29

וביאור הדברים:

"עליון" רומז על ה"עליון" האמיתי, הקב"ה שאין עליון ממנו, ו"תחתון" רומז על נבראים, ובפרט עולם הזה הגשמי, שהוא "התחתון במדריגה שאין תחתון למטה ממנו"^טו.

וענין "ניצוק" בין העליון להתחתון רומז על החיבור התמידי כביכול של העליון — הקב"ה, עם התחתון — העולם. כלומר: החיבור בין העליון — הבורא, והתחתון — הנבראים, אינו רק בתחילה, בבריאת העולם בששת ימי בראשית, אלא התהוות העולם היא באופן תמידי, וכפי­רוש הבעש"ט^טז עה"פ^יז לעולם ה' דברך נצב בשמים, "דברך שאמרת יהי רקיע^יח. . הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים ל­עולם להחיותם כדכתיב^יט ודבר אלקינו יקום לעולם ודבריו^כ חיים וקיימים לעד", וכפי שהאריך רבינו הזקן בספר התניא^טז בביאור הדבר, שההתהוות היא תמידית, והוא חידוש תמידי מאין ליש, ונמצא שהתחתון (וכן כל העולמות) מחובר עם העליון (הבורא) באופן תמידי.

ומלמדנו דין התורה ש"הניצוק אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה": חיבור זה של הבורא והנברא אינו אלא בנוגע לענין ההתהוות, אבל לא בנוגע לענין של טומאה וטהרה, כלומר: הכח האלקי שב­נבראים אינו פועל ומשפיע בהם בשייכות לאופן דביקותם בבורא^טז, לפי שצ"ל^כא "ובחרת בחיים", עבודת האדם על ידי בחירתו החפשית, שהאדם בעצמו ע"י עבודתו צריך לבחור בחיים ובטוב. ולכן אף שהתחתון מחובר עם העליון, אפשר להיות אצלו מצב של "טומאה", שהוא היפך החיבור עם העליון, וכן לאידך, כדי שיהי' מצב של "טהרה", אין הטהרה נובעת מחיבורו ע"י קילוח העליון, אלא באה ע"י שמתחבר עם העליון בכח עצמו.

וענין זה מרומז בהדין — ש"במה דברים אמורים (שאין הניצוק חיבור) ב­שעירה מצונן לצונן. . אבל. . המערה משקין צונן לחמין חיבור":

החילוק בין צונן לחמין בפשטות הוא, שהדבר כמו שהוא מצד עצמו הוא במצב של צונן, וענין החמימות מורה על תנועה ופעולה בו (ועד שחמין בשלימות מעלה אבעבועות) — וכמו שנראה בפש­טות במים, דמים מן הים ומן הנהר הרי מצ"ע הם צוננין^כב, ובכדי שייעשו חמין

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org