). 365 (זכה לקימו מה שקבלו כבר. החידוש שבמקרא מגילה משלוח מנות ומתנות לאביונים וטעמם). 369 (ימי שמחה משא"כ ביו"ט). 370 (שייכותה למ"ת. חיוב שכרות). 371 (ההפרש בין צדקה דפ. לצדקה דיו"ט). 372 (שמחת פ. דוקא כשמשמח לב עניים). 508 (לא יכרע ולא ישתחוה פעל ונהפוך הוא, ההוראה מזה). 619. 621. 623 (שייכות לפסח. ע"י הוספה בצדקה ובת"ת). 624 (כנ"ל בעיקר דתשב"ר). 628 (מגילה נקראת בי"א וכו'). 629 (ההכנה למבצעי פ.). 630 (ביטול הגוירה מלכתחי'). 632 (ההוראה לענין חינוך). 633 (לא יכרע ולא ישתחוה). 635 (כל הפושט יד נותנים לו מלמעלה). 636 (ע"י אמירת אסתר לך כנוס את כל היהודים).

חלק יז: 69 (קריאת המגילה ביום ו', כשחל בשבת). 155 (ענינו אתעדל"ת). 229 (שייך לקיימא סיהרא באשלמותא).

חלק יט: 503 (מבצע פ. בצה"ל).

חלק כא: 190 (הקריאה בתורה בפ' עמלק). 196-201 (קריאת המגילה בי"א, ב וי"ג — הוא בגדר זמן קריאה, דכל החודש — תקנה רק בהגברא. דין היתצא בשיירה כו' בזה"ז). 201. 205 (מגילת אסתר: נכתבה ע"י בקשת אסתר. לא נזכר בה שם הוי' עצומ"ה שלמע' משמות. החילוק דכרכים עיירות וכפרים — בעבודת ה'. קריאתה בי"א — ו"ה דשם הוי'. שייכותה לפ' תצוה). 13-205 (ג' הפסוקים שאמרו התינוקות. סיבת הגזירה: ומרדכי לא יכרע גו'. השתחוו לצלם. נהנו מסעודתו כו'. מס"נ בפועל ומלמטלמ"ע, ובמ"ת בכח ומלמעלמ"ט. הנס ע"י תשב"ר). 24-320 (עריכת כינוסים בימי הפ,: שייכותו לאחדות. וקבל" ל' יחיד. שייכותו לקטנים. בקיום מצוות פ. פועלים ביטול הגזירות דדורנו. משלוח ,,מנות" דבר חשוב). 325 (ביטול הגזירה — לפני י"ג אדר). 331 (מבצע פ.). 343 (לימוד מרדכי עם התשב"ר). 415 (ומרדכי לא יכרע). 480 (אם הנס הי' בשנה מעוברת). 86-484 (הנס בזכות קטנים). 92-487 (התחלת קריאת המגילה בי"א. אם הנס הי' בשנה מעוברת. קביעותו בששי בשבוע (ודין כרכים המוקפים). מבצע פ,: עם קטנים, צבא, בתי זקנים כו'. עריכת כינוסים בימי הפ.: מסמך גאולה לגאולה. הנס בזכות קטנים). 492 (מצות לבסומי עד דלא ידעי — אם יוצא ע"י שליח. שייכותו למחצית השקל. בהגזירה ובהמס"נ היו הכל שוין — גדול וקטן). 493 (קריאת המגילה בי"א — הוראה לאהבת ישראל). 494 (הנס בזכות קטנים). 495 (שייכותו למחצית השקל). 498 (מברקים לימי הפ.).

חלק כב: 56-255 (פ. ופסח בשניהם מודגש הזכירה לדורות. בשניהם מודגש מעלת יחיד וקהל. משלוח מנות אחדות. אביונים — במובן הרוחני).

חלק כג: 170 (זכירת עמלק לפני פ.). 438 (שייכותו לנשים). 498 (בזמן פ. היו כולם תמימי דיעה "מיהו יהודי").

חלק כד: 178 (פעולת ז' אדר בביטול גזירת המן). 412 (דין נשים בקריאת המגילה בלילה). 428 (ביטול הגזירה ע"י לימוד התורה דילדים). 471 (לקח מפ. בנוגע לתוקף היהודי בעניני תומ"צ). 572 (מעלתו על יוהכ"פ).

חלק כה: 248 (פורים וחנוכה). 249 (הגזירה על הגופים כו'). 278 (נתינת בית המן למרדכי ואסתר. ביזת המלחמה). 281 (כנ"ל). 374 (ביטול הגזירה ע"י התינוקות והפסוקים כו'). 390 (במארז"ל אף הן היו באותו הנס).

חלק ל: 206 (בפורים נקבע היו"ט רק על עצם ה-הצלה, משא"כ בחנוכה גם על אופן ההצלה).

חלק לא: 170 (במארז"ל בטעם הגזירה מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע). 174 (נס המלו­בש בטבע). 177 (חייב איניש לבסומי כו' והסיפור דרבה ור' זירא). 231 (הבדל בהיחס דמרדכי ואסתר להגזירה. אסתר פרסה נדה כו'). 77 (-). 276 (ורבים מעמי ה­ארץ מתייהדים. ונהפוך הוא גו'). 278 (כל המועדים בטלים חוץ מפורים. בדין ד­כפרים מקדימים ליום הכניסה). 279 (ע"ד כפילת ושינוי אמירת "ולהרוג" "לפני­הם". ברכת הרב ריבנו ביחיד). 280 (זהי­רות בחינוך ילדים, שבהצגת פורים לא יתחפשו וישחקו בתפקיד "המן הרשע"). ע"ע.

חלק לג: 118 (בדין משלוח מנות ע"י שליח). 264 (כוונת המן הי' לא רק באבדן החיים ה­רוחניים של עם ישראל כו').

חלק לד: 183 (ימי משתה ושמחה — זהו תוכן כל עניני היום).

חלק לו: 165 (קיימו מה שקיבלו כבר במ"ת. בהחיוב לבסומי ביין. שמחה למע' ממדידה והגבלה). 166 (כל המועדים בטלים לגבי שמחת פורים). 167 (בטעם תקנת קריאת המגילה. מה שאין אומרים הלל בפורים). 168 (נס המלובש בטבע). 170 (שמחת פורים ע"י משתה — שמחה גשמית. נס פורים שייך להגופים). 171 (מיסמך הנסים גלויים דגאולת פסח לגאולת פורים). 265 (שמחה דפורים קטן). 266 (ביטול הגזירה ע"י לימוה"ת של מרדכי ותשב"ר, ועד"ז בהגזירה דדורנו). 267 (חינוך ילדים במצות מתנות לאביונים). ע"ע.

חלק לז: 140 (כל המועדים בטלים לעת"ל משא"כ פורים. שמחת עד דלא ידע). 165 (נס מוסתר בטבע). 175 (מעלתו כשחל בסמיכות לשבת).

חלק לח: 185 (הדר וקבלוה בימי אחשורוש). ע"ע.

חלק לט: 363 (פורים ויוהכ"פ). 384 (כנ"ל). 403 (כנ"ל). 408 (מותר במלאכה).

פורים קטן

חלק כא: 326 (יובל שנים מאמירת ד"ה וקבל בפ. תרפ"ז). 331 (ל' יום לפני החג התחלת ההכנות למבצע פורים). 339 (נק' פורים קטן — שייכות מיוחדת לקטנים ולמאור הקטן). 345 (ל' יום לפני החג — כנ"ל).

פורעניות

חלק כד: 231 (ענין דברי הפ. שבשירת האזינו. אם שייך שירה על קיום נבואה של פ.). 508 (מדה טובה מרובה ממדת פ]).

פז

חלק כ: 53 (בגימט' "יוסי" עם הכולל).

פחד

חלק לו: 65 (במאחז"ל פחד על הקרובים כו'. החילוק דפחד ואימה). 68 (בהחילוק דפחד ומורא).

חלק לט: 21 (חרדה מסלקת הדמים). ע"ע.

פטולמית

חלק י: 182 (שיטת פ. שהארץ עומדת).

פטר חמור

חלק טז: 497.

חלק כג: 69 (מצות פ. תלוי' בביאתם לארץ). 126 (נתינת פ. לכהן).

חלק כד: 124 (עריפת החמור — מיתה באופן אכזרי — בתור עונש לבעליו).

פטרבורג (עיר)

חלק לג: 142.

פיגול

חלק יב: 191 (ראשון ומטמא הידים).

פיל

חלק לג: 164 (הרואה פיל בחלום כו'). 165 (בע"ח גדול ומשונה).

פילגש

חלק ל: 242 (בלא אירוסין ובלא כתובה). 247 (כנ"ל). 284 (בני הפלגש שייכים אל האשה).

פינחס

חלק יג: 93 (מלא). 94 (נזכר הלכה). 254 (מעשה פ. הי' לעיני כל ישראל). 255 (שייכות פ. ומזוזה).

חלק יח: 281 (מסירת נפשו, קנאתו). 297 (מס"נ מכפר על בעל פעור). 319 (המס"נ שלו, שכרו). 322 (שייכותו ליצחק). 325 (מלא). 342 (שייכותו לירמי'). 344 (שכרו. ומשה). 347 (כפרתו עומדת לעולם). 386 (המס"נ דפ. נותן כח לעבודה בתוקף ויכולת לעלי' בל"ג). 483 (מלא, חסר).

חלק יט: 101 (הי' ראש הצבא במלחמת מדין).

חלק כג: 124 (מתנות זרוע, לחיים וקיבה בזכותו של פ.). 304 (הוראה מהנהגתו לענין ה"קנאות" ע"פ תורה). 312 (מלא יו"ד, בגימט' יצחק). 397. 400 (ב' קווים בהנהגתו — קינא לאלקיו, ויכפר על בנ"י. פ. ויצחק).

חלק לג: 164 (הרואה פינחס בחלום פלא נעשה לו). 167 (קנאות ומס"נ שלו. שכרו ענין ה­כהונה). 168 (שייכותו לחג הגאולה י"ב תמוז).

חלק לח: 226 (משוח מלחמה). 227 (פינחס זה אליהו).

פינחס, ר"פ מפ"פ (בעל הפלאה)

חלק כג: 329 (מתלמידי הרב המגיד).

פינחס, ר"פ מקאריץ

חלק לה: 294 (המשל מרבנו הזקן להר"פ מקאריץ מהאבן טובה שבכתר המלך).

פינחס, ר' פינחס בן יאיר

חלק כה: 83 (בקשתו מרשב"י לומר מילתא חדתא בענין פרה אדומה. שייך לחסד. עסק בפדיון שבויים).

פיקוח נפש

חלק י: 195 (דקטן).

חלק יא: 65 (פ. בשבת דחוי' או הותרה). 347 (כנ"ל).

חלק יב: 192 (רק ספק מיתה ולא יסורים לבד). 197 (במאכלות אסורות). 200 (כנ"ל).

חלק כה: 81 (אם מותר ליכנס לספק סכנה בשביל הצלת נפשות).

חלק לז: 70 (אם חייב להכניס עצמו בספק סכנה בשביל להציל חבירו. אם הצלת כלל ישראל דוחה נפש היחיד).

פירוש

חלק יט: 435 (עריכת פ. חדש ומסורתי על התנ"ך. פ. רש"י עד מצו"ד ומצו"צ).

פירוש רש"י

חלק י: 1 (פשט וכולל שאר חלקי התורה. פיסקא הראשונה הוראה כללית). 13 (דרכו לתרץ כל דבר הקשה בפשש"מ). 19 (כשמפ' ב' פי' יש קושי בכ"א). 23 (מישב כל קושי בפשש"מ). 30 (כנ"ל). 115 (קורא לתוספתא משנה. אינו מעתיק ל' התרגום). 122 (אינו מבאר קושיות מפסוקים שטרם למדם התלמיד). 129 (מתרץ כל קושי בפשש"מ). 152 (כשמביא ב' פי' יש קושי בכ"א. והראשון פי' העיקרי. מביא רז"ל ואינו מציין המקור).

חלק יא: 27 (כשמפ' ב' ענינים נפרדים מעתיק התיבה פעמיים. אינו מביא מדרש. אינו מציין המקור). 56 (אין דרכו לציין המקור כ"א כשמוסיף ביאור. או לשלול מקור אחר). 57 (כשמביא ב' פי' יש קושי בכ"א). 60 (כשהפי' מובן מעצמו אק מפרשו). 91 (מעתיק מן הכתוב רק מה שמפרש. מביא שם בעל המימרא רק כשנוגע לפשש"מ). 127 (אין מביא ראי' לפשש"מ מחלק ההלכה). 139 (כשמביא ב"פ יש בכ"א קושי). 141 (בכ"מ מפ' כתוב א' לפי' א' שלו במק"א אף ששם יש ב"פ). 142 (כשמקדים יש לפרשו בב' פנים ראי' שב' הפי' שקולים. רש"י נכתב בלה"ק). 158 (מתרץ כל קושי בפשש"מ). 164 (מעתיק תיבות הכתוב ומכניס באמצע הפי' כאילו הי' נכתב).

חלק יב: 50 (כשמביא ב' או ג' פי' יש קושי בכ"א. אין מביא שם בעל המאמר). 78 (לא נחית לציין התחלת הסדרה). 84 (כשמביא ב' פי' יש קושי בכ"א. אין מביא שס בעל המאמר). 103 (אין ענינו לפרש דינים כ"א פשש"מ. אינו מעתיק דרז"ל. מפ' קושיא המתעוררת על אתר או ממה שלמדנו לפנ"ז). 104 (אינו מפרש טעמי הדינים).

חלק יג: 2. 2 (כשמסביר ב' ענינים נפרדים מעתיק התיבה מן הפסוק עוה"פ). 24 (אינו מביא דרשות חז"ל אם לא שנוגע לפשש"מ). 25 (מבאר כ"ד הקשה בפשש"מ). 78 (גם בברכות ושירה מפרש הכפל. כשמפרש ב' פי' או יותר יש קושי בכ"א). 86 (לשיטת פ. דרך הכתובים במשל ושיר לכפול הענין. אבל יומתק אם יש לפרש הכפל). 92 (בנ"ך אינו ע"פ פשש"מ בדיוק בתכלית כפי' עה"ת). 94 (כשמפרש ב' פי' יש קושי בכ"א). 99 (סגנונו כשמפ' סמיכות). 101 (כשמציין מקור הוא לשלול מקום אחר או לתרץ קושיא). 105 (מתרץ כל קושיא בפשש"מ). 110 (כנ"ל).

חלק יד: 1 (כשמביא ראי' מפסוק משנהו שיתאים לפשט"מ). 8 (מתרץ כל קושיא בפשש"מ). 45 (מביא ב"פ כשיש קושי בכ"א). 46 (מביא בעל המאמר רק כשנוגע לפשש"מ. לפעמים משנה הלשק ממקורו גם בכתוב). 55 (רק במקומות ספורים מפרש הכוונה בההכפלה). 87 (פ. בנ"ך אינו פשש"מ כמו עה"ת. הטעם ע"ז). 99 (בכ"מ מפ' כפי המוכרח בפשט הכתוב על אתר). 100 (כשמפ' ב"פ יש קושי בכ"א). 104 (גם לפ. לא אמרינן אין מוקדם ומאוחר בחד ענינא). 108 (רש"י מעתיק תיבות מהכתוב בשביל הקושיא או התיררץ או לשלול תירוץ אחר). 109 (משיב על ראשון ראשן). 110 (לפעמים מעתיק תיבות בקושיא כי נוגעות להתירוץ). 227 (המוקף בחצע"ג בפ. בנ"ך אם הוא לרש"י).

חלק טו: 20 (מביא רק האגדות השייכים לפשש"מ). 38 (אינו דומה פשוטו דפ. על הש"ס לפ. עה"ת). 63 (כתב בלשון ברור לבן ה' למקרא). 112 (אין מוכרח לפרש הניקוד בכ"מ, אין מוכרח לפרש חסרות המקרא). 155 (דפוסי פ.). 164. 350 (מעתיק המקור רק כשהפשט קשה וצריך דרש לתרצו או לשלול מארז"ל אחר). 211 (כשמביא ב' פי' הוא משום הקושי שיש בכל אחד, וכשמביא ג' הוא שיש קושי גם ע"פ כל שני פירושים יחד בלי הג', או שקרוב יותר לפשש"מ). 217 (ע"ד הרגיל אינו מביא שם בעל המאמר או המקור). 340. 387 (מפרש כל הקשה בפשש"מ). 392 (א"א להביא שני פי' סותרים, מפרש במקום אחד לפי פי' א' מב' פי' משום: א). 469 (מפרש פסוק שלא במקומו רק משום: א).

חלק טז: 1 (כשמביא ב' פירושים). 2 (אינו מביא שם בעל המאמר). 20 (אינו מביא הקושי שבפסוק). 21 (מעתיק מן הכתוב רק מה ששייך לפירושו, מביא שם בעל המאמר רק לתרץ קו' תלמיד ממולח). 69 (מעתיק רק התחלת הכ' אף שכוונתו לכל הכ'). 81 (ההפרש בין הביטויים ו,פשוטו" ו,פשוטו של מקרא"). 116 (כשמביא דבר בשם אומרו הוא לטעם מיוחד). 152 (אינו ספר פסקים). 153 (מביא בעל המאמר רק לתוס' ביאור. אינו מעתיק הל' כצורתו). 224 (כ"פ מחכה עד שידעו כל הפרטים). 228 (בכ"מ מפרש ההדגשה שבפסוק זה). 258 (כנ"ל ע' 116. 153). 286 (כשמביא תיבה שמפרשה אח"כ היינו שהתיבה היא ראי' לפי' בד"ה הראשון באיזה אופן שנפרשנה). 326 (דיוק בתיבות הד"ה). 394 (כשמקדים שיש ב' פי' היינו ששניהם שקולים). 448 (הפלאת פ. ענינים מופלאים בהלכה ובחסידות). 449 (מפ' כל הקשה בפשש"מ).

חלק יז: 9. 9 (כנ"ל. סומד גם על מ"ש אח"כ אם הוא באותו המשך). 111 (אם מביא ב' פי' ואח"כ מפרש ע"פ א' מהם אי"ז משום שמכריע כמותו). 118 (מפרש העיקר בתחילה אף שההוספה מוקדם בפסוק). 159 (אינו שולל מדרז"ל שאינם ע"פ פשש"מ). 169 (אפשר לחזור פסוק או פ' שלמה בשביל פרטים המתחדשים). 242 (לפעמים מעתיק התחלת ענין וכוונתו לכל הענין). 249 (אין קושיא למה מפרטים פרטי המצוה אף שיש ללמדם מציווים הדומים לו). 256 (כשמפרש ב' ענינים על דבר א' מחלקם לב' דיבורים).

חלק יח: 92 (כשמפ' הטעם לסמיכת הפרשיות). 92 (כשמפ' הטעם לסמיכת הפרשיות). 132 (מת' קו' שבפסוקים הסמוכים אף לפנ"ז). 141 (כנ"ל ע' 92). 161 (בכ"מ מעתיק תיבות הכ' באמצע פירושו). 262 (בפ' בלעם, בנבואה, אינו מוגבל לפי' הפשוט של התיבות, אינו מזכיר כ"פ שאונקלוס תרגם באו"א מפי'). 357 (מפרש מקור הדבר אף שכבר פי'). 366 (כשכותב רבותינו דרשו אפשר ללמוד מזה להלכה). 371 (אין דרכו להביא דרשות ולהק' עליהם. כותב איני יודע אף כשיש מדרשים).

חלק יט: 149 (הכלל דדבר הכ' בהווה לרש"י). 209 (מביא פי' אף שאינם כ"כ גלאטיק''). 268 (כשמביא דרשות בשמם, וכשמפרש ע"פ דרשה). 308 (כשמעתיק את התרגום ואינו כותב כתרגומו). 336 (פ. לנ"ך אינו כ"כ בדיוק בפשש"מ). 435 (פ. לתנ"ך).

פירוש רש"ין

חלק כ: 8 (אינו מתרץ שאלות שיתעוררו מהפסוקים שאח"כ. מתרץ שאלות המתעוררות להתלמיד ממה שרואה במציאות). 25 (כשאינו מפרש כלום מוכח שהדבר מובן מעצמו). 69 (מקום שהנוסח שלו בהב"ר שונה מהנוסח שלפנינו. אין ענינו בפי' עה"ת לפרש מדחז"ל). 71 (בכל מקום שמפרש ב' פירושים הוא מפני שכ"א מהם אינו גלאטיק. לפעמים מציין מקורו למדרש ולפעמים אינו מציין). 144 (כשמביא ב' פירושים — הראשון קרוב יותר לפשש"מ. כשמקדים שבאים כמה פירושים — הוא מפני ששקולים הם). 148 (אין דרכו להעתיק דרשות חז"ל דוקא כצורתן, כ"א מה שנוגע לפירושו בפשש"מ). 156 (במקום שמעתיק לשונות חז"ל, כוונתו לפירוש הפשוט דלשון זה, אף שע"ד ההלכה מתפרש באופן אחר). 157 (גם פירושו לש"ס הוא בדרך הפשט של הגמ'). 193 (נכתב בסגנון שגם "בן חמש למקרא" יוכל להבינו בלי צורך הוספת ביאור). 198 (פירושו בפשש"מ קשור עם חלק הסוד שבתורה. כשלומדים דבריו ע"פ פשוטם לומדים מהם ענינים נפלאים גם בחלק הסוד). 212 (לא נזכר בפרש"י עה"ת שמות הסדרות. הציונים שבפרש"י עה"ת מלבד אחדים — הם הוספות המעתיקים). 213 (לשון: ,ללמד" כו' בפרש"י). 226 (מפרשי המקרא קשורים בעשי', ופרש"י פשש"מ קשור בעשי' ממש. כמה ענינים שבגמ' גם באגדות שבש"ס הם ע"פ פשש"מ, משא "כ במדרשי התורה). 228 (אם הציונים שבפרש"י עה"ת הם מרש"י עצמו). 244 (לשון כתרגומו" בפרש"י). 354 (רש"י בפירושו (משא"כ בשו"ת שלו) פרשן ולא פוסק וכשפוסקים חולקים אזלינן כוותייהו).

חלק כא: 3 (טעות המעתיק בפרש"י). 8. 3 (טעות המעתיק בפרש"י). 8 (קשור בעשי'. משא"כ מדרש האגדות קשור עם מדות שבלב). 29 (הטעם שמביא לפעמים: "יש מדרשי אגדה רבים" וכיו"ב). 33. 35 (כנ"ל. לשונו ,,אין המקרא הזה אומר אלא דרשני". לפעמים הפשט גופא מכריח ג"כ פירוש ע"ד הדרש). 57 (אינו מעתיק לשונות חז"ל רק הנוגע לפשש"מ). 125 (לפעמים ד"ה אחד בפרש"י, נחלק בחומשים הנדפסים לכמה ד"ה). 127 (ענינו לפרש הכתובים ולא ללמוד פרטי הדינים. עדיף לו להביא ממררש על אתר מאשר ממדרש בלתי מצוי). 128 (לשון 8ותרחחככח רש"י: "ומדרשו כך דרשו"). 134 (החילוק בין הלשונות ,,פשוטו" ו"פשש"מ" שבפרש"י, דפוס שני של פרש"י שחתום עליו ר"ש אלקב"ץ). 182 (אינו סומך על המובא בהפסוקים דלהלן). 223 (אינו כופל פירושו כ"פ באותה סדרה).

חלק כב: 39. 39 (לשיטתו לפעמים נאמר רק ציווי ה' למשה, ולפעמים רק ציווי משה לישראל). 41 (אם סומך על ידיעת התל' מההנהגה גם כשלא למד עדיין דבר זה בחומש). 81 (וא"ו הביאור — בפשש"מ). 84 (לפעמים הפשט מכריח הדרש). 89 (לשון: "מגיד כו'" — רק כשמוסיף המפורש בכתוב). 96 (מכלל הן לאו כו' — בפירושו). 105 (כשמפרש ענין אחר שאינו שייך להקודמו דרכו להעתיק עוה"פ התיבות מהפסוק). 150 (אינו מעתיק דרז"ל כלשונן, רק הנוגע לפשש"מ).

חלק כג: 62. 62 (שיטתו בענין אין (סדר) מוקדם ומאוחר בתורה). 65 (אינו מתאים שרש"י יפרש במקום אחד היפך פירושו במקום אחר מבלי שיעיר ע"ז). 96 (מבאר כל דבר קשה בפשש"מ). 103 (שינוי ל' הכתוב בפרש"י). 113 (מבאר כל דבר הקשה בפשש"מ). 114 (כותב כמשמעו"' רק כשצריך לשלול פי' אחר). 115 (אינו מתאר הדבר ופרטיו כשאינו נוגע להבנת פשש"מ). 129 (אינו מעתיק דרשה ממדרש כשאינה שייכת לפשש"מ). 135 (אינו מפרש במקום א' כדיעה א' ובמ"א כדיעה הפכית. מעתיק שם בעל המאמר רק כשמוסיף בהבנת הפירוש). 137 (שולל הקושיות מבלי להביאם). 148 (דרכו בהבאת דברי אגדה. שינוי ל' הכתוב בפרש"י). 7. 1. 88.

חלק כד: 36 (כולל בתוכו (בהעלם) כל חלקי התורה. יינה של תורה בכל פירוש). 47 (אם הפירוש לתענית הוא לרש"י). 121 (מביא מדרשי רז"ל רק כשמוכרח בפשש"מ. מפרש טעם המצוה רק כשהמצוה אינה מתאימה לכללי התורה בכלל). 125 (דרכו לפרש עוה"פ בקיצור מה שפי' בספר לפנ"ז). 152 (מתרץ כל דבר קשה בפשש"מ). 159 (כלל להוספת הל' ,והיכן דבר" כשמפרש התיבות ד"כאשר דבר"). 191 (יינה של תורה). 199 (מתרץ ענין כללי בהפרשה בתחלת הענין). 218 (לפעמים מתחיל פירושו בתירוץ לשאלה צדדית בכדי לתרץ בדרך ממילא שאלה עיקרית שאינה מפרטה). 471 (להנהיג אצל תלמידי ישיבה לימוד חומש עם פרש"י בעצמם).

פירושים

חלק כ: 299 (כל הפ. לתיבת אחת שייכים זל"ז).

חלק כד: 18 (שייכות כל הפ. בפסוק זל"ז).

חלק ל: 44 (כל הפירושים בפסוק או תיבה אחת שייכים זל"ז).

חלק לט: 428 (אפ"ל גם פירושים שאין להם מקום בחז"ל — אם עי"ז יתוסף באהבת ה' כו').

פירות

חלק כג: 114 (אופן וסדר צמיחת וגידול פ. בשייכות לפריחת מטה אהרן).

חלק כד: 129 (תומ"צ).

חלק לח: 232 (תורה ומצות).

פירסום

חלק לח: 174 (השפעה של עורך). 176 (בדורנו בולמוס שלו פירסומת). 194 (ניצול בט­און להפצת פנימיות תורת החסידות כו'). 204 (פתגם אדמו"ר מוהריי"צ חזקה לתע­מולה שאינה חוזרת ריקם). 210 (ניצוץ כשרונות פירסומים להפצת התורה).

פלא

חלק לג: 165 (פלא ונס, חילוקם זמ"ז).

פלגש

חלק ה: 230 (איסור אחיות בבנות פ.). 231 (פ. ושפחה).

פלוגתא

חלק לד: 150 (אלו ואלו דא"ח, בנוגע לרוחניות המצות יש מקום לכל הדיעות).

חלק לה: 217 (גם כשלשון הגמרא הוא "ופליגא" לפעמים מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי).

פלפול

חלק כד: 98.

חלק לד: 26 (פלפול שבתלמוד ופלפול של הבל).

פלפולא דאוריי'

חלק יט: 114.

פלשתים

חלק טו: 119.

חלק כ: 103 (חסד דקליפה).

פן

חלק ה: 218 (ושמא).

פנואל

חלק לה: 137 (פנואל, פניאל).

פנחס

חלק ב: 342-344 (צעיר שבחבורה ולא נרתע משתיקת הזקנים. פנחס זה אלי'). 598 (פנחס — שלום, זה אלי' — גאולה). 609 (חסר או מלא. שייכותו לגאולה העתידה. פנחס זה אלי' — קנאות ואהבת ישראל). 610 (פ. זה אלי' ע"י שקיבל כהונת עולם הי' אפ"ל הכניסה לא"י ובשורת הגאולה. עצירת המגפה ע"י ,,ויקח רמח'').

חלק ד: 1073 (אמיתית ענין המס"נ — בחי' ידה — ומביא הגאולה השלימה יחיד. ראוי לכהונה אך ניתנה לו ע"י עבודה חיבור יחידה לכחות הפנימיים בריתי שלום1 — מעין לע"ל — פנחס זה אלי' [1074]).

חלק ה: 397 (מובא במאמרי חסידות).

חלק ח: 150 (מעשה זמרי). 153 (קבלת הכהונה — היפך הטבע). 156 (כהונת זרעו). 162 (ביזוי דפיטום עגלים דיתרו). 165 (נכד ממש ליתרו. מתכונות אהרן). 169 (נקמתו — חסד במעטה אכזריות). 170 (ברית שלום. נלחם במדין. ענינו מקרב הגאולה). 336 (פלא — נס). 355.

פני

חלק יז: 321.

פני' אבא פני' עתיק

חלק יט: 240.

פנים

חלק כ: 103 (מראה הפ. תלוי בתכונות הנפש).

חלק כד: 295 (פ. יפות ופ. שוחקות). 303 (כנ"ל). 407 (צדקה מוליך וממשיך פ. העליונים). 566 (ברכנו אבינו באור פניך). 585 (בסבר פ. יפות ומאירות). 651 (באור פני מלך חיים).

חלק לא: 189 (מורה על כוחות הפנימיים. טהרת הפנים לפני התפילה).

חלק לג: 54 (בפי' לשון: פנים צהובות).

חלק לד: 195 (הארת פנים והסתרת פנים).

חלק לה: 140 (בקשו פני את פניך ה' גו'). 142 (לשון פנים ולשון פני').

חלק לח: 54 (בפירוש "גילוי פנים" בלשון חז"ל). 57 (ע"ד הנ"ל).

פנימיות התורה

חלק א: 53 (סדר לימודה בחול ובשבת). 59 (גילוי' לע"ל ועתה טעימה). 67 (משנתגלתה יכול כאו"א להגיע על ידה לענינים נעלים ולהשלים אשר חסרו כגלגולים קודמים). 75 (ניתנה בהעלם במ"ת ובגילוי בכסלו). 87 (בזה"ג ואחר הבעש"ט ואדה"ז היא ככל חלקי התורה שכאו"א חייב ללומדם). 125 (בזה"ג אין הגבלות בלימודה). 150 (ניתנה בגלוי במ"ת). 166 (גם עני בדעת צריך ללומדה). 170-171 (יין ושמן. ג' בחי' שמן). 259 (מעוררת לעבודת קדש עצמך במותר לך, ומקשרת סתים דישראל לסתים דקוב"ה). 283 (נשמות המגלות פניה"ת מאיר אצלן הגילוי דלע"ל). 285 (מגלה את הטוב הנסתר).

חלק ב: 318 (בדורות האחרונים. נהורא חיוורא. חיות התומ"צ). 375 (נותנת חיות וחום לעבודה). 426 (חיות הנגלה, וישנם ענינים שאפשר להבינם רק ע"י פנימיותם). 444 (אמיתיות ענין צדיק אפ"ל רק ע"י פניה"ת). 467 (גילוי אור הגאולה התחיל בגילוי פניה"ת). 476 (אצל חסידים מתחילים ללומדה לפני הברמ"צ). 567 (חובת ויכולת לימודה לכאו"א. באם אינו לומדה הרי"ז ביטול תורה לפנימיות נפשו). 612 (מגינה על טהרת הנגלה דתורה). 678 (עיקר הטהרה, — טבילה באש. הקדמת העברה במים — נגלה).

חלק ג: 780 (שלימות ההתכללות). 873 (מביאה הגאולה. בהפצתה בדרך של הבנה והשגה יוכל להיות גילוי משיח). 887 (נתגלתה בדורות האחרונים לגלות כחות הנעלמים לצורך העבודה להאיר העולם). 901 (צריכים לתתה גם ל,תחתונים'' וזה יגלה פנימיותם). 1006 (לימודה אפי' לקטנים מקרב הגאולה). 10167 (ע"י פניה"ת אפשר לתקן גם את עצם הנפש).

חלק ד: 1038. 1101 (לחם מן השמים, בל"ג, אין בה נתינת מקום לפסולת). 1118 (מזככת כאו"א הלומדה, ובאופן שיוצא מטבעו ומציאותו שינוי טבע מדותיו. פועלת גם כשהלב בחלישות). 1138-1139 (גילוי עצם פניה"ת ע"י אדה"ז והקדמת הבעש"ט והה"מ). 1146 (בחי' שלמעלה מהשתל' וצריכים להביא ראי' מפס' על סודות ורזין הנדרשים). 1165 (בחי' ,,מציאה'' שתבא ע"י משיח ע"י היגיעה בתורה דעתה). 1190 (מחשבה שבתורה). 1234 (בסוף אלף הששי גילוי פניה"ת לכולם ובהשגה בשכל אנושי). 1258 (בתחילה הי' ענין של הידור, אך עתה צ"ל שגם מהדרין מן המהדרין וטיסת חב"ד בהבנה ובהשגה). 1278 (מי מעין, מטהרת בכ"ש באם מקיף בה כל עניניו). 1312 (מים קדושים. המשכתה מטה מטה ומובטח שמטהרת). 1345 (טל תורה. שייכותה לאלול). 1349 (החלטה בעניני סתרי תורה צ"ל עפ"י הכרעת חכמי הקבלה). 1350 (תשובה שבתורה). 1351 (פועלת שלימוד התורה יהי' כדבעי).

חלק ה: 1 (יחס הפשט לסוד. יינה של תורה). 130 (גילוי סודות התורה עתה ולע"ל, מחיצת ,,גל'' בין נגלה לפנימיות). 279 (סודות התורה נלקחים דוקא ע"י הפשט). 280 (ענינה של פניה"ת להורות דרכי עבודת ה'). 302 (גליא דתו' מדברת לגבי הגוף ופנימיותה לגבי הנשמה). 332 (רזי סיפורי התורה). 364 (לימודה אף שלא לשמה). 437 (חיוב כאו"א להבינה). 440 (חיות חלק הסוד ע"י תו' החסידות).

חלק ו: 262.

חלק ז: 27. 206 (התפשטותה ע"י הבעש"ט ואדה"ז. דוקא בדורות האחרונים. התגלותה בשעה ה,,יפה'' והזקוקה לגילוי זה). 362.

חלק ח: 66. 248 (מוסיפה בריאות בגו"ר). 261 (חיוב לימודה והקדמת נעשה לנשמע). 327 (מוסיפה גם בבריאות הגוף).

חלק ט: 20 (לחם מן השמים). 250 (בחי' וא"ו. שייכותה למשנה — בזכותה תבוא הגאולה). 342 (אהלה של תורה ותורה שבתורה). 385 (ע"י לימודה בזה"ז זוכים ללמוד תורתו של משיח לע"ל).

חלק י: 102 (נשמתא דאורייתא. בי"ט כסלו נתגלה). 119 (בכח פ. לברר ניצוצות). 188 (פנימיות בגלוי והחצוניות ברמז). 237 (נשמתא דאורייתא. כעין סממני רפואה. מביא יר"ש). 271 (מתחלה הי' נסתר ועכשיו נתגלה). 277 (אין בפ. פנים ואחור). 321 (המפריד בין פ. לנגלה נכשל בנגלה).

חלק יא: 21 (יחוד אמיתי באוא"ס). 243 (בדוגמת מן. אין בו פסולת). 244 (מי שמחליש לימוד פ. ה"ז בדומה לערקתא דמסאני). 245 (לימוד בחברים. זמנה בשבת. בזמן רעד"ר). 325 (מקור התורה. התאחדות עם נגלה כתו"ת).

חלק יב: 145 (חירות אמיתי ע"י פ.). 158 (בחגה"פ לחזק לימוד פ.). 166 (פ. בדוגמת ריח). 167 (ענינה לגלות פנימיות הגשמיות וגם אחדות בתורה). 227 (רשב"י פתח הצינור דפ.). 230 (ע"י יתפרנסון דפ. תהי' הגאולה). 232 (רשב"י פעל גשמים ע"י גילוי פ.).

חלק יג: 290 (בבין המצרים זמן לגלות פ.).

חלק יד: 134 (כמו קטורת דיוכ"פ שלמע' מבירור הרע). 237 (אם נכלל בשליש במקרא). 310 (מרומז במ' סתום). 317 (כהכנה לנגלה או כענין לעצמו). 320 (שייכות לאחש"פ. לד"כ דאחש"פ. למשיח). 349 (ע"י פ. מגיע לחיים אמיתיים בעבודה). 403 (בפ. הלשון ת"ח ולא ת"ש כי הו"ע ראי').

חלק טו: 47 (ענינה).

חלק טז: 170 (חמדה גנוזה. נתגלתה רק לאחר מ"ת ובפרט לאחרי גילוי תורת חסידות חב"ד). 197 (סוד שבתורה, מדרי' הד').

חלק יז: 122 (עצה לנצח היצה"ר). 459 (הכנה למשיח). 516 (התחלת גילוי פ. הי' בצפת).

חלק יח: 314 (מגלה הפני' שביסורים).

חלק יט: 23 (בל"ג דתורה. צ"ל באופן דיתפרנסון).

חלק כ: 66 (גילוי' בדורות האחרונים דוקא). 105 (הפצת המעינות חוצה הוא למע' מסדר ההשתל'. כמה פירושים ב"חוצה". המאור שבה מחזירו למוטב. משל הבן מלך והאבן טובה שבכתר המלך). 165 (ע"י ממהרים הגאולה). 9-170 (המשל לענין החסידות מגחלים ומרגליות. הטעם לגילוי' בדורות האחרונים דוקא: לדחות ריבוי החושך, הכנה מעין הגילוי דלעת"ל. גוף ונשמה שבפ.ז מביאה חיות ואור בכל עניני התומ"צ. המענה על השאלה ד"מעשה אבותינו בידינו". היגיעה שצ"ל בלימוד ם 4ם ם 44 44 ב החסידות. הטעמים להכרח לימוד החסידות בכל יום בנוסף לידיעת מאמרים בע"פ. ע"י לימוד החסידות מגיעים לביטול המציאות. בלימוד פ. א"א לשכוח ח"ו על נותן התורה (רק אם מגרה יצה"ר ע"ע). ההכרח והחוב ללימוד פ. בדורותינו. יפוצו מעינותיך חוצה הכנה להגאולה). 85-180 (כמה פירושים ב,,חוצה" שבהפצת המעינות. בפ. חיבור עליונים ותחתונים. גילוי הבעש"ט והה"מ היו הכנה לגילוי עצם פ. ע"י אדה"ז. לימוד פ. לע"ל). 363 (אורייתא סתים וגליא). 409 (מצוה פרטית, וגם מוסיפה חיות בכל התומ"צ). 415 (כ"א יקבל עליו לפעול על עוד שנים לכה"פ ללמוד נגלה ופנימיות). 542 (מאמר הבעש"ט על המגשמים עניני,. קבלה). 584-627 (הפצת המעינות חוצה). 587 (בימינו הוא הכרח לקיום התומ"צ). 91-588 (בהעדר לימודה מעכבים הגאולה. הכרח לימודה בהבנה והשגה). 93-590 (ההכרח לקשר לימוד הנגלה עם הפנימיות, והתוצאות מאיקישורם). 94-591 (הזהירות שלא לגשם הענינים שבקבלה. אודות לימוד הס' ע"ח). 595 (הכרח לימודה בימינו). 624 (פתגם אדה"ז שחסידות הוא עבור כלל ישראל).

חלק כא: 213 (קרוב לימות המשיח אפי' רביי עלמא כו'). 278 (יפוצו מעינותיך — ל' רבים). 446 (הפצתה בע' לשון).

חלק כב: 186 (יפוצו מעינותיך חוצה). 187 (שייכותה לטף. ענינה אהבת ישראל). 224 (דיוק לשון "יפוצו"'). 282 (תענוג שבתורה). 299 (הפצת הדא"ח סגולה להולדה). 303 (שייכותה לטהרה). 370 (הכרח הפצתה בתקופתינו). 380 (כנ"ל. שייכות כאו"א ללימוד פ. וישוב פתגם אדה"ז בזה).

חלק כג: 240 (לימוד פ. לע"ל ע"י משיח). 240 (לימוד פ. לע"ל ע"י משיח). 272 (תיקון לשבירת הלוחות ע"י לימוד פ.). 328 (חיבה יתירה דבני הספרדים לפ.). 332 (חשיבות ההוספה בעניני פ.). 361 (מצוה לגלות זאת החכמה). 365 (מאור שבתורה). 382 (כנ"ל). 384 (כנ"ל). 386 (כנ"ל). 466 (הכרח לימוד פ. בדורותינו). 514 (נק' שמן).

חלק כד: 36 (יינה של תורה. פרש"י). 135. 36 (יינה של תורה. פרש"י). 135 (מצוה לגלות זאת החכמה. מגלה פנימיות הנשמה. יתפרנסון מיני'). 339 (לימוד פ. מזרז ביאת הגאולה). 570 (ע"י הלימוד בעוה"ז זוכים ללמוד ולהשיג פ. בג"ע). 580 (כנ"ל. יתפרנסון מתורת הרשב"י בגלותא ובי' יפקון).

חלק כה: 8 (לימודו נוגע לכללות ענין לימוד התורה. ענינו הן ביושבי אהל והן בבעלי עסק. בפנימיה"ת מאיר אלקות בגלוי. על ידו יפקון ישראל מן גלותא). 17 (חיוב לימודה והכרחה בימינו. סתים דאורייתא מגלה סתים דנשמה. משל אדה"ז מבן מלך שנחלה כו'). 32 (לעת"ל עסק כל העולם לדעת את ה'). 161 (חילוק נגלה ופנימיות ע"ד חילוק תלמוד בבלי וירושלמי. לית תמן לא קשיא כו'). 162 (הפרש בגילוי החסידות ע"י אדה"ז וע"י אדהאמ"צ). 164 (חידוש תורת חסידות חב"ד על חסידות הכללית. ענין הקושיות שישנם בלימוד פנימיה"ת). 187 (סתים דאורייתא פועל על סתים דנשמתא. מביא לידי אמונה ואהוי"ר). 189 (שלימות גילוי' לעת"ל). 202 (נחיצות המאור שבתורה להאיר חשכת הגלות). 212 (אור החסידות הכללי, וחסידות חב"ד הבאה בפרטים והשגה. בחסידות חב"ד נמשך עצם פנימיות התורה). 211 (יתפרנסון מיני'). 264 (חסידות יחידה שבתורה). 304 (חסידות חב"ד בהבנה והשגה. מביאה לאחדות ישראל). 312 (המשכת פנימיות הכתר שבתורה. המשכת אור חדש בחי' א"ס שברדל"א). 313 (עיקר ענין יפוצו כו' לאחר פטרבורג. בחסידות חב"ד הבנה והשגה. המשכת עצם פנימיות התורה. ענין החסידות לשנות טבע מדותיו. בחי' יחידה). 316 (תירגום תורת החסידות לע' לשון). 318 (בחי' שבת. נשמתא דאורייתא). 319 (תירגום תורת החסידות לע' לשון). 324 (ענין החסידות לשנות טבע מדותיו). 327 (נגלה ונסתר, גוף ונשמה. יחוד נגלה ונסתר). 348 (הענינים צ"ל בהשגה). 351 (נסתר ונגלה — נשמה וגוף. כל עניני פנימיה"ת אפשר למצוא בנגלה דתורה). 353 (שמן). 365 (הפצת המעינות חוצה). 386 (כנ"ל. יתפרנסון מיני'. נשמתא דאורייתא. פעולתה חיות בכל עניני נגלה דתורה). 387 (יפוצו מעינותיך חוצה. בחי' שמן). 390 (הפס"ד שבכל ענין של תורה. כו' תהי' יד מקושריו על העליונה. בדורנו אין ההתנגדות כו'). 399 (יפוצו מעינותיך חוצה). 400 (הוספה בלימוד פנימיה"ת). 476 (חידוש חסידות חב"ד הוא הבנת רזין דרזין גם בשכל דנה"ב).

חלק ל: 132 (על ידה בא לדביקות בבורא ולהתענג על ה'). 170 (מאסר אדה"ז בגלל אמירתו חסידות בריבוי כו'. משל אדה"ז להפצת החסידות מהאבן יקרה שבכתר המלך כו'). 171 (בטעם שבדורות אלו הותר לימוד חכמת הנסתר). 172 (גילוי' הכנת הדרך ל-ימוהמ"ש. בלשון הזוהר "יתפרנסון" בהבנה והשגה כו'). 173 (אם הוא בכלל שליש במקרא או שליש בתלמוד. ידיעת המצי-אות ולא המהות). 174 (ב' ענינים בלימודה: מביאה ללב שלם ובירור המדות, הלימוד והידיעה מצד עצמה שלמע' מבירורים. המאור שבה מחזירו למוטב. חסידות חב"ד מבארת עניני פנימיה"ת בהבנה והשגה כו'). 175 (חיוב לימודה על כל אחד. החיוב לחדש גם בנסתר). 206 (בכ"מ בפנימיה"ת מבארים ענין לדיעה אחת אף שאינו להלכה). 282 (מצ"ע היא למע' מהבנה והשגה ולכן תחילת לימודה הוא בקב"ע למטה מהבנה והשגה. סתים דאורייתא מגלה הסתים דישראל). 291 (קביעות להת-עסקות בלימוד הדא"ח). 292 (יפוצו מעיינותיך חוצה. לימוד פנימיה"ת ב-הסברה הוא בחסידות חב"ד. הכרח לימוד דא"ח). 293 (מה שדוקא עתה מוכרח לימוד דא"ח. חסידות חב"ד. מעלתה בהבנה והשגה ויש סגולה גם באמירת האותיות). 294 (הכרח לימודה. מביאה לאהוי"ר. במי-עוט לימודה מעכבים הגאולה). 295 (כנ"ל. שלילת המקררים מלימודה. על ידה יפקון מן גלותא ברחמי). 296 (הכרח לימודה, ובפרט אצל אלו שכבר טעמו כו'). 309 (מלחמה כנגד המתייוונים א"א בלא המאור שבתורה אילנא דחיי דלית תמן כו'). 314 (ענינים שבתורה גם שבנגלה משתלשלים מהנסתר). ע"ע.

חלק לא: 115 (כל הלכה שבתורה יש לה גם פירוש בעבודה רוחנית). 179 (שתויי יין — גודל ועוצם הגילוי דפנימיה"ת). 182 (ע"ד הנ"ל). 69 (-). 268 (לימוד פנימיה"ת סגולה ותרופה למאור העיניים).

חלק לב: 14 (נגלה ונסתר מתאימים זל"ז כגוף ונפש ומשלימים זא"ז). 135 (בתורת ה­חסידות נמצאים ביאורים גם לפי דעות שנדחו להלכה). 137 (שתי הלחם — נגלה דתורה ופנימיה"ת, חיבורם יחד). 270 (לימודה בבחי' ראי' לעת"ל. שייכותה לשבת).

חלק לג: 24 (מצות וחיוב לימודה בכאו"א. לימודה בהבנה והשגה). 86 (נגלה ופנימיה"ת הם תורה אחת, ולכל עניני פנימיה"ת יש רמז ויסוד בנגלה דתורה). 144 (הפצתה בכל מרחבי תבל, אחר המיצר דהמאסר). 222 (מאור שבתורה). 230 (הוספה בלימוד פנימיה"ת). 277 (סתים דאורייתא מתקש­רת עם סתים דקוב"ה). 280 (שייכת גם לאלו שהם בדרגת חוצה). ע"ע.

חלק לד: 44 (לימוד אגדה וחכמת האמת בלילה. ל' הרמב"ם "דברי חכמה" קאי על פנימיה"ת). 152 (חידוש חסידות חב"ד על חסידות הכללית. אמונה והבנה והשגה). 159 (נגלה ופנימיה"ת, גבול ובל"ג). 178 (תורת החסידות הכללית והחידוש דחסידות חב"ד). 228 (הכרח לימודה וקירוב הגאולה עי"ז). 233 (הוספה בלימוד פנימיה"ת). 236 (ללימוד הקבלה צריך הביאורים דספרי רבותינו נשיאינו). 242 (מצוה על האב לחנך את בנו ללימוד תורת החסידות). 243 (צ"ל קביעות עתים בכל יום). 265 (חיוב לימודו עם בנות). 280 (חובת כ"א בהפצת חסידות חב"ד).

חלק לה: 29 (חיוב לימודה בדורות אלו. אחרי שנתגלו הפירושים בענין אחדות ה' הרי מי שאינו לומד ומאמין בהם ה"ז פגם באמונתו). 106 (תורת החסידות הכללית והחידוש דתורת חב"ד). 136 (פנימיה"ת מבחי' א"ס, ונגלה דתורה במדידה והגבלה. פנימיות ונגלה דתורה הם מבחי' פנימיות וחיצוניות הקו). 149 (חסידות חב"ד היא הממשכת תורת רשב"י בהבנה והשגה. קשורה עם כוחו ית' הבלתי מוגבל. על ידה הכנעת הרע גם כשהוא בתוקפו). 232 (מ"ש בזוהר שידיעת ה' היא עיקרא ושרשא לכל שאר פיקודין כו'. קביעות עתים בלימודה מוסיפה בברכת ה'). 241 (התגלותה במקביל להתרבות חכמות העולם, והלימוד מזה). 267 (לימוד תורת דא"ח). 278 (לימודה בהישיבות). 280 (הקושיות על תורת החסידות לא תמיד בקודש יסודם). 285 (אילנא דחיי. בי' יפקון מן גלותא כו'). 288 (המשל מכוח החשמל לענין הארת החושך ע"י החסידות). 289 (בדורנו מצוה לגלות זאת החכמה. תורת החסידות היא נחלת כל עם ישראל). 291 (הכרח לימודה בדורנו. אין שייך התנגדות ע"ז בדורנו. נשמתא דאורייתא ונותנת חיות בלימוד נגלה דתורה). 292 (לימוד שיעורי חסידות בביהכ"נ. בדורותינו מצוה לגלות זאת החכמה). 293 (ע"י לימודה והפצת המעינות חוצה, מיתוסף בחיות ובריאות של הקרובים אליו. צ"ל בבוקר ובלילה למיגרס ולעיונא). 294 (צריך שלא יהי' ג' ימים בלא לימודה ברבים. משל אדה"ז לגילוי' מהאבן יקרה שבכתר המלך כו'. בדורותינו מצוה ל­גלות זאת החכמה). 295 (גם אם בהתחלה לוקח רק בחיצוניות בודאי יבוא גם לפנימיות. מביא להתבוננות ואהוי"ר משא"כ ע"י לימוד המוסר). 296 (בלי לימודה קיום המצות הוא בקרירות. בחסידות מודגש התיווך דמוח ולב ומעשה בפועל). 297 (חסידות הו"ע עצמי באדם ולא תפקיד חיצוני בלבד. חסידות חב"ד וחסידות חג"ת). 298 (הדרך להביא החסידות חוצה הוא ע"י הצגתה כמו שהיא ולא ע"י שינויים בה. אין שייך התנגדות עלי' בדורנו כיון שהוכח שהיא מוסיפה ביר"ש). 299 (כנ"ל. חסידות חב"ד היא נחלת כל עם ישראל, ושלילת האומר שאינו "חב"ד­ניק". אין שייך "מנהג אבות" בנוגע לשלילת לימוד החסידות. אם יש הת­נגדות ע"ז בדורנו לא בקודש יסודה). 301 (עיכוב בלימודה מעכב הגאולה. שיעורי לימוד דא"ח בביהכ"נ). 302 (חסידות חב"ד נחלת כל עם ישראל). 310 (שמן. הארתה בחוץ ע"ד נ"ח). 311 (בדורותינו מצוה לגלות זאת החכמה). 312 (קביעות שיעור בלימוד תורת החסידות). 317 (בי"ט כסלו הי' נצחון אדה"ז והחסידים ויו"ח עד ביאת המשיח וגם אחרי כן. צ"ל תמים תהי' גו' נגלה ונסתר ומעשה גם יחד. נק' שמן ומפעפע בכל מקום). 320 (שמן. יציאתו לגילוי ע"י כתישה). 325 (שמן. התגלותו לכל "קריב ליומי משיחא". מיסודות תורת החסידות: אהבת ה' אהבת התורה ואהבת ישראל). ע"ע.

חלק לו: 220 (המאמרים שמלפני פטרבורג). 224 (הסדר בלימוד בתורת חב"ד הוא נחוץ למתחיל אבל אח"כ יכול ללמוד בתורה זו במקום שלבו חפץ). 231 (אילנא דחיי. מהפך עה"ד לעה"ח). 267 (מיסודי תורת החסידות היא התאחדות אהבת ה' אהבת התורה ואהבת ישראל). 277 (חידוש דרך החסידות על דרך המוסר — ההדגשה על רום ויוקר הנפש. קשור עם רפואת הנפש ורפואת הגוף). 314 (מאור שבתורה). 316 (פנימיה"ת כסגולה לבריאות העיניים). ע"ע.

חלק לז: 100 (גילוי פנימיות עתיק). 105 (נפלאות שבתורה). 111 (ע"ד שמן שמפעפע בכולו). 119 (לימודה בתור תורה אחת עם נגלה דתורה). 121 (שייכותה לקטנים. בעקבתא דמשיחא אפי' רביי דעלמא כו'). 122 (ל"ג בעומר מ"ת דפנימיות התורה). 124 (לימוד פנימיה"ת). 186 (הכרח לקבוע לימוד בפנימיה"ת). 205 (כנ"ל). 207 (קישור פנימיה"ת ונגלה דתורה). 212 (מענה לא' שא"א להפסיק מלימוד פנימיה"ת).

חלק לח: 138 (תורת החסידות מוסיפה בטחון ושמ­חה בעבודת ה'). 145 (במ"ת נגלה דתורה הי' בהעלם ופנימיה"ת בגילוי). 155 (חסי­דות נחלת כלל ישראל ושייך לכל אחד). 162 (חידוש תורת החסידות בהביטול ד"אין עוד"). 190 (בזמנינו ניתנו הכוחות לאנ"ש ע"י ריבוי מאמרים קלים ושיחות בהסברה והבנה). 232 (מאור שבתורה).

חלק לט: 41 (חידוש תורת החסידות הכללית ותורת חסידות חב"ד). 45 (כל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס התורה). 230 (מאור שבתורה). 282 (חשיבות מציאות המקורים למה שמובא בדא"ח). 285 (מאור שבתורה). 289 (כנ"ל). 348 (גילוי תורת החסידות קשור עם משיח). 372 (בלימוד פנימיה"ת נמצאים במצב של גאולה).

פנימיות וחיצוניות

חלק יג: 158 (חב"ד דורשת פנימיות הפועלת על החיצוניות. גם תרבות צ"ל בפנימיות).

חלק יד: 254 (העיקר לגלות פנימיות בכל דבר). 376 (עליית הפ. בר"ה שחל בשבת).

חלק יט: 246.

פנס

חלק טו: 516 (ברחוב ממשיך אנשים סביבו).

פסולת

חלק יט: 105 (הפ. דבעה"ב ודהפועל).

חלק כג: 529 (להוציא יקר מזולל).

חלק כד: 574 (פרש שבתכם לא קאמר).

פסוקים

חלק יד: 414 (אם יש לשנות לשון הפ. כשעי"ז מוסבר הכוונה).

חלק לד: 213 (אם לפעמים נפק"מ להלכה באם נאמר בפסוק אחד או בב' פסוקים).

חלק לט: 175 (בדין: כל פסוקא דלא פסקי' משה אנן לא פסקינן לי'. ובלשון ""גו'").

פסח

חלק א: 129 (פ. מצה ומרור. רק מצה בזה"ז מה"ת. חמץ ומצה. ביטול ותשובה). 219 (שייכותו לארבע פרשיות). 243 (לחדש המנהג של משלוח מצה שמורה [מאפה יד ועגולותו לבע"ב).

חלק ב: 543 (מצה — חיובי ההלכה, מרור ומרות וסייגים, פסח — קידוש עניני הרשות). 545 (ר"ה, ונמשך ממנו אפי' לר"ה דתשרי. אומרים תפלת טל השייכת לחורף. שמחת שש"פ ואחש"פ וסעודת ומשיח] הבעש"ט מצד גילויי גאולה העתידה, וא"א שהחיינו [546]). 546 (בפ. ובשבועות מודגשת מעלת נשיא ישראל).

חלק ג: 834-835 (מ"ע שיש בה כרת. המשכת כתר ע"י מעשה. גאולת מצרים בזכות דם הפ.). 870 (נתינת כח לביטול הזוהמא דאחר מ"ת. ,,לא בא מתחילתו אלא לאכילה'', גילוי אלקות ב,,חלקו בעולם'' — [871]). 964 (גילוי מסודר בהמשכה שלמע' ממדידה והגבלה). 965 (אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. אכילת הפ.). 1016 (זכר לסעודת אסתר בסעודת יום ב' דפ. — חיבור מעלת האתעדל"ע ואתעדל"ת בגאולה העתידה שעיקר בשורתה ביוט"ש).

חלק ד: 1297. 1298 (בב' לילות הראשונים דפ. פותחין הדלת — גם למע'. סעודת משיח'' דהבעש"ט בסעודה ג' דאחש"פ — גילוי הארת משיח (בפסח ובפרטו באחש"פ ובסופו. שש"פ גמר יצי"מ ואחש"פ גאולה האחרונה. אחש"פ — המשכת קדושה בחול כענין גאולה העתידה. הפטרת אחש"פ — נצחון חזקי' שביקש הקב"ה לעשותו משיח [1299]). 1299 ד' כוסות ב ,סעודת משיח' — לעורר גילוי ד' כוסות דלעתיד). 1302 (פ"ר בניסן ואסור חמץ, ופ"ש באייר ומותר). 1313 (תשלומין דק"פ).

חלק ה: 173 (נמשך בכל ימות השנה. ר"ה לרגלים. פסח וי"ט כסלו). 174 (חסד הנמשך בכל יומין). 177 (זמן רותינו — גם בזה"ג. הלל דפסח). 429 (קרבן פסח נק' קרבן ציבור אך הוא רק אתי בכנופיא).

חלק ו: 69 (אמירת הלל בליל פסח). 79 (ק"פ ויצי"מ).

חלק ז: 48 (לא גורו שפסח שחל בשבת לא יאכל מצה וכוסות וכו'). 53 (כשחל בשבת אין השבת פועלת מעצמה עניני מצה וכוסות וכו'. מעלת חגה"פ שאין לחשוש אפי' לעניני שוגג). 212 (שבת הגדול — נס ד,,למכה מצרים בבכוריהם''. לקיחת השה בריש גלי וקשירתו לכרעי מטותיהם). 243 (חירות מהגבלת הטבע בתחילת הגאולה ובסיומה). 248 (מצה ופסח אכילה גשמית). 249 (התחלת ,,זמן חירותנו'' היא במצות הצדקה — מעות חטין ו,,כל דכפין''). 250 (ענין יצי"מ מסוגל ליציאה ממיצרים ולעלי' ברוחניות וכלי לקבל ההשפעות). 254 (פעולת המצה משך כל חגה"פ). 255 (ההק' לחג החירות ע"י ענין הצדקה. כל דכפין בגשמיות וברוחניות). 256 (הלוים הם האומרים הלל בשחיטת הפסח). 257 (מתי נתקן הבאת ב' תבשילין לק"פ). 259 (אם יש איסור באכילת ק"פ במקדש. האוכל ק"פ בעזרה אם מביאין לפניו חזרת וכו'. שייכות ,,הא לחמא עניא'' ו,,מה נשתנה'' ל,,מגיד'' סיפור יצי"מ). 261 (מצות שאנו אוכלים הן מצות דארעא דמצרים). 263 (מזון כל ימי הפסח הוא ,,לחמא עניא'' ובהרגש זה יכול לחיות ממש ענין יצי"מ. ע"י עבודה ד,,הא לחמא עניא'' מגיעים לבחי' ארץישראל, ובחי' בן-חורין). 264 (המענה לבן הרשע הוא בפס' הנא' אצל השאינו יודע לשאול). 268 (סגולת ימי חגה"פ לת"ת). 269 (מעלת שש"פ על אחש"פ. כח על יציאה גם מהגבלות הזמן). 272 (בשש"פ קיימת אמירת השירה דמשה. צריך להרגיש השירה דלע"ל). 273 (הארת משיח באחש"פ. יציאה גם מההגבלות דשש"פ. סעודת משיח — מעשה המורה על לע"ל, הרגש החודר לגוף. סעודת משיח נתגלתה ע"י הבעש"ט שכללות ענינו שייך לגילוי משיח. באחש"פ מאיר גילוי משיח שכאו"א יכול להרגיש). 274 (באחש"פ מפטירין עוד היום בנוב המדברת מנצחון חזקי' שביקש ה'. לעשותו משיח, ומכמה ענינים דלע"ל). 275 (מעלת אכילת מצה בשש"פ שהיא ,,רשות''. אין מברכין על אכילת מצה אחר לילה הא' למעליוחא). 276 (פעולת המצה לחיזוק האמונה בחיי היום יום ובתומ"צ). 277 (מצה ויין. סעודת משיח דהבעש"ט במצה ודנשיאי ב"ד בתוספת יין — טעם ותענוג). 287 (שש"פ להעובר את קו התאריך).

חלק ח: 61 (דרך רחוקה בק"פ). 63 (פסח שני למזיד בראשון. גדר חוץ לעזרה). 65 (שייכות ק"פ ליו"ט בפסח ראשון). 66 (איסור חמץ כל ז' שייך לק"פ. שם היו"ט: חגה"פ). 67 (דברים המעכבים עשיית הפסח). 72 (קירוב, העלאה והמשכה בק"פ — ודברים המונעים אותם. צ"ל צלי אש. ענינו אכילה).

חלק ט: 31 (המשכה). 39 (שליחות בק"פ). 227 (אחש"פ ביחס לחגה"פ. נק' גם שמיני').

חלק י: 286 (להרגיש כאילו עכשיו באמצע המאורע).

חלק יב: 42 (בליל פ. צריך להתבטא ההרגש דכאילו הוא יצא ממצרים). 43 (צ"ל אמירה לאחר). 72 (אתעדל"ע מצ"ע). 155 (בפ. הגוף מתקשר באכילת אלקות). 157 (התחלת פ. הו"ע החינוך). 158 (בפ. לחזק לימוד פנה"ת). 159 (זמן חרותנו). 160 (סיבת השם פ. וחג המצות). 161 (ענין קפיצה ודילוג. השם ע"פ קבלה). 166 (שש"פ יום סגולה שלא להתרשם ממניעות). 218 (נק' ע"ש הק"פ).

חלק יד: 320 (אחש"פ שייך למשיח ולפנה"ת. יש בו סעודה ויין). 369 (מעות חטים לפ.). 454 (אם טעם שנת העיבור בשביל פ. או לעומר).

חלק כ: 631 (ראש לרגלים).

חלק כא: 67-77 (הלימוד דזכירת יצי"מ מהזכירה דשבת. ההוספה דליל ט"ו על הזכירה דכל השנה: לספר — לא רק זכירה, בנסים ונפלאות — לא רק היציאה. עיקר הזכירה על שנעשו בני חורין (ולא רק היציאה מרשות ושעבוד מצרים). נק' שבת).

חלק כב: 30 (זהירות ממצה שרוי'). 116 (לימוד סיפור יצי"מ מ,והגדת לבנך"). 26-127 (השם ,חג המצות" בעיקרו על הימים הראשונים דחג הפ.: אכילת המצה הוא רק פרט בעניני החג). 130 (כנ"ל. מצות אכילת מצה ומצות אכילה בסוכה — ע"ד עבודה דתומ"צ ועבודה דדברי הרשות). 147 (זכירת יצי"מ דליל פ. ודכל השנה). 81-174 (שייכותו לקטנים). 203 (כשר ושמח. זהירות ממשהו פועלת על כל השנה). 212 (כנ"ל. פעולתו נמשכת). 212 (ימים ראשונים —— גאולת מצרים, ימים האחרונים — גאולה העתידה). 214 (שייכותו לקטנים). 57-255 (פ. פורים — בשניהם מודגש הזכירה לדורות. בשניהם מודגש ענין חיד" ו,קהל"). 260 (קביעותו בחמישי בשבוע). 266 (פעולתו נמשכת). 69-266 (זמן חירותנו — ע"י תומ"צ). 273 (ראש לרגלים). 276 (כנגד ז' ימי השבוע דכל השנה). 82-279 (מברקים לקראת ג הפ. — ה'תשמ"א-ג). 86-281 (ברכות כ"ק אד"ש לפני עריכת הסדרים בהמוסדות. מעלת פ. בסמיכות לשבת). 287 (שייכותו להכנסת אורחים. שייכותו לכל השנה). 91-288 (מבצע חלוקת מצה שמורה). 290 (אי-עזיבת מקום השפעה בימי הפ,). 292 (ההכנות לפ. — ברוחניות: הוצאת דברים האסורים כו').

חלק כג: 27 (זכר לחסדים גשמיים. חילוקו מחגה"ש). 192 (כל יום מחג הפ. אינו נחשב כמועד בפ"ע). 311 (י"ז בתמוז וט' באב חלים באותו יום בשבוע שחל יום א' דפ.). 346 (זכרון השנתי דיצ"מ). 468 (לא כדאי לנסוע מביתו לפ. בשנה הראשונה לאחר הנשואין).

חלק כה: 48 (בלשון ההגדה: ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו). 86 (מילת אברהם בפסח). 390 (שייכות מיוחדת לנשים).

חלק ל: 103 (בפסח נולד יצחק). 104 (כנגד אברהם. עיקר ענינו חסד). 207 (נגוף ורפוא — בנושא אחד).

חלק לא: 53 (דין חגיגה הבאה עם הפסח). 55 (גדרים במצות הסיבה). 59 (סיפור יצי"מ יסוד גדול ועמוד חזק כו'. ב' הענינים: ר"ה לרגלים, וחה"פ נמשך תמיד). 61 (ב­שאלת הבן, כי ישאלך בנך מחר גו'). 66 (בהגדה: כנגד ד' בנים דיברה תורה כו'). 281 (בליל הסדר: עשיית כמה דברים שלא יישנו התינוקות, הוראה לחינוך). ע"ע.

חלק לב: 26 (מבצע פסח, הכנת צרכי החג לכ"א בגשמיות וברוחניות. הגש"פ מצויירת לכל ילד). 43 (דילוג וקפיצה שלא בערך). 44 (בדין טיבול מצה בחרוסת. ובדיני וטעמי חרוסת). 48 (-). 47 (במצות מרור). 48 (במצות סיפור יצי"מ). 51 (בטעם שב­חרוסת אי"צ שיעור כזית משא"כ במרור. בטעם איסור חמץ בכל שהוא. חרוסת זכר לטיט וזכר לתפוח). 132 (מצות זכירת יצי"מ שבכל יום נמשכת מזכירת יצי"מ שבליל פסח). 136 (פסח ושבועות, אתכפיא ואתהפכא). 89 (-). 187 (מעות חטים. כל דכפין ייתי ויכול). 189 (שייכות מיוחדת לתינוקות). 196 (ג' המצות כלים וששת המינים אורות. בהגדה: ט"ו דיינו. בנוסח: אילו הכניסנו כו'. אם קיים תשבי­תו באוכל חמץ בפסח). 197 (מיץ ענבים לד' כוסות). 198 (חפזון דפסח. דילוג). 199 (פסח ע"ש שפסח כו'). 204 (חפזון וזריזות בהכנות לפסח). 205 (בדיקת החמץ לאור הנר, בעבודה הרוחנית). 208 (לידת ישראל כעם). 211 (השם: חג ה­מצות). 212 (פסח ושבת. קביעותו בחודש האביב, בט"ו בחודש). 216 (הראשון וה­יסוד של ג' הרגלים). 217 (בתקופת ה­אביב). 225 (המברקים לחה"פ). ע"ע.

חלק לד: 234 (המשך החיוב דזכר יצי"מ בכל השנה. הקשר דפסח ות"ב).

חלק לו: 50 (בל' ההגדה: לא ע"י מלאך כו'; אילו הי' שם לא הי' נגאל). 113 (קביעתו במועד האביב). 171 (נסים גלויים, משא"כ נס פורים). 206 (ארבע כוסות: בין כוס ג' לד' לא ישתה). 208 (ארבע כוסות: כל אחת מצוה באפי נפשה היא). 209 (גירות עם ישראל ביצי"מ. יצי"מ רומז לעבודת הצדיקים). 212 (בסדר ההגדה: חציו הא' עניני גאולת מצרים וחציו הב' שייך לגאולה העתידה. בפיסקא: שפוך חמתך כו'. אפיקומן זכר לפסח או למצה הנאכלת עם הפסח). ע"ע.

חלק לז: 8 (ע"ד תענית בכורות בע"פ). 13 (נקרא שבת). 14 (בהדין שאין מברכין שהחיינו בשש"פ). 91 (בהגדה: דצ"ך עד"ש באח"ב). 107 (נמשך כל השנה. ברכת טל. ענינו אתעדל"ע. שייכותו לענוה ולגאולה העתידה). 108 (שלשה דברים — פסח מצה ומרור. ל' פה סח). 109 (מעלתו כשחל בשבת. ערב פסח). 110 (דילוג ופסיחה למעלה מגדרי העולם). 112 (פסח ושבת, בע"ת וצדיקים). 113 (שייכותו ליוהכ"פ. דילוג וקפיצה). 114 (באמירת סדר ק"פ בע"פ. דילוג וקפיצה). 117 (ראשון לרגלים). 150 (בפסח על ראש המשפחה להיות בביתו. פסח קשור במיוחד עם חינוך). 151 (קשור עם חינוך). 152 (ההתעסקות הן עם הבן חכם והן עם הבן רשע). 154 (מורה על הנהגה נסית). 158 (בהלשון: חג הפסח כשר ושמח). 164 (זמן חרותנו). 168 (בלשון: חג הפסח כשר ושמח). 178 (מס' שלש בהסדר של פסח). 180 (המברקים לקראת חה"פ).

חלק לח: 194 (פסח ושבועות).

חלק לט: 366 ("לשנה הבאה בירושלים" הוא ע"י שהגאולה באה מיד). 408 (עיבור ולידת הנשמות בשמע"צ ושש"פ).

פסח, הגש"פ

חלק א: 101 (הא לחמא עניא). 113 (עמלנו אלו הבנים). 244 (סדר הקושיות כמנהג חב"ד). 246 (הרי אני כבן ע' שנה). 248 (סדר הד' בנים ורשע סמוך לחכס'. המענה לרשע. אמירת ההגדה על כוס שני שכנגד הרשע. התחלה בגנות). 251 (ברוך המקום ברוך הוא המשכת ,אחד' בד' בנים).

חלק ב: 539 (סימני הסדר). 540 (היו מספרים עד שבאו תלמידיהם. וירד — אנוס עפ"י הדיבור — אין נתינת מקום בשכל [— [542]). 542 (פסח מצה ומרור). 543 (לשנה הבאה בירושלים).

חלק ג: 957 (הא לחמא עניא — התחלת סיפור יצי"מ. אמירתה ע"י הקב"ה [959]). 961 (חכם מה הוא .. אין מפטירין כו'). 1016 (התחלת סדר ההגדה מהא לחמא כו' והקידוש אינו מסדר ההגדה. סיומה השתא הכא כו'. אין מברכין על סיפור יצי"מ בהגדש"פ). 1016 (הא לחמא — בצירי ובקמץ. הרי אני כבן ע' שנה וכו'. בן זומא. וחכמים אומרים כו' לימוה"מ 1016]. א' חכם וא' רשע — החכם צריך לתקנו. חסרון דשאלת החכם. גר יהי' זרעך ,. ברכוש גדול [י[1016]. אילו קרע ,. בחרבה — ללא רפש טיט — מע' צ"ג. כמה מעלות טובות למקום עלינו — על ידינו [10162-9]. שבירת האפיקומן לה' חתיכות. הצפנתו — תיקון רע הנעלם ['[1016]). 1219 (וירד מצרימה, אנוס עפ"י דיבור — מצד עצם הירידה, אך גם בשמחה).

חלק ה: 175 (גאלנו וגאל את אבותינו). 177 (השתא עבדין).

חלק ז: 259 (שייכות "הא לחמא'' ו,,מה נשתנה'' ל,מגיד'' — סיפור יצי"מ). 264 (המענה לבן רשע הוא בפס' הנא' אצל השאינו יודע לשאול).

פסח, חג הפסח

חלק טז: 95 (חה"פ צריך לחול בתקופת ניסן). 107 (זמן חה"פ גורם לאכילת ק"פ). 216 (שואלין ודורשין בהל' פ.). 344 (שייכות חה"פ למשנכנס אדר מרבין בשמחה). 347 (ביום ב' דפ. נתלה המן). 483 (ע"ש הדילוג. בעבודה). 631 (מבצעי פ.).

חלק יז: 66 (תענית ע"פ שחל בשבת). 71 (ג' שמות חהמ"צ, זמן חרותנו, חה"פ). 78 (זכירת יצ"מ דפ., דכל השנה). 128 (מל' דילוג). 240 (שייכותו לחינוך). 435 (יסוד האמונה. לידת עם ישראל). 437 (מל' דילוג). 441 (ההוראה כשחל ביום ג'). 455 (שייכותו לשבת). 458 (כשחל בע"ש). 508 (שייכות לשבת).

חלק יח: 117 (פ"ר ופ"ש). 429 (יום חלות חה"פ הא' כשנכנסו לארץ).

חלק יט: 158 (שייכות לאלול). 160 (המשכת אתעדל"ע על כל השנה. ר"ה לרגלים).

פסח מצרים

חלק טז: 112 (בזה הכינו ישראל עצמם בב' אופנים). 114 (טעון לקיחה ד' ימים לפני שחיטתו משא"כ פסח דורות. הכנה ליצ"מ). 117 (תכליתו). 118 (דם פ. ואכילתו).

חלק יז: 58 (מקחו בשבת). 63 (מקחו בעשור תכלית לעצמו. הכנה ליצ"מ). 64 (משכו וקחו בעבודה). 126 (אין בו איסור מלאכה). 128 (לילו הי' בגדר יום ומ"מ אכלו פסח מצה ומרור). 450.

חלק יח: 3 (קבלת דמו, זריקה, והקטרת אימוריו). 104 (ופ. דורות). 124 (משכו וקחו).

פסח שני

חלק ד: 1302 (פ"ש באייר ומותר חמץ, פ"ר בניסן ואסור).

חלק ז: 327 (ענין התשובה — ללא הגבלות זמן וענין).

חלק ח: 63 (פ"ש למזיד בראשון). 66 (היתר חמץ בפ"ש). 69 (כנ"ל, אין שם יו"ט). 73 (פ"ש לטמא ולדרך רחוקה מפורש בתושב"כ, וחמצו קיים — רק בתושבע"פ. פ"ש ענינו תשובה — גם למזיד בראשון, ואפי' כשהוא אחטא ואשוב בפ"ש).

חלק י: 9 (הרגש המטרה בהפ.).

חלק יא: 209 (ניטא קיין פארפאלן). 358 (בכל פ. טובה יש לכאו"א חלק בכל הפ.).

חלק יב: 216 (כנ"ל). 217 (מורה שגם באחטא ואשוב תשובה מועלת). 218 (קטן שנתגדל וגר שנתגייר בין פ"ר ופ. נבנה ביהמ"ק בין פ"ר ופ. אם עושים פ]). 219 (אם צבור נדחה לפ.). 221 (אם מותר להיות בתוך ט"ו מיל לירושלים בפ. מעלה בפ. על המקריבים בפ"ר). 225 (ניטא קיין פארפאלן). 199 (שייכות חפץ לק"נ או לגקה"ט ע"י פ.).

חלק יג: 93. 288 (כל פ. של כאו"א נוגע).

חלק יד: 137 (לשון מקור שוללת הפ.). 308 (פ. א' מכריע לטוב).

חלק טז: 107.

חלק יז: 505. 508.

חלק יח: 105 (אם דוחה שבת). 117. 120 (דטמאים לנפש אדם). 126 (לימודו— ניטא קיין פארפאלן). 127 (גר שנתגייר בין פ"ר לפ"ש). 128 (אם הוא זמן חדש להקרבת ק"פ).

חלק כ: 52 (תקנתא דראשון).

חלק כב: 17-214 (באתעדל"ת. חמץ ומצה עמו בבית).

חלק כג: 69 (בפ"ש מודגש חביבות בנ"י. החידוש בפ"ש לגבי שאר הקרבנות). 70 (התוכן דפ"ש הוא עבודה שלא ע"פ הסדר, עבודת התשובה). 182 (השאלה בקשר לפ"ש הופנתה למשה ואהרן כשהיו בביהמ"ד). 188 (נתחדש ע"י טענת ובקשת ה"מטה''). 354 (מדגיש יקרות כאו"א מבנ"י).

חלק לב: 74 (ענינו תשובה ורפואה). 256 (הוראתו: ניטאָ קיין פאַרפאַלן).

חלק לג: 56 (ואילך).

חלק לח: 194 (ממוצע בין פסח ראשון וחה"ש. הרמז בחמץ ומצה עמו בבית. הלימוד מפסח שני שתמיד יש לתקן גם טמא כו'). 195 (הלימוד שתמיד יש לתקן כו'. פסחא זעירא "עכ"פ א קליינעם שפרונג").

פעולה

חלק כא: 53.

פעולה ונפעל

חלק יח: 243.

חלק יט: 202.

פעולה נמשכת

חלק י: 257 (בהתהוות העולם. בעניני בית חב"ד).

חלק יד: 467 (תשובה).

פעילי המחנה התורני (אירגון)

חלק כג: 441 (מכתב ברכה לרגל אסיפתם).

פעל

חלק טז: 252 (משקל פ. סמוך ומוכרת).

פצוע דכא

חלק יט: 507 (באשה).

חלק כד: 454 (מקורות לנוסח פצוע דכא באל"ף).

פקוח נפש

חלק ג: 985 (דוחה האיסור ולא מתירו. מצוה לאכול האיסור הגם שעי"ז יפעל מזג רע בנפשו).

חלק ד: 1282 (מצד מעלת גוף היהודי דוחה כל התורה).

חלק טו: 487 (שוחטין לחולה בשבת ואין אומרים נאכילנו נבילה). 490 (דעת רופא רק בענינים רפואיים ולא מצד ענינים אחרים. עכו"ם ממשמשין ובאים יוצאים עליהם בכלי זיין).

חלק יז: 489.

חלק יח: 481 (בגשמיות, ברוחניות).

חלק יט: 35 (אם הותרה או דחוי').

חלק כא: 98 (גם תורתו אומנתו מפסיק. ואדרבא מצוה בגדול).

חלק כד: 286 (בבטחון ארץ ישראל).

חלק לא: 254 (דוחה כה"ת).

חלק לב: 120 (בדין לא תעמוד על דם רעך). 122 (אם יש חיוב להכנס בספק סכנה כדי להציל חבירו ממיתה). 125 (אם חייבים להציל המאבד עצמו לדעת או המעמיד עצמו בסכנה. אם גם הצלת הנפש משמד וכיו"ב הו"ע פקו"נ).

חלק לח: 127 (דוחה כל התורה. בטעם שהגולה אינו יוצא מעיר מקלטו אפי' לפקו"נ). 128 (אם חיי להכניס עצמו בספק סכנה בכדי להציל חבירו).

פראות

חלק כג: 517 (שלילת פ. בהפצה).

פראנקפורט

חלק כג: 329 (יחס חינוך פ. לתורת החסידות).

פראסטאט

חלק יז: 503 (החששות בניתוח הפ., גם בזקן).

חלק יט: 507.

פראסטאטא

חלק לב: 236 (באופני נתוח הפראסטאטא).

פרד"ס

חלק לג: 193 (פשט כנגד עולם העשי' כו').

חלק לט: 45 (כל נפש צריכה לתיקונה לעסוק בפרד"ס התורה).

פרדס

חלק לה: 13 (ר"ע נכנס בשלום ויצא בשלום).

פרה

חלק לא: 284 (בענין שאין להפסיק בין פרשת פרה לפרשת החודש).

פרה אדומה

חלק ד: 1057. 1058. 1059. 1060.

חלק ח: 124 (חוקה מוחלטת). 129 (כללותם של כל המצוות — ונבדלת מהן). 131 (קיומה בקב"ע ופעולתה על השכל). 132 (חוץ לג' מחנות — ונכח פני אוה"מ). 326 (לא נאמרה ברציפות עם פ' טומאת מת).

חלק יג: 66 (מרמז לענין כללי שבכל התורה). 77 (ענינה אתהפכא שלמעלה מבירור).

חלק יד: 124 (בעצם אינו מושלל מטעם).

חלק טז: 417 (שצריך להיות אפרה מזומן למי שצריך). 418 (למשמרת). 420 (ברוחני'. תבא פ. ותכפר על העגל). 452 (מטמא את הטהורים. בעבודה).

חלק יח: 229 (חקת התורה. אמיתית ענין החוקה, למעלה משכל נברא. לך אני מגלה טעם פ.). 301 (כנ"ל).

חלק כד: 123 (גדר עשייתה בחוץ).

חלק כה: 79 (במארז"ל אפר פרה בשכר ואנכי עפר ואפר. פרה דקבילת מן שמאלא. רמז לד' גלויות. מי חטאת). 80 (אפר הפרה ומים חיים). 82 (מטמאת העוסקים בה כו'). 83 (ע"ד בקשת ר' פינחס בן יאיר לומר מילתא חדתא בענין פרה אדומה). 84 (מצותה בסגן. שריפתה המתקת הגבורות).

חלק לב: 178 (הבנה בשכל, והחוקה שבה). 179 (אם טעמה נתגלה לשלמה).

חלק לג: 127 (שייכות מיוחדת דמצוה זו למשה רבינו). 130 (בכל הפרות הי' צריך לערב מאפר פרתו של משה).

חלק לה: 174 (חוקה).

חלק לו: 209 (רומז לעבודת בע"ת).

חלק לח: 96 (אפר פרה פעולה נמשכת למשמרת כו'). 97 (חוקה חקקתי כו'). 98 (מטהר גם טומאת מת, ונתכרכמו פניו של משה כו').

חלק לט: 364 (פרה עשירית דלעת"ל. מורה על הפיכת הד' גליות לד' גאולות).

פרו ורבו

חלק לד: 187 (מצוה ראשונה בתורה).

פרוזבול

חלק כ: 309 (בהדין דאין כותבין פ. אלא על הקרקע). 316 (זמנו לפני שנת השמיטה. גם בזה"ז. המעלה בעשיית פ. ע"י שטר. לכל א' יהי' חוב).

פרוכת

חלק ח: 2 (הוצרכה שיכסוה בב' כיסויים). 19 (מרמזת לגוף היהודי).

חלק ל: 305 (אם הפרוכות מעכבין).

פרושים

חלק לד: 240 (בטעם שנק' כן).

פרט

חלק יז: 276 (ודקדוק).

פרי האדמה

חלק טו: 20 (פה"א. מפה"א).

פרי' ורבי'

חלק י: 72 (הפי'). 187 (מצוה ראשונה שיהי' עוד יהודי. דעה שיוצא בב' זכרים).

חלק יד: 41 (מצוה דבעל. ע"י שהאשה מסייעת יש לה מצוה. ספק אם יש לה מצות פ. או מצוה סתם). 42 (באשה תלוי מצוה זו ברצונה). 327 (ברוח' שיהי עוד יהודי).

חלק טו: 480 (אפשרות הפטור מפ.).

חלק יז: 236 (דאיש דאשה). 324 (א' מוליד הרבה והפריתי אתכם והרביתי אתכם).

חלק יט: 539 (גודל הענין. שייכותו לאלול ור"ה).

חלק כ: 138 (חלק האשה במצות פו"ר. מצוה רבה). 192 (ההיתר לשמש בשני רעבון במי שלא קיים מצות פו"ר). 96-197 (ענינו ישובו של עולם). 428 (מצוה ראשונה). 546. 547 (שלילת הטענה דצורך בהפסקה (מרווח) בין ילד לילד).

חלק כד: 333 (זכרון הקדושים ע"י הוספה במספר בנ"י).

חלק כה: 31 (מצוה ראשונה אחר יציאת נח מן התיבה, והיא תכלית היציאה. גילוי כח הא"ס. ענינה בעבודת האדם). 33 (גודל ענינה ושלילת חשבונות של אחריות ופרנסה כו'). 37 (כנ"ל. במיוחד בדורנו). 126 (מצות פו"ר בעבודה רוחנית). 170 (מהדברים שמתמעטים בטלטול הדרך).

חלק ל: 24 (בטעם וגדר המצוה שלא להבטל מפו"ר אף שכבר קיים המצוה מדאורייתא). 29 (פו"ר ברוחניות — לימוה"ת והשפעה עם הזולת). 30 (בקיום מצוה זו, הן כפשוטה והן ברוחניות להוסיף תלמידים כו', מביאים הגאולה. לא להתחשב עם חשבונות ואמתלאות ליבטל ממנה). 54 (לימודה מהכתובים דלפני מ"ת). 167 (ברוחניות — העמדת תלמידים וקירוב בנ"י ליהדות).

פריה ורביה

חלק א: 114 (מצוה הראשונה — להוסיף יהודים). 599 (ענין כל המצוות הוא פו"ר, ומקרבת הגאולה).

חלק ה: 4 (ציווי').

חלק ו: 256 (דמשה. דקודם מ"ת ודאחריו). 4 (1 "]. ץודם מ''ת ודאחריו).

חלק ח: 214 (חלק האשה בפו"ר).

פריחה

חלק כג: 116 (פי' ל' פ. — באילן, במטה אהרן, במצורע ועוד).

פרים

חלק כג: 190 (ע' פרי החג כנגד אוה"ע (מצד מספרם). 195 (פ. דמוספי יו"ט כנגד אברהם שהוא אב גם לאוה"ע).

פריסת שלום

חלק כג: 465 (מסירת עניק של תורה והת ע ור ר ות ש ש מ ע ב עת ההתוועדויות).

חלק כד: 495 (מסירת המאמרים והשיחות).

פריעת חוב

חלק ל: 6 (להפרע מן הרשעים, פריעת חוב ל-הקב"ה, עבודת התשובה).

פריקה

חלק כא: 31-124 (הפטור בזקן ואינו לפי כבודו ובבהמת נכרי ובכהן בבית הקברות. וענינם בעבודת האדם).

פריקה וטעינה

חלק יט: 201 (אוהב לפרוק ושונא לטעון).

פריקת עול

חלק כד: 73 (משוא פנים ונתינת שוחד אינם מועילים לפורקי עול).

פרישות

חלק כג: 292 (גודל הענין. מביאה לידי קדושה).

חלק כה: 176 (לימוד התורה בשלימות ע"י פרישות).

חלק לב: 70 (נקיות מביאה לידי פרישות).

חלק לג: 191 (פרישות ממותרות, ולאידך דייך במה שאסרה תורה). ע"ע.

חלק לח: 77 (מעלת העבודה בעניני עוה"ז על ענין הפרישות).

פרנסה

חלק א: 4 (דאגות הפ. מזככות כמקוה. אפשר למונען ע"י הכרת פנימיותן). 62 (ההתעסקות צ"ל ביגיע כפיד בלבד ולא בראש). 111 (ע"ז דיאור מצרים). 116 (גלות דטרדת הפרנסה אפ"ל בטרדת התורה). 176 (מרובים צרכי עמך — כי דעתם קצרה. רבוי ההתעסקות [מותרות ממעט השפע). 188 (עסק הפ. צ"ל רק בכח המעשה ולא בלב ומוח. ההיתר להתעסקות רק כדי צרכו. ההתעסקות מצוה, אך צ"ל בדרך הכרח ויגיעה [189]. השתקעות בעסק כעוע"ז [190]). 193 (ההתעסקות מצוה. תכליתה). 216 (באה מעסק התומ"צ דרך ,,לבוש'' המעשה. מאמין בחי העולמים וזורע''). 224 (לא להשקיע הראש). 274 (בכדי שלא יושקע בעולם צריך לעתים להתעלות מעליו).

חלק ב: 341 (צ"ל נרגשת הכוונה האלקית). 491 (העבודה בששת ימי המעשה— מצוה, וממשיכים חיות אלקי להוות העולם). 527-528 (נזק הרדיפה אחר מותרות).

חלק ג: 792 (אחר התורה והתפלה, ורק יגיע כפיד. "ונפלינו''). 849 (כשיש לה קיצבה'' יש בה "תועלת'').

חלק ד: 1100 (ההשפעה מלמע' היא עשירות והאדם ע"י התערבותו יכול לעשותה לעניות).

חלק ה: 288 (ע"י טרדות הפ. יכולה הנפש להתעלות). 344 (אופן הנרצה בעשיית כלי לפ.). 361 (קשה כקרי"ס מלמע' מהשתל').

חלק ז: 183 (בשנת השמיטה מלמע' מדרך הטבע, ובשש השנים מלובש ונעלם בלבושי הטבע. לבנ"י ניתן להרגיש הלמע' מהטבע גם כשמלובש בטבע). 287 (צ"ל בלבוש טבעי כפי המדה). 375 (מזונותיו של אדם קצובין לו כו', אדם נידון בכ"י).

חלק יא: 72 (רק ביגיעת כפיך ולא הראש. ברכת ה' היא תעשיר). 104 (אם צריך להתעסק או רק לבטוח בה'). 316 (בא ענינים8' ע"י צניעות דהאשה). 232 (פ. בהרחבה).

חלק יב: 198 (ההתחכמות בפ.). 201 (כנ"ל).

חלק יד: 242 (דוגמת ענין הקץ). 373 (מפני דוחק הפ. לא תיקנו מגבית לר"ה וחה"ס).

חלק טו: 486 (העיקר בטחון צריך גם כלי). 15 (אפשריות הטעות שכחי גו' החיל הזה. צורך לעורר אמונה).

חלק טז: 175 (עשיית הכלי נותן מקום לטעות להחשיב פעולת האדם בפ.). 177 (האמת הגמור שאין להכין מיום לחבירו). 178 (דזה"ב דזה"ג). 534 (מתי מותר להתפרנס מתורה). 567 (אחרי עגמ"נ מתגלה מדה"ר).

חלק יז: 488 (א"צ ללימודים עבור פ.).

חלק יח: 183 (שלא לומר שזהו מצד הנהגת הטבע). 294 (וברכך ה"א בכל אשר תעשה). 295 (מאמין בחי העולמים וזורע). 297 (והוא יכלכלך).

חלק יט: 92 (באופן של מן. תלוי באופן העבודה). 472 (קשין מזונותיו, כמן, צנורות הפ.). 482 (הבטחה לצדקה סגולה לפ.). 483 (הכלים — קיום תומ"צ לימד חסידות). 484. 487 (להרחיב הכלים אף אם עי"ז יכנסו לעוד חובות ולהרחיב בקיום תומ"צ). 499. 523 (ע"י שמחה בהברכות שישנם).

חלק כ: 76-277 (מים רבים — טרדות הפ.: יגיע כפיך ולא יגיעת המוח והלב. היגיעה בפ. הוא מצד גודל ההעלם והסתר. העסק אינו אלא לבוש לברכת ה' והמרבה בלבושים גור ההכה6' 6—1 15 1411111 11 1 מקלקל). 278 (תכלית הכוונה במים רבים הנ"ל לפעול יתרון בהאהבה). 287 (ע"ד הנ"ל. העצה להמים בים — תיבות התורה ותפלה). 292 (ע"ד הנ"ל). 296 (ע"ד הנ"ל). 359 (העסק אינו אלא כלי ולבוש לברכת ה'). 404 (צריך להיות מלובש בדרך הטבע).

חלק כב: 292 (שלילת דאגות הפ., שקר הכסף והבל הנכסים גשמיים). 354 (פ. הרוחנית דהמתעסקים בחינוך והפצת היהדות). 374 (לבושים גדולים מכפי המדה מבלבלים). 378.

חלק כה: 35 (אמונה ובטחון בעניני פרנסה). 175 (עבודת הבירורים). 482 (מזון לבוש ובית).

חלק ל: 291 (לימוה"ת כלי לפרנסה בהרחבה). ע"ע.

חלק לא: 173 (ברכת ה' היא תעשיר, ומ"מ צריך עשיית כלי. פרנסה בזה"ז היא כמו השפ­עת מן). 189 (צ"ל יגיע כפיך ולא יגיע המוח ולב).

חלק לב: 249 (שלילת טרדות ויגיעת המוח).

חלק לז: 121 (טרדות הפרנסה באים רק לאחרי תחילת חיי האדם שהם שבת לה' לימוה"ת וכו').

חלק לט: 37 (במארז"ל שלא נמסר ביד שליח). 39 (ברכת ה' היא תעשיר, ובגדר פעולת הכלים הטבעיים אם יש בהם איזה חשיבות). 296 (צ"ל התעסקות ועשיית כלי). 299 (הסתדרות בפרנסה מתאימה ע"פ עצת ידידים מבינים). 20 (-). 419 (עסק הפרנסה צ"ל חדור ברוחניות ולש"ש).

פרסום

חלק כ: 613 (פ. עניני קדושה). 617 (כנ"ל).

חלק כב: 276 (מצוה לפרסם עושי מצוה).

חלק כה: 338 (פרסום עניני חב"ד. מצוה לפרסם עושי מצוה). 421 (פרסום עושי מצוה).

חלק לג: 24 (הפצת התורה ויהדות צ"ל מתוך קול רעש גדול).

פרסומת

חלק כד: 599 (בתחלתה צ"ל "ב"ה" וכיו"ב).

פרסים

חלק כג: 487 (חלוקת פ. בשביל חינוך). 494 (כנ"ל).

פרעה

חלק ב: 493 (הוצרך למופתים).

חלק ג: 805 (חלומותיו ארציים ופוחת והולך). 819 (הודיעוהו בחלום — כאצל יוסף, חלומותיו וחלומות יוסף [820]. לא הודיעוהו על שנות השבע [821]).

חלק ו: 53 (תשובתו). 63 (נשללה הבחירה ממנו. נענש מדה כנגד מדה). 65 (הי' יכול לחזור בתשובה). 66 (פנימיות הכוונה היתה שיחזור בתשובה).

חלק י: 116 (חלומו והפתרון). 154 (מתנת פ. ליעקב).

חלק יא: 199 (אמירתו לי יאורי ואני עשיתי או ואני עשתיני).

חלק טו: 339 (חלומו ופתרונו).

חלק טז: 8 (רשעותו בגזירותיו על ישראל). 29 (טענתו לכו לסבלותיכם). 73 (לא ידע לה"ק). 75 (תוקף דקליפה שבירתו רק ע"י משה). 148 (אפ"ל שבהמותיו לא לקו).

חלק כא: 39-42 (אופן כפירתו באלקות). 48 (תוקף הישות).

חלק כד: 88 (הטבעת ורביד הזהב וכו' שנתן ליוסף היו בתור הענקה).

חלק כה: 189 (אם ידע שם הוי'). 217 (כנ"ל).

חלק לא: 31 (אותיות הערף, עקשות דקליפה). ע"ע.

חלק לז: 45 (חיזוק ה' לב פרעה). 116 (חמישית לפרעה. אתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין).

חלק לט: 364 (החמישית לפרעה).

פרעון

חלק לה: 148 (לשון פרעון שייך יותר לענין עונש מאשר לענין שכר).

פרץ

חלק כד: 563 (אלה תולדות 5).

חלק כה: 372 (פרצת עליך פרץ).

חלק ל: 189 (מורה על עבודת התשובה. פרץ זה משיח). ע"ע.

פרקי אבות

חלק א: 279 (לימודם בין פסח לשבועות).

חלק ו: 301 (החלוקה בסידור אדה"ז שונה, ונפק"מ לדינא).

חלק ז: 175 (לימודם בשבתות הקיץ. הפרקים שייכים לאותה סדרה בה נלמדים. שייכות בפ"ד לפ' בהר).

פרשיות

חלק א: 18 (ליקח הוראה מפרה"ש למאורעות השבוע). 219 (ארבע פרשיות בכללות שייכות כולן לפסח. קדימת פ' שקלים לפ' זכור, קדימת פ' פרה לפ' החודש [220]).

חלק ב: 371 (גם פרשיות ז' דנחמתא שייכות לענין הגאולה).

חלק ג: 908 (סדר פרשיות ספר שמות). 913 (שייכות פ' זכור לפורים). 933 (חלוקתן מדוייקת, ג"ן פרשיות — נ"ג נקודות מחולקות גם כשמחברים פרשיות).

חלק ד: 1037 (קריאת פ' המן כשאין יודעים פ' השבוע).

חלק ז: 25 (שמות הפ' הן ע"ש תוכנן ולא ע"ש התחלתן). 72 (כל הפרשה שייכת ונרמזת בשמה, ובפרט סופה).

חלק ח: 114 (השייכות שבין כל הפרשיות בסדרה — גדולה מהשייכות שבין פרשיות סמוכות).

חלק ט: 61 (גם פרשיות בין המצרים שייכות להפטרותיהן).

חלק טו: 425 (חלוקת הפ. הסדרות).

חלק כה: 38 (פרשת השבוע שייכת להשבוע שלאחרי'). 126 (שמות הפרשיות). 159 (שייכותם להמועדים שחלים בהן). 193 (כנ"ל). 321 (מועדי השנה מרומזים בפרשת השבוע). 362 (שם הפרשה מורה על תוכן הפרשה. מועדי השנה מרומזים בפרשת השבוע). 465 (תחילת הפרשה היא הראש שכוללת את כל הפרשה).

חלק ל: 176 (ע"ד שמות הפרשיות).

חלק לז: 109 (קריאת הפ' שנים מקרא וא' תרגום). 167 (נק' סדרה מלשון סדר. תורת אדה"ז שצריך לחיות עם פרשת השבוע). 171 (כנ"ל. בהשם מתבטא תוכן כל הפרשה).

פרשיות התורה

חלק כ: 54 (שייכות פ' השבוע להמועדים שחלים בו). 55 (תוכן העיקרי של הפ' מתבטאת בשמו. תורת אדה"ז ללמוד הוראה מפ' השבוע). 61 (בכ"מ סדר הלימוד עם קטנים הוא רק חלק מפ' השבוע ולא כולה). 105 (שייכות פ' השבוע להמועדים שחלים בו). 170 (כנ"ל). 212 (לא נזכר בפרש"י עה"ת שמות הסדרות). 281 (תורת אדה"ז ללמוד הוראה מפ' השבוע). 285 (שמות הפרשיות מורות על תוכנם). 301 (כנ"ל). 25-322 (כנ"ל. ההוראה הראשונה מכל שבת הוא מהפרשה). 45-344 (פרשה מלשון הפרשה, דביקות בלתי ניכרת).

חלק כא: 146 (השם מורה על התוכן. כמה פרשיות שמם שונה בראשונים מבמנהג הדורות האחרונים).

חלק כב: 70 (השם מורה על התוכן). 159 (כנ"ל. בפ' מחוברות — תוכן משותף).

חלק כג: 166 (שם הפ.: אצ"ל ע"פ התחלתו ממש: מבטא תוכן הפ.: ע"ש רשע). 214 (שייכותן להזמן שבו הן נקראות). 264 (כל ימי השבוע שייכים להפ' דאותו שבוע).

חלק כד: 626 (שייכות להמועדים שחלים בהם).

פרשת החודש

חלק יב: 57 (בדוגמת יום הח' למילואים). 61 (עבודת הצדיקים).

חלק כב: 255 (בחי' "זה", כשחל בכ"ה אדר יחוד "זה" ו,,כה").

פרשת פרה

חלק יב: 57 (קודמת לפ' החודש). 61 (עבודת בע"ת).

פשוטו של מקרא

חלק כג: 14 (לפרש ענין בתורה באופן שהוא הוראה ולא רק סיפור). 63 (ע"פ פ. אין צריך לידע הזמן דציווי התורה). 73 (אף שבפ. דרך הכתובים במשל ושיר לכפול הענין במלים שונות אבל יומתק יותר לפרש דקאי על ענינים נפרדים). 183 (אופן הלימוד ד, ,ס רס המ ק ר א וד ר ש הו (ופרשהו)"). 137 (גדרי הכלל דדברה התורה כלשון בנ"א בפ.). 192 (ה"הבן חמש למקרא" יודע שיש בפירוש הכתובים רמז ודרוש).

חלק כד: 36 (השייכות המיוחדת ד,יינה של תורה" לפ.).

חלק ל: 17 ( ע"ע).

חלק לד: 119 (בהכלל דאין מקרא יוצא מידי פשוטו).

פשט, פרד"ס

חלק כה: 2 (סדר לימודם). 476 (עניני התורה הם ירושה לכ"א וצ"ל מובנים ע"ד הפשט גם לבן חמש למקרא כו').

פשט רמז דרוש סוד

חלק טו: 209 (פ. קשור לעולם המעשה, למדרש).

חלק טז: 51 (פ. מצד הגוף, ד. מצד הנשמה). 84 (בפ. א"א לפרש דבר א' בב' אופנים כאחד, משא"כ בד]). 197. 246 (פ. התחלת העבודה, ד. מדרי' בעבודה). 447 (פ. בעשי'. ענין ספי' המל' מצד עולם הפ.).

חלק יז: 284 (פ. והלכה). 349 (אפשר לפרש בכמה אופנים פיטטיא דאו', ע' פנים לתורה).

חלק יח: 187 (שייכות ואין סתירה בין חלקי פרד"ס). 394 (ד.).

חלק כ: 198 (חלק הסוד קשור עם חלק הפשט דוקא). 27-224 (סודות התורה באצי' ופשט בעשי'). 363 (בכ"א מהם ס"ר פירושים כנגד ס"ר מישראל. כ"א חייב להשיג בפרד"ס). 595 (חלק הסוד באצי').

חלק כא: 37 (כולם תורה אחת. משתלשלים זמ"ז. גם בהתחלקותם נשארים במהותם ענין אחד). 110 (בכ"א מהם ס' ריבוא פירושים). 315 (לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא).

חלק כד: 42 (ההתחלקות דחלקי התורה היא רק מצד סדר ההשתלשלות אבל מצד עצמות גם חלק הסוד הוא בגלוי בפשט). 576 (מתחילין בלימוד הפשט).

פשטות, פשיטות

חלק כד: 567 (אין ענין יוצא מידי פשוטו. פשיטות העצמות).

פשיטות

חלק טו: 473 (מדרי' בפ. מצד הבורא מצד הגילוים).

חלק יט: 136 (פ. אמיתי מתגלה בהתחלקות).

פשרות

חלק יא: 264 (איסור פ. בתומ"צ). 265 (פ. היפך האמת).

חלק כ: 56-355 (שלילת הפ. בחינוך ובקירוב רחוקים).

חלק כא: 387. 392. 407. 416.

חלק כב: 396 (חינוך בלי פ.). 409 (כנ"ל). 424 (כנ"ל). 435 (כנ"ל).

חלק ל: 221 (שלילת פשרות ח"ו בעניני תורה). .

חלק לג: 147 (שלילת פשרות בעניני התורה).

חלק לד: 304 (שלילתם ואינם מתקבלים אצל הנוער). ע"ע.

חלק לז: 171 (שלילת פשרות בעניני תומ"צ).

חלק לח: 131 (שלילת פשרות בעניני תומ"צ). 175 (כנ"ל). 177 (כנ"ל). 212 (כנ"ל). ע"ע.

פשתן

חלק טו: 22 (חשיבותו). 25 (גדל יחידי).

פת

חלק יד: 201 (פ. תלוי' קשה לעניות. בבשר ודגים).

פת שחרית

חלק יא: 79 (אחר התפלה וקודם הלימוד).

פתגם

חלק כד: 271 (מובניו).

(פתגמיו ואמרותיו)

חלק א: 24 (גיל היהודי אינו לפי הפספורט). 52 (הורה שלא יהי' החתן לבד כמה ימים לפני החתונה). 100 (שריפה מכבים במים ולא בנפט). 116 (אפ"ל ששמח"ת יהי' בשבועות). 125 (,,מיצי"מ נוסעים לגאולה העתידה''). 128 (,,מ'דארף יענעם ניט ארפרייסן דעם נאז''). 133 (הסברו להנהגתו שמתעסק לקרב אפי' את הרחוקים ביותר). 177 (מכתבו שהרעב הגופני הוא מרעב הנשמה לניצוץ האלקי). 226 (משלו על הנוטה מדרכו עד שתועה לבין חיתו טרף). 249 (,,אין יעדן איינעם איז דא דער ,אחד' אויך אין דעם רשע''). 251 (החכם צריך שמירה מעולה משכנו הרשע). 114 (פו"ר מצוה הראשונה — הוספת עוד יהודי).

חלק ב: 334 (סיפורו על צעקת ,,שמע ישראל'' בשעת ההפצצה). 367 (אמר ענינים יי'צוארמו'ר הריי'ץ ההבדל בין הבעש"ט לגדולים שלפניו, שהבעש"ט לא המתין עד שיבואו אליו. וכך הנהיג נסיעת הת'). 431 (סיפר על א' שנמלט למקום צר כו'). 436 (סיפר על א' שנצטער על שצער בנו נוגע לו יותר מצער זולתו). 443 (מכתבו שבשבת בראשית השלמה ותוס' אור). 447 (ביו"כ נמשך מקיף דתשובה מחילה וסליחה). 471 (במאמר: דברים המקרעין גז"ד — אפי' גז"ד הבא ע"י חטא. מיהו הנק' חסיד). 502 (אמר שבימיו תהי' הגאולה). 504 (אמר שמדייק בתארים שכותב). 515 (אמר שבשמחת חתונה באים כמה דורות מלפנים). 560 (יש לפזר את ,,שעת'' החסידות בכל שעות היממה). 593 (ענין העשר שנים הקצובים להולדת בנים). 620 (מענהו עי וע"רכיצד מקרב גם כאלו שעפ"י דין אדרבה כו'). 649 (סיפר מחסיד א' שרשם בסה"כ ,אין עוד מלבדו'). 652 (אמר שמלאכים מסדרים תפלות שמח"ת המעורבבות). 300 (אהבת ישראל צ"ל למגדול ועד קטן וכאחים ממש). 401 (,,8 קשיא אין ערכין .. פריער זיך מעריך זיין''). 478 (תפילה בצבור — צבירת כחות הנפש והניצוצות). 563 (סדר בתורה פו"ר מצוה ראשונה. חגה"ש: יו"ט משבוע חולין). 564 (תורתו עה"פ מזבח אדמה — הקרבת העליות והשלימויות). 616 (,,אן אל"ף .. יו"ד פון אויבן .. קו של יר"ש באמצע''). 639 (,,כאן ליחיד — תשובת יחידה ליחידו של עולם''). 664 (מענהו להצ"צ על חיי יעקב בארמ"צ).

חלק ג: 784 (רק גופינו בגלות כו'). 799. 8. 806 (,,מי שיש לו א-ל א' וב' עולמות אינו מפחד''). 900 (פי' למרז"ל היום אומר לו עשה כך כו'). 1010 (משלו על עבודה שאין נראים תוצאותי'). 1016 (פי' סמיכות החכם לרשע ע"מ לתקנו. גלות מצרים ,,לא להם'' אלא לבירור הניצוצות). 988-989 (פי' לתלמידי החדרים על נהמא אפום חרבא ליכול). 1016 (הסברו שאין מברכין על סיפור יצי"מ בהגש"פ).

חלק ד: 1169 (פתגמו שבהקפות שמח"ת נעשה היהודי רגלים לס"ת). 1297 (,,הארת כל המועדים מאירה בכ"י והארת חגה"פ נמשכת תמיד''). 1344 (בי' שי' לקו"ד חגה"פ תרצ"ד על ההנהגה בליובאוויטש באלול). 1276 (פי' לפס' כתית למאור). 1301 (תו' עה"פ וספרתם לכם).

חלק ה: 394 (פי' לפס' מלאכים ממש). 436 (קרא לי"ט כסלו ,חג החגים'). 441 (פתגמו שחסידות הוא סדר). 149 (,,לפני נשמות הגבוהות לא הי' חורבן''). 172 (,י"ט כסלו מועד תמידי''). 332 (מאמרו עה"פ ואשה אחת). 364 (משל האבן טוב שבכתר המלך לרפואת בנו). 395 (בי' לפס' קטנתי).

חלק ו: 12 (פתגמו — בשם אביו — שרק הגופים נתנו בגלות ולא הנשמות). 21 (פתגמו על נתאוה הקב"ה — אויף א תאוה איז קיין קשיא ניט). 325 (פתגמו ביוקר גוף הישראל).

חלק ז: 63 (ראייתו מהגמ' להשגח"פ בכל המינים). 193 (מאמרו עה"פ אני ישינה — ,,ולבי'', סוכ"ע, ישנו בכל אדם). 329 (פי' עה"פ צהר תעשה לתבה).

חלק ח: 74 (פתגמו לענין פסח שני). 130 (בי' במאמרו לי"ב תמח תרפ"ז). 258 (,,התקשרות .. ע"י למוד התורה''). 342 ("נאר אונזערע גופים. . '').

חלק ט: 130 (רשימתו לענין תקיעות דאלול).

פתח

חלק טו: 133 (פתיחת הצנור). 134 (בעניני השגה).

חלק כד: 39 (ענין של חידוש שלימות. פ. וקרע — בעבודת ה' ובעולמות עליונים ותחתונים). 292.

פתחו של אולם

חלק י: 254 (אין לו דלתות).

פתחון פה

חלק כא: 13-16 (ביאור הלשון ,"שלא יהא פתחון פה" ו,לך אתן פתחון פה").

פתי

חלק כה: 184 (בכרכי הים קורים לינוקא פתיא).

פתיחה

חלק כד: 641 (פותחין בברכה).

חלק כה: 476 (המשל ממעלת פתיחת הצינור כו').

חלק ל: 75 (פתיחת הצנור למס"נ ע"י אברהם).

חלק לד: 311 (מעלת הפתיחה בנס הראשון על הנסים שלאח"ז).

חלק לה: 56 (פתיחת הצנור דמס"נ).

חלק לז: 93 (במה שסיים פתח כו'). 118 (פותחין בברכה).

חלק לח: 146 (פתיחת הצנור בעבודת ה' להבאים אחריהם).

פתיחה, פותחין בברכה

חלק לט: 375. 422. 428. 433. 450. 463.

פתיחת הצינור

חלק יג: 209 (במס"נ. בתורה).

פתיל

חלק טו: 331. 334.

פתרון

חלק יז: 162.