English
ספרייה

שיחה א

115

[ולכן דין זה הוא רק בגזילה, כי ה­מציאות של עמידת הבעלים בפניו להציל ממונו או למנוע הגזל, באופן שיבוא לידי שפיכות דמים, היא — "ע"ד הרוב" — בגזילה, ולא בגניבהלב ושאר אופני לקיחת ממון].

אבל קשה לפרש כן כוונת הרמב"ם כי:

א) אם כוונת הרמב"ם שהלכות אלו הן המשך של תוכן אחד מענין לענין, דכאשר מעשה אסור אחד מביא לידי מעשה אסור אחר נחשב המעשה הראשון כאילו הוא כולל את המעשה הבא על ידו, אז הול"ל תחילה "כל החומד כאילו גוזל"לג וכיו"ב — בדומה למ"ש אח"כ "כל הגוזל. . שוה פרוטה כאילו נוטל נשמתו". ומזה שנקט רק הא ד"כל הגוזל כו'" משמע שזהו ענין מיוחד באיסור גזילה דוקא.

ב) למה נקט הלשון "כאילו נוטל נשמתו ממנו", ושינה מלשון "שפיכות דמים" שבהלכה הקודמת?

ג) מאופן חלוקת ההלכות ברמב"ם משמע, דהא ד"כל הגוזל את חבירו כו' כאילו נוטל נשמתו" אינו המשך וסיום ההלכות שלפנ"ז (כבהלכה הקודמת לזולד — "הא למדת שהמתאוה עובר בלאו אחד וכו'"), אלא הוא דבר חדש.

ד. ולכן נ"ל, שהרמב"ם ס"ל, שהטעם ד"כאילו נוטל נשמתו" הוא לא משום שמעשה הגזילה עלול להביא לידי שפי­כות דמים (בפועל), אלא מצד גוף לקי­חת "ממון האדם בחזקה"לה, בע"כ של הבעלים: לקיחת "ממון האדם בחזקה" אינה רק פעולה של נטילת ממון חבירו, אלא בפעולתו זו הוא מבטל ומפקיע את בעלותו של האדם מעל רכושו, ולכן ה"ז "כאילו נוטל נשמתו ממנו". ונלמד מה­כתוב "נפש בעליו יקח", שכיון שבעלותו מחפץ זה מופקעת ע"י הגזילה, ה"ז כ­נטילת נשמתו.

וכלל זה הוא בכל הגוזל את חבירו שוה פרוטה, בלי חילוק אם חבירו עני או עשיר [אלא שאם הוא פחות משוה פרוטה, שאין פחות משוה פרוטה ממוןלו, לא נחשב כ"נוטל את נשמתו"לז, כיון שבאופן זה אינו מבטל בעלות על "רכוש"לח], ומובן שזהו רק בגוזל חבירו,

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org

יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור

הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
השינוי יופיע אחרי שאחראי האוסף יאשרו. כל גרסה נשמרת בהיסטוריה.
דיווח על בעיהבלי חשבון
מה לא בסדר?
מה לא בסדר?
הדיווח גלוי לכולם באתר (בלי שמכם), חוץ מדיווח על זכויות יוצרים או תוכן פוגע. אל תכתבו כאן פרטים אישיים. או פתחו דיווח מלא, עם כותרת ותיוגים
הטמעה באתר אחר
על הדף

פרטים

מזהה
rh-j1g41mc5

עותקים

פעילות אחרונה

עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.

מקורות