טקסט

¶1עולי יט' כסלו תשין דמי.

¶2דער צוזאמענקומען זיך איצטער איז דאך דאס ידוע ומפורסם אז דאס איז אין פארבינדונג מיטן יום הגאולה פון דעם אלטן רבי'ן, דעם מחבר פון תניא אין שולחן ערוך,

¶3וואס אעפ וואס דאס איז דאך געווען אזויפיל יארן צוריק איז דאך ווי אלע ענינים וואס זיי זיינען פארבונדן מיט תורה און אידישקייט בכלל, וואס ”התורה זו לא תהי' מוחלפת”,

¶4און נאכמערער אז ס'איז דא דער חיוב אין תורה אז ”בכל יום יהיו בעיניך כחדשים” די ערשטע גירסא מיט א כ', און דערנאך דארף מען צוקומען, ווי רש"י ברענגט אויך אראפ די צווייטע גירסא,

¶5ובפירושו על התורה, וואס דאס דערפון איז פארשטאנדיק, אז דאס איז ניט נאר על דרך הרמז אדער הסוד אדער הדרוש, נאר דאס איז אויך אין פשוטו של ענינים, ובפרט אין דעם ענין, וואס דאס איז דאך דער דרך הפשט, וואס דאס איז דאך פשוטו של מקרא, וואס דאס איז פירוש רש"י על התורה,

¶6אז ס'ווערט פארלאנגט פון יעדער אידן, אז אין אלע ענינים וואס זיי זיינען פארבונדן מיט תורה, גייט ער טאקע מלין הקל פריער איז דאס כחדשים, אבער ער דארף גלייך אנקומען אויך אל הכבוד,

¶7ואדרבא דאס איז דער עיקר, אז ס'איז חדשים ממש, און אזוי בלייבט דאס דערנאך, אז ניט נאר דאס איז ניט מוחלפת, נאר ס'האט אין זיך ביחד עם זה לכיד יוגט מה ישנה אינה מוחלפת, האט דאס אין זיך אויך ביחד עם זה אויך די מעלה, וואס דאס איז א 'דבר חדש', א חדש על פי ”תורת אמת”,

¶8און בשעת ”תורת אמת” פארלאנגט מיט ביי א אידן, איז דאך דאס בלשון המדרש ”אינו מבקש אלא לפי” כוחם, וואס דאס איז דאך אויך אין פשוטם של דברים פארשטאנדיק, אז מ'וועט זיך ניט פארלאנגען פון א ענין אדער פון א זאך, אדער פון א מענטשן אדער פון א אידן במיוחד א זאך וואס איז שלא בכחו.

¶9איז דאך מובן בפשטות, אז דער אויבערשטער, וואס דער איז דער נותן התורה, וביחד עם זה דער בורא האדם, און אויך ומנהיגו, ובפלט לויט תורת הבעל שם טוב,

¶10וואס דער לטער רבי ברענגט דאס בספר תניא קדישא שלו, אז ברכי הוי' נצב אז 'בכל רגע' ורגע ווערט די התהבת מחדש פונקט ווי ס'איז געווען בפעם הראשונה החידוש מאין ואפס ממש, על דרך זה איז דאס אויך בהנוגע צו אידן,

¶11ובמיוחד בענינים וואס זיי זיינען פארבונדן מיט תורה.

¶12וואס דערפון איז אויך פארשטאנדיק, אז אדרבא, אז ס'גייט-דורך נאך א יאר, קומט-צו ניט נאר די זאך ווערט ניט שוואכער, נאר ס'קומט-צו נאך אן ענין, אז דער תוקף ”מצד היושן שלו”, וואס ס'איז דאך דא א תוקף מצד לתי' מוחלפת,

¶13וואס דערויף ופ יז פ ר ט נ י, ז ב ע מ'זעט, ז ס ייט ורך נ ך מ ך זמן, ון ס יז ניט עוו רן 'יין שינוי' יז ס מו יף מערער נ ך ין י כר ון ין י י פון אים ע מ, ון ו עמיו ענין, ז ער יז ן ע ם וט יף, ז ס יז ניט יייך ין ים 'יין שינוי'.

¶14יז ך יינו דומה, ז מ פרואווט ס ויס במ ך זמן קצר, צי במשך זמן ארוך אדער במשך זמן ארוך יותר.

¶15איז אז ס'קומט צו נאך א יאר לגבי פאראיארן, אדער צוויי יאר לגבי פאר צוויי יארן, אדער אזויפיל יארן לגבי גאולה בפעם הראשונה קומט צו אין דעם מעלה און אין דעם עילוי וואס ס'איז דא אין דער זאך, מצד דערויף וואס ”לא תהי' מוחלפת”.

¶16און ס'קומט אויך צו דער ענין וואס ס'איז דא די מעלה וואס מצד החידוש שבדבר, וואס אין דערויף אויך קומט-צו ”מידי שנה בשנה”, דארף דאך חידוש מוסיף זיין אויף דעם ענין תוקף שבזה,

¶17וויבאלד אז דער ענין היושן תקיפות מצד דעם יושן שבזה איז געווארן מערער וויפל געווען אין די שנים שלפני זה, איז דאס גופא גיט צו פארשטיין,

¶18אז אויך דער תוקף וואס ס'קומט צו און די מעלה וואס ס'קומט צו מצד דעם ענין וואס דאס איז חידוש, איז מערער ווי ס'איז געווען די מעלה פון דעם חידוש בשנה שלפני וואס דאס איז דאך אויך מתאים אפילו אן די ראיות האמורות,

¶19וויבאלד אז מ'האט א ציווי אין תורה, וואס א ציווי אין תורה כאמור איז דאס אויך א נתינת כח און א הבטחה ז ”אין לך דבור העומד בפני ר” ון ינו מבקש אלא לפי כוחו יז זיכערע ז ך, ז ער וועט וועלן באמת וועט ער ס ויספירן, ון ויספירן בשלימותו.

¶20יז דער ציווי ין ור ז ס'ד רף זיין מעלין בקו דש.

¶21וו ס מעלין בקו דש יז ך ער ענין כפ וטו יז ך ל ון פון הלכה, ז אף על פי וו ס אין פעם שלפני זה, איז ביי ים עווען

¶22ער ענין ב ו ב כלי לימו,"˙ רף ער זיך ניט ב ו ענען מיט ער ר ו ין זיין ו ר ס'ד רף זיין ויך מעלין ב ו.‰ˆ ווי מ'זעט ס ויך בפ טו ין ורות חנוכה, וו ס זיי ומען ב סמיכות ו י ט כסלו, ון בן ויך ייכות פנימיות,

¶23ווי דער פעל הגאולה יז מבאר ין י דרושים פון חנוכה, ז ער נס יז עווען ב ן וו ס יע ער ענין בעולם יז ך סתכל באורייתא, יז ום לעם ער טן יז ו ער ענין ין ור, יז ו ין ור ענינים וו ס זיי ווערן נ רופן ב ם לחמו ב לחמי לחם, ערנ ך יז מים,

¶24א ענין ין ור וו ס ווערט נ ערופן ב מים ון ערנ ך יז יין ון ערנ ך יז ך מן.

¶25ון יז מבאר בז,‰ ז ונ ט זוי ווי מן סף על גבי יין, ון ס יז ך בר מובן ז יין ער העכער פון מים, יז ערפון על חו כמה וכמה מן, זוי יז ויך י חל ים ין ור וו ס זיי זיינען פ רבונ ן מיט נגלה דתורה,

¶26וואס ד ס איז ך די התחלת הלימוד, איז ד ך בלשון המשנה, צום לעם ערשטן הויבט זיך ן פון מקרא ומשנה ון גמרא, און ערשט דערנ ך קומט מען צו לימוד פון 'פנימיות התורה', ווי מ'זעט ד ס אויך ווי ס'קומט דערנ ך רא פ אין חיי 'הנשמה בגוף',

¶27ז צום לעם ערשטן דארף מען ה בן לחם לבבל ניש יסעד, און ערשט דערנ ך קומען צו ענינים וואס זיי זיינען ידעלער און העכער, ער וו ס פ ר ור מ'ז ל ויף ערויף ז ן,

¶28ובכללות ער ענין וו ס זיי פ רש פן תענוג על רך ז ויך בעולם בפ טו,˙ וו ס ערפ ר יז ויך י חל ים ין ור וו ס זיי זיינען רזי רזין,

¶29ווערן נ ערופן ב ם מן וו ס ער יז פ על יבי יין, וו ס יין יז ך ”ענינו נכנס יין” יצאת עוד.

¶30פ רוו ס יז ס זוי ין וועלט?

¶31ערפ רוו ס זוי יז ס ין ור, ז ער חל ור וו ס ווערט נ ערופן ב ם יין יז לימו יז ויף יצאת עוד י ענין פון רזין דאורייתא, ובזו איז ד, כאמור, סף על גבי יין רזי דרזין.

¶32וו ס ס יז ך ויך יז ך עווען ער ענין פון פנימיות ור וך ום זמן ול,‰ ון ס יז ויך עווען ער לימו פון פילו פון רזי דרזין, ס'ז בער זיין ין ז מין ופן, ז ער שמן ז ל רויס בגלוי, און ז ל מאיר זיין ין וועלט,

¶33בדוגמא ווי ס יז ער ענין פון נרות חנוכה, ז ס וו ס ער שמן יז עווען חתם ב ח מו ל כהן גדול ניט ין ערויף יז ב ט נען ער עיקר נס.

¶34ס יז ו מפר ים וו ס ז גן, ז ספ ר יז ויך ביום ר ויך ן ענין נסיון, בער לדעת רוב מפר ים, יז ניט ד ס איז דער ענין,

¶35און ער פירו בפנימיות יז, ין וו ס ב טייט ער ענין פון חנוכ ז מ'מ כט ערפון, ז ס ז ל לייכטן, ניט נ ר ווי ער מן יז בפני עצמו, ון ס טוט ניט ויף ין וועלט, נ ר ער מן ווערט ערפון ן ער, ון ער יז מאיר,

¶36ביז ער יז מאיר ”על פתח ביתו מבחוץ”.

¶37וו ס ט ס יז ך ויך עווען ער ענין ה ול פון אים מ סר, אז בלשון הידוע חובש ניתנה לו ו אים לטן רבי'ן, יז וו ס יז ב ט נען פריער ער מאסר וסיבתו, ון ערנ ך יז עווען ין ערויף דער חובש ז מ ט ך עוו לט ז גן, ז ורך ערויף וועט ווערן חילו ון פירוט חס ושלום ווישן י ן,

¶38ון ער ענין יז עווען ונ ט ער יפך, ז דוקא ורך ערויף יז נתגלה עוו רן 'פנימיות התורה', און גילוי ין ור מוז ברענ ען וו נ כמער יחו ביז בפ טו ונ כמער אהבת י ר ל, ניט ער ענין פחי ב.‰ יז ס יז עווען פריער ערמ סר,

¶39ז ס יז עווען ל וטריא ין חו ך ל ו ון ער מלוכ וו ס ס יז עמולט עווען רטן רוב מנין ון רוב בנין ל ישראל, צוז מען,

¶40”ז רט יז” רוב מנין ובנין של י ר ל יל יז ך ס ור ייט ך וז מען מיט י ן, במכל-שכן וקל-וחומר, וו ס כינתא בגלותא ”גלו לאדום ושכינה עמהם”, ון ין אדום ופ ין אים חול פון אדום, וו ס רט יז רוב מנין ורוב בנין, מערער וויפל ין י ר חלקים פון אדום, ווי ער ענין יז מובן ויך בפשטות.

¶41און ווי ער ז ט ד ך ויך ין מדר ים, ז יע ער רט וואו י ן זיינע בן ע רפט על פי עזיר ור ון עליון נ ומען ין ן ופן ל ו פילו בער ”רוב מנין ורוב בנין” ט ד ס ער ויבער טער עמ כט י ממשלה רטן פ ר מול מו ל בכיפ רוי בכל הארץ כול.

¶42זוי יז עווען ין לו פון אחשורוש, וו ס ער יז ערפ ר עווען מולך מהו וע כו,"˙ ע ז ין אים לו ין זמן פון אים לטן רבי'ן וו ער יז עמולט עווען.

¶43ון ין ערויף יז ב ט נען י ול, ז ער י רון ור יז ע ומען מן חו ך, ז ער חו ך ופ, יז רים ועמי ר בל ון פון אים לטן רבי'ן ין זיין בריוו ווען אים ופן ה ולו שלו,

¶44איז ויג ופ ו חובש ניתנה לו, ז ער ז ל מפיץ זיין רזי רזין ין ן ופן ביז ז ס'ז ל נ ומען ין חו,"‰ˆ וו ס ס ט ט ך ווייענ י ן פירו חו כפ וט,‰ˆ ויך ין זא מין רט וו ס ביז עמולט יז ס עווען מחו לרזין רער מחו לתורה בכלל,

¶45ון ויך חו אין דעם ופן לימו ופ,‰ ען ך זיין דער לימו פון רזין רזין ער רזין, ער פילו פון נגלה יתור ין ן ופן, ז ס בלייבט מערניט ווי ין פנימיו נפש,

¶46ער ין פנימיו אדם, ון ס ומט ניט ר פ ין בנה והשגה, ביז וו נענט ז ס'קען ויך זיין דער לומד ון ס'קומט ערנ ך ניט ר פ ין חלק המעשה בו.

¶47”שלא על מנת” לעשות, וו ס ס יז ך יפך כוו נ ון יפך ור, וו ס זי ווערט ו ך נ ערופן ור ווי ער ז ט ין ז ר על שם הור ון ווי ויך ויסגע רו ט בפ טו ין ורות חנוכ ז ענינם יז,

¶48ז מ'נעמט מן ון מ'נעמט ים רויס ממקומו, ניט נ ר פון אים זית, וו ס עמולט ט ער ך ר ין פון מי כל, ניט פון משק,‡ אפילו ווען קוטשין את הזית ומוסי שמנו וו ס עמולט יז ך וין ן משק,‰ יז ניט ער בלייבט משק פ ר-זיך,

¶49ער משק וו ס ועל בר וועלכן ער דערגרייכט, בער ער ועל ט ניט ין ן ופן ויף מ כן יז ך ליכטיק, שמן יז ך מפעפע בכל בר,

¶50איז בער ניט ערמ כט יז ך ליכטי ערמ כט שינוי ט ע ין ער ז ך, זי ווערט ח ור ורכ ענומען מיט מן בער זי לייכט ניט ליין, ע כמ וכמ ז זי ב לייכט ניט רום זיך.

¶51ער נס חנוכ יז ב ט נען, ז מ ט ענומען אים מן,‰ˆ ע ל פי וו ס ער יז עווען ב כלי לימו חתן בחותמו, של כהן גדול.

¶52וו ס ער כהן גדול יז ך ס כלי לימו פון ים רוי ים ם, מ לעלי ווי ער של ו מפר וו ס ין ערויף ופ יז ך יע ער י ז ט מען ך ויף ים, ז ינט מתן ור ווערט ער נ ערופן וי י ז ט ער ך ויף ערויף ין ור ב, ז רן ווערט נ ערופן ודש הקדשים,

¶53ויבדיל אהרן יז ער געוו רן קו דש קדשים, על כן ג ול.

¶54ון ס יז עווען ער מן וו ס מ ע ענינו יז ער עווען חתן בחסמו, וו ס לכ ור, ז ס'וולט עווען חתן בחסמו פון יע ער י ן יז ער ויך וין ן עמ ן ויף ז, וו ס כל י ר ל בחזק ו כשרו ום, ע כו מ ו מ ט עפונען אים פך ל שמן יז ער ט עווען בהיכל.

¶55און דא האט ער אויך עה ט ין זיך אים עילוי, ז ער יז עווען חתן בחתמו ל כהן גדול.

¶56ז ט מען, ז ניט ס יז י תכלית כוו נ,‰ י תכלית כוו נ יז, ז מ'ז ל ין ים מ כן ליכטיק אים בי מ,‡‡ בער ער בי מ יז עווען ענינו שמשם אורה יצר לכל עולם, וו ס ערפ רה ט ך זיי געה ט ”חלונות שקופים טומים” פ רקערט, ווי מ'מ כט זיך ליינות בדרך טבע,

¶57יז רט עווען וו ין ן ופן פכי, ויף מ יז ין, ון מ'ז ל ס ויך זען 'בעיני בשר', ז ענינו יז ויף ב לייכטן י וועלט רום אים בי מ,„ ורך וו ס ב לייכטן ס?

¶58ורך ערויף וו ס י ליקו פון אים מן פריער בדרך הטבע, און דערנ ך יז עווען ט ס ע לטן ויף זוי ליינג, ביז וו נענט מ ט ויך על פי טבע ע נט ב ומען ך מן.

¶59וו ס ס יז ך ער פירו ט פ רוו ס ס יז עווען מונה ימים וויפל ס ט ע רפט ע ויערן, ביז וו נענט מ'וועט עפינען ון וטש זיין ון ברענ ען אים מן ין אים ר ט ליכו בו בהם נורא בב י מ וו ס על רך ז יז עווען ויך כ מור, דער אויפטו פון אים לטן רבי'ן, ע ל פי וו ס מ ט זיך עלערנט מע מרכב כל זמנים כולם,

¶60ערנ ך יז ו ע ומען בזמן רי ל יז ל יז עוו רן ערמ ו ל ל זו יז חכמה, עפ ין יז ס נ ך ניט נ ע ומען ין חו,"‰ˆ וע רך ז ויך ין אים חו פון אים ם פון עם כל האדם עצמו,

¶61אז ס'ז ל זיין ין ן ופן פון 'יתפרנסון מיניו', וו ס ער ענין פון יתפרנסון מ יז ך, ז ס ז ל ווערן ב ומ ווי פרנס כפ וט,‰ ו דערפ ר יט מען ך ויף ערויף אים מ ל מיטן וו רט יתפרנסון וו ס פרנס כפ וטו יז ער כלי ענין, ז ניט ז מ'ז ל בן ס ך נכסים,

¶62ון גוטע נכסים וכל ענינים, ביז אפילו בגד ללבו דער כלי הכוו נ יז, ז ס'ז ל זיין לחם לחל, ון ער ”לחם לחל ז” ל זיין ין ן ופן ז ס יז פ רבונ ן ויך מיט ענוג, וו ס ס יז ך ויך ער ענין פון וכל ”ושבע וברכת” על רץ טובה,

¶63ניט ס ם רץ, נ ר טובה, וו ס ס יז ך ער לחם פון די שבע מינים שחיטה ”שנשתבחה בהם רץ ישראל” וו ס לגבי כל ר וו ס ויף ערויף ייט ך בפ טו ער פסו פון ”וכלת ושבעט וברכת” על רץ התורה.

¶64וו ס ס יז ך ויך עווען ער ויפטו, ון במיוח רי וו ס חובש נטמע לו בי ט כסלו, ז רזי רזיים, ז ל ווערן בדוגמא ווי מן ווי ער מן יז עווען בימי ”חנוכה, להאיר על פתח ביתו מבחוץ”,

¶65במכל-שכן וקל-וחומר, ז ער יז מאיר אים בית ופ ז ל זוי ויך זיין ווי ער ל ון ין רי"מ נ ין זו ר פון ר מעון בן יוח י ספרו יל ך, למינו יתפרנסון דוקא,

¶66ז ס וועט ורכנעמען אים נ ן מענטן, ביז ס וועט זיין ויך ניכר ב ע ער לערנט ור,‰ ער חל לחם ב ור ז ער לערנט ור ע ל י י מ וו ס ברכו ב ור חיל בל ון מר,‡

¶67וו ס מולט יז ך ויך ער טייטש פון ברכו ב ור חיל,"‰ ז מ ט ממשיך געווען פון אהבת ה ון יראת ה, וואס דאס איז דאך אויך דער פירוש הפשוט פון ברכה, ז מ'בענטשט ז ך ומט ו ורך דערויף אין דער ז ך.

¶68זוי איז ד ך אויך ין 'לימוד התורה', קען ד ך זיין תורתי מרו און אותי רחמנא ליצלן זבו, ב וו רנט ער זיך ד ס לייך ין מדרש, ז ט קע זוי קען זיין די התחלה, בער פרוו ס יז ס זוי?

¶69ערפ רוו ס מ ב ו מחזירו למו טב, ון מפר ים טייט ן פ, ז מ ב יז ס 'פנימיות התורה'.

¶70ביז ופ טו, ז ב ע ער לערנט לחם ב ור יז ס ניכר ז ס יז ב מ פון ב ון יר ו.‡ וו ס ס יז ך י ל כ פסוק ין רמבם,

¶71ז כוס יבו לאהבתו וליראתו, וו ס ער ברענ ט עס ר פ ין ספרו י חז,‰ ווי ער רייבט ין ער מ ז ס ספר לכו לכו יע ער ענין וו ס טייט ין ספר מ מ תורה ל רמבם יז ס ן ענין ל לכ,‰ פילו ז ער ען טיין ין ל ון כתוב, ער ל ון ל מדרש, ער ל ון ל רמז,

¶72ביז ווי התחלת הרמב מ יז ך דווקא מיט רמז, כמבו ר ויך פון אים רמב מ'ס יוניקל ליין, ז ס וו ס ער רמב מ ויבט ן זיין ספר, וו ס ער יז ספר לכו מיטן ל ון יסוד יסודו ועמו חכמו כ י יין ערויף ז ל מען לייך זען אים מ הוי,"'

¶73וו ס ס יז ר י טבת, יסוד יסודו ועמו חכמו.‡ וו ס ין שמות ים ופ,‰ יז ך זיין שמות, ער ווי ווי ווי ווי ער ווי ער רעכנט מער בפרטיות עשר שמות,

¶74יז ער שם עצם ון שם מפורש ון שם מיוח יז ס וכ ער 'שם הוי.‡' פסק'נט ער רט ויך פי לכ,‰ ז ס יז י ער טע מ וו בספרו יז, ז ס'ז ל זיין ידיעה ין אלקות, לידע ז ד רט יז מ וי מיט לע פרטים,

¶75ביז ווי ס ווערט ”ויך נמ ך” ין וועלט, ז מ י ו כל נמ ים יז מערניט ווי מ ימ מ ון ין ערויף לעם רף זיין ין ן ופן פון לידע, וכי וע ער יו פון מפר ים, ז ניט ער ז ט להאמין וו ס עמולט יז ס ניט 'יתפרנסון מיני,"'' ער ט ס ב מונ בנפש, בער זיין כל ב נעמט ס ניט.

¶76ווי זוי ווערט יס ין ן ענין פון ליידע ז ער לערנט ס ין ן ופן, ז ס ומט ר פ ין זיין כל, וו ס זיין כל יז ך פ רבונ ן מיטן כל כפ וטו, וו ס ער יז רו במוחו שברו וו ס ס יז ך פ רבונ ן מיטן גוף ון ויך מיטן 'נפש הבהמית', זוי יז ער 'נפש הבהמית' ווערט ורכ עדרונגען.

¶77וו ס ס יז ך ער ענין י יע,‰ ניט נ ר מ ע מו נ,‰ וו ס כל י ר ל זיינע ך מ מינים בני מ מינים, פילו בנפ ם הבהמית, וו ס ויף ערויף רף מען ך בן אים חידו ו ו וע, ז חלק אלוקה 'ממעל ממש' יז מימין, יז מאי ק מ מ ל נ ער יז חלק אלוקה 'ממעל ממש',

¶78דער חידוש יז, ון יר ו ור יז, ז כל י ר ”ל מאמינים בני מאמינים”, ויך מ עפ ם כפ וט, ער נפ וו ס יז מלובש ין ויף, וו ס ס יז ך בפ טו ער נפ במי.

¶79יז ויך זי ווערט ורכ ענומען מיט ער י יע,‡ פס נט פ ער רמב ם כפ וט, ז כיצ יבו לאוו וליראתו יז ס ל י וו ס ס'וועט זיין ער ”ענין החכמו וענין הבינה” וענין הדעת,

¶80ווי ער רעכנט ערנ ך אויס יתבונן בחכמתו ובינתו, ון ויך לדעת, ין ער זעלבער לכ וו ס עמולט וועט ער ומען ו ע ל י אביך.

¶81וו ס ס יז, כ מור, ס יז עווען ער לימו ור,‰ ביז רזי רזין, ביי יח י י ס ול זינט מתן תורה ן, דערנ ך יז ס עוו רן בער ין ערויף, ין מע מ מר כבו ט מען ערנט מערניט ווי ביחיד.

¶82ערנ ך יז עוו רן פון זמן בזמן רבי, יז עוו ן רובות מים נבטחו, יז עווען ב ורו ן ויסנ ם, ז ס יז עווען פילו רבי פילו ב חורים ותינוקות, בן ויך עלערנט 'פנימיות התורה'.

¶83ערנ ך יז ס ווייטער נת לם געוו רן, בער ניט ח ושלום ז ס יז ניט עווען ער לימו נ ר ס יז עווען עמולט רבי וחבריו וו ס ס יז עווען ור ו ומנ ו, ון ער ט עז ט, ז זיין לימו ור יז ין ן ופן פון בי רנ ובי ל טנ וו ס זיין לימו יז עווען ער לימו פון 'פנימיות התורה'.

¶84וו ס ס יז ך ויך יינער פון י פירו ים, פון דעם ויפטו וו ס מ'ז ט ור ו ומנ ו יז ס ו ור בי וחביריו, נ ר זיי זיינען עווען ין ז מעמ ומ ב, ז זייער לימו פון פנימיות ור ט מו י עווען כל עולם כולו,

¶85במכל-שכן וקל-וחומר, וו ס ר'ר בי ט ך עז ט ”יכולני לפטור את כל עולם כולו” פון ענינים היפך התורה ומצוותי ווערט ך י ל וו ס יז זיין ר,

¶86ז ע-פי ור וו ס ענינ יז ך ויו ר ז ל ס ענען וטר זיין כל עולם כולו.

¶87ז ט מען ך ויף ערויף אים בי ור, ז ר בי"ס ענין יז עווען ער ט זיך מוסר נפ עווען, ון ט זיך ריינ ע עבן ון ט זיך פ ע עבן פ ר כל ח ו ח ב ור ו.

¶88וואס ד ס ומט ך ין פ רבינ וו ס ער ז ט ך ב ספרו שלו, ין ספר זו ר, ז רבי יז עווען נ י ו פון מ רבינו, ביז ב ומ ווי מ רבינו, וו ס מ רבינו'ס ויפטו יז ך עווען, ווי מוסבר ין זו ר ע מו, ז ניט ווי ס יז עווען י ים ולים,

¶89בער זיי בן זיך ניט מוסר-נפ עווען על כל אחד ואחת שבדורו.

¶90מ כמ משה רבינו ט גע'טענה'ט, ז ועם עין יז מחני נ מ ספרך.

¶91ון ווע ן וועמען ט זיך ע ס ערע ט ע ס ערע ט זעלכע וו ס לכ ור ט ער מיט זיי ינ נ ן יין ייכו ניט ע ט.

¶92ב ע זיי בן פ עט ן אים בר בל י רוי, יז ער ר געווען ין ר סיני, ון לייך ווי ער יז ר פ עג נ ען בן זיי גופי חרטו ע ט.

¶93אף על פי כן ז טער, ון ון טעלט וס ור י רי,‰ ון יז זיך מוסר נפ ז מכן ינ מ סיפרך וו רום ס יז אים מ ר נכי בקרבו.

¶94ועל ער ז ויך ר מעון בן יוח י,‰ ב ע ער ט זיך מוסר נפ יכ ני לפטו, ז ער ל זט זיך ר פ ין אים ור זיינעם, ון ז ט כל ור כולו, אף על פי וו ס ין אים יז ך עווען כמ סוגים יז יכוני ליפטו ון כל ענינים בל י ר ויים.

¶95ון ס וועט זיין ויסגעה לטן על פי מ פט ו ין ור וו רום ער עפינט זיך נכי בקרבו.

¶96ע כמ וכמ, ז זיין לימו דער חלק פון 'פנימיות התורה', טער געקענט מוסיף זיין די דורות שלאחריו, ביז וו נענט ס יז ע ומען ער ריזל ון ט מגלה עווען,‰ ז בזמנ יז ע ומען י ייט,

¶97ז מ'מוז מגלה זיין זאת חכמ,"‰ ון וויב ל ז ער ור פ רל נ ט ס מ ע יר יו רו ך ר בי מי ר, ען מען ניט ויס ומען מיטן מ י פון ור ור וו ס יז עווען ביז עמולט, ערפ רוו ס ער חו ך יז געוו רן רעסער,

¶98האט מען געמוזט מגלה זיין זית החכמה, וו ס ס ייט ך ויף חכמת האמת שבתורת אמת, ין ן ופן, ז ס ז ל זיין ב לוי.

¶99י. עפ כן יז ס נ ך ניט עווען ביז ין חו ו ריין, וו רום אים חו ו ט מען מאיר עווען, ורך אים אור וו ס יז עווען ין אים רט וואו מ ט ים מגלה עווען,

¶100און מ'ה ט ניט ע רפט נקומען ברענגען ינ ו אים ח ל ור,‰ ורזי דרזין בער ס יז לעמ ליר פסקה, ור מאבותינו ממצרים יט ך ס ויף כל חלקי התורה, ע כמ וכמ, ז ס ייט ויף ”נשמתא דאורייתא”, ווי ר'ז ל יז מפרש ין ין פרשה ”בהלותך את הנרות”,

¶101ז רזי דאוריית זיינען ”נשמתא דאורייתא”, יז ך זיכערע ז ך, ז י נ מ ט זיכער מחי עווען כל חל י ור,‰ ון ורך ערויף כל ח ו ח מי ר ל,

¶102ס יז בער עווען ין ז ופן, ז זי ט מיר עווען ביי יח י ס ול,‰ ון פון זמן ריז ל,‰ ד רט וואו מ ט מגלה עווען, ב ע ס יז בער ע ומען ערנ ך ובמשל הידוע, וו ס ער בעל ול, וו ס ער לטער רבי ט מסביר עווען, ז ס יז מ ל ו בן מלך,

¶103וו ס ער יז עווען בן מעמ ומ ב ברי, ערנ ך יז ער עוו רן חולר, ון מ ט עז ט אים מלך, ז מ רף נ ומען לרפו ע ו, ז מ'ז ל נעמען י בן י רו ב כתר מלך,

¶104וו ס ין אים בן יז תלוי ער יופי ויו ר פון אים כתר מלכו,"˙ יז כל זמן ער חול יז נ ך ניט עווען ע כ י כך ט ער מלך ויף ערויף עז ט, ז ז ל מען זיך ר וון ויף נ ערע ווע ן.

¶105ב ע ס יז בער נ ע ומען ון עז ט אים מלך, ז ערמ ב פון אים בן מלך יז, ז ענין וו ס ס יז נו ע בחיו האט ער ניט נ ר מתיר עווען מ'ז ל נעמען אים בן ב כתר מלכו ון מ'ז ל ס ורייבן ון ריינמי ן ס ין וו סער ון פרווון זיך ייסן ין אים בן מלך,

¶106ובל ון מ ל אפ ער וועט טיפ ריינ יין בפנימיות ון וועט ים מחי זיין, ון ב ע מ'פרעגט וו ס יז עוו רן ער שינוי?

¶107יז ער ענטפערט בפ טו ז דער נצער ענין הכתר מיטן אבן בכתר מיטן יופי ון די פעולת הכתר יז פ רבונ ן מיט דער מ י ו פון בן מלך.

¶108ון ט עמולט, ב ע ס יז נו ע ו זיין מ י ות, יז ט עמולט ניט נ ר מוטר לגל י זית חכמה, ון ניט נ ר ז ס ווערט ציווי ין חוגים מסויימים, ע ל פי וו ס ס יז חוגים רחבים,

¶109ואדרבא, דוקא ין חו ע, וו ס רט יז ך ער חש ון י סכ נ פיקוח ”נפ רוחני ביתר” שעות וביתר עוז, מוז זיין רטן ער ענין, ז ס'ז ל נ ומען ינ ו, ט קע ריבן ון וז מענ עמי ט וכו.'

¶110וו ס ס יז ך ויך וו ס בפ טו רף מען ד ך ב וו רענען, ז אף על פי וו ס מ יז מסביר מיט י לע וגמ ות, ביז מבשרי חזו ”אלוק רזי דרזין דאורייתא” רף מען לייך ב וו רענען,

¶111ז ס יז מערניט ווי מ ל, ון ס יז ס ומט ניט ו אים נמשל, ביז להבדיל כו מ וכו עילויים ומעל ודר ו וו ס ס יז ך ויך ער לימוד, ון נ עוויזן גלייך ביי מ ן תורה,

¶112וו ס עמולט ז ט מען ך ויך, ווי ער רמב מ ברענ ט ר בספרו ידי ה ון עיני ה וכיו בז וו ס ס יז ך מערניט ווי מ ל יבר ור כל ון בני ם.

¶113ון ט יז ו ע ומען, ז יבר ור ין רזי רזין, ז מ יז ויך מסביר רזי רזין בל ון בני ם.

¶114ון ס ווערט בר הכרחי, ווי דער משל פון אים לטן רבי'ן, פון אים בעל ול,‰ וו ס יז וין פ ע רו ט בפרטיו ון ס יז וין מפורסם.

¶115ון ט ס יז עווען ער ויפטו פון י ט כסלו, ז מ ט עזען ין חו ך עולם, י רים ון י עמים במ ינ פון אים ר, יז זיי ופ בן ע עבן י חופ,‡ וו רום פון זיי יז דער חושך ט געשריען, ז מ'מוז מפרסם זיין אים ור פון רזי רזי,

¶116ביז ער ז ל נ ומען אים חו ך כפול ומכופל פון עיקבתא דמ יח.‰ ו ע פי ו לו חזי יז ”מזלייו חזי”, יז ער מזלייו פועל עווען, ז ב טיפל עליהם חר ר ול,"‰ ווי די גמרא יז מפרש בפשטות,

¶117ז ס וו ס ”מזלייו חזי” ניט ער פירו ז ס יז עבליבן ין מזל, ס ה ט פועל עווען למטה, ז ס יז עוו רן חרר ול,‰ בן זיי ע ריען, ז מ'מוז ים רויסל זן,

¶118ון רויסל זן ין ז מין ופן, ז ס'ז ל זיין חובש ניתנה לו, ון ממשיך זיין ין פ פון רזי רזין נ ך מערער וויפן ס'ו לט עווען ביז עמולט, כ י וע י ח, וו ס ין ויך ע רו ט פון אים רבי'ן נמ ו עדן,

¶119אז ין ער ול פון י ט כסלו, ט זיך נ עהויבן ער עי ר פון פ מעינו חו.‰ˆ וכ מור ין אים מ ל, יז ניט ער פירו ז מ יט מערניט עס חלק ין חו,"‰ˆ נ ר ווי ער ל ון יז יפו ו מעינו יך חו,"‰ˆ י מעינו ליין, יז ניט ווי ע ר ל,

¶120ז פון אים מעין גייט ס ריין ין נהר, און פון אים נהר ייט ס על פני ר,‡ ממרח פון אים מעיין ון ויך פון אים נהר נ ר יפו ו מעינו יך חו,"‰ ז י מעינו ליין ברענ ט מען ין אים חו,"‰ ון רטן טוט מען מיט זיי ון מ'לערנט זיי ין ן ופן פון יפו ו.

¶121ון עמיט יז פ רבונ ן בי מלכ מ יח,‡ וו ס ס יז ך מעין ענין פון מלכ מ יח.‡ ער ענין פון בי מ יח יז ספ נט ך פ ער רמב ין לכו וב,‰ ון נ כמערער ערמיט ליסט ער פ, ון ס יז ער סיום פון זיין נ ן ספר,

¶122ז ס וו ס נתעוו י ן, ובפרט חכמים ון נביאים, ו ימי מ יח, איז ניט וליב לע ענינים, ווי ער רעכנט רט ויס ריבוי ענינים, נ ר כ י ס'ז ל ומען י ייט ון ער ופן לימו ור ין ן ופן ומלו ר בו וי ”כמים לים מכסים”.

¶123ון ווי ס'טייט ך ער יו,˜ ז ניט נ ר ומלו ער ע פון בני ם ווי ער ז ט פ ר דעם, אז די נבראים בני אדם וועלן מסיג זיין ”דעת בוראם”.

¶124און ברענגט ער גלייך ויף דערויף די ראי' שנאמר ”ומל הארץ דעה את הוי,"'” אז דורך דערויף וואס די נבראים בני ”אדם, אתם קרויין אדם” לערנען דעה את הוי ביז אין זא מין אופן, ז זיי זיינען דערמיט ממלא את הארץ,

¶125”כמים לים מכסים” וו ס ס יז נ כמער מדגיש אים פירו מ ל, ”כמים לים מכסים” יז מדגיש, ז ס יז ו ך וו ס מ'דעקט ס ו, ון ס יז די מים, וו ס מים טייט ט פ ער רמב מ ין סוף הלכות מקוו,"˙ ז מי ע ער וו ס ין זיי יז מען ך טבל, ייט ס ויף ער פון תורה,

¶126און ד ז ט מען, ז ס יז נ ך ן ענין וו ס ער ”מים לים מכסים” מ ע ט נ ך עסעס ו.

¶127וו ס וו ס יז ס בפ טו ויף וו ס זענען ימים מכסים?

¶128ויף י נברעים בים.

¶129ע ז, כ מור, ב ע י לערנט רזי רזין יז ווערט ער עמולט ב וגמ פון ט בים, במכל-שכן וקל-וחומר פון משל הידוע,

¶130פון פ פוס'ן רבי עקיבא ון סיום פון מסכ ברכו.

¶131נ ר ז ט מען נ כמערער ומל הארץ ע וי,"' ז זיי לערנען ור ביז רזי רזין ין ז מין ופן, זו וואו מ'גיט וק ו ין ן ענין ל רץ, וו ס יין מקרא יו י מ י פשוטו ס יז רציות,

¶132עכילה ושתי"ו בכל דרכיך 'ובכל מעשיך' ביז ענינים מיים בעולם זעט מען רטן, ז ס יז ער ענין פון נ ל כבו וי ורעו כל ב ר יחדיו.

¶133וו ס יז ך ויך ער יו,˜ ניט נ ר ז מ'וועט פ ר טיין ס בשכל, נ ר ורעו כל ב ר ער ב ר וועט פ ר טיין ון וועט פילן אים כח פועל בנפח.

¶134וכמ ובר כמ פעמים טייט ס בפירוש, אין נגלה דתורה ין ירו למי, ז לע י לבו, יז אבן מ יר תז ך, ז מ'וועט ו ין ו עט נ ב ביעי ון מ'וועט זיך וועלן ין יר נרירן, יז ער אבן מ יר ון יר וועט רייען, י כן ס יז ביעי!

¶135מ'ט ר זיך מיט יר ניט פ רנעמען י טער!

¶136פ רוו ס רייט זי ס? דערפ רוו ס זי פילט, ז ס יז שביעי!‡ וו ס וו ס יז ער ענין פון ווי?‰˘ ושבת רב סבת ל וו ס ערמיט ווערט ויך פ רענטפערט בפ טו ווי זוי ט קען מען מ נען ביי י ן,

¶137ז ס יז ורכ עג נ ען העכער ונ ערט ין פופציג י ר פון פעם ר ונה, ון ס'ז ל זיין ווי ס יז עווען בפעם ר ונה, ון נ כמערער ין ן ופן פון ”מעלין בקודש”!

¶138בשע ס'רע ט זיך ן ענין וו ס יז פ רבונ ן מיטן מעמ ומ ב פון בי מלכ מ יח,‡ וו ס עמולט וועט זיין ונ ל כבו הוי,"' ון ין אים ל ון פסו וו ס ער רמבם יז מסיים ספרו ומלא רץ ע וי,"'

¶139יז ך ס למעלה מה בל 'זמן ומקום', וו ס זיי זיי רפן בן אים 'זמן ומקום'?

¶140כ י ס'ז ל ו ומען דער יתרון ור מתוך חו ך 'זמן ומקום' יז ך מ ידע ובל יז ער ויפטו פון רזי רזין ווי זיי זיינען בפני עצמם, ערנ ך יז זייער ויפטו ווי זיי טוען זיך ן ין בנ ו סבר פון חכמ בינה ין ן ופן פון יתפרנסון,

¶141ז עמולט ומט נ ך ו יתרון ור מן חו ך.

¶142דא וו ס ס יז פ רבונ ן מיט ”יתרון חכמו מין” סכלו,"˙ ון ווי ער טייט ט פ ין זו ר, ז ניט ער מיינט סכלו ענינים ל יפך חכמ,"˙ נ ר בערך פון יתרון חכמ ווערט ס נ ערופן ב ם סכלו,"˙ בער ס יז חכמו ולו וכו,"˙ ווי ער יז מבאר רט ין זו ר יתרו.

¶143וו ס ס יז ויך בפ טו מיוסד אויף דער דבר מ נ, ז המע הוא עיקר, ז ב ע ס ומט ער יום ול וו ס ימים וילו נזכרים ווערט ך עמולט ויך ונע ים,

¶144ווי ער ריז ל טייט ט ס פ, ז ס ומט ר פ ין מע ים ון ין ע י' בפועל, ביז ין עולם ע י מי ו חומרי ז ל ס ר פ ומען ין מע בפועל נ ויבנ י פון זיך, אויף להוסיף ין לימו 'פנימיות התורה',

¶145”נשמתא דאורייתא”, וו ס ס ומט וז מען מיט וספ ין לימו פון נגלה ור, וו ס חרו נ מ ו תפ י יז ך, ז זי ווערט וז מען מיטן גוף,

¶146ביז זי ווערט יין מ י ו מיטן גוף, ז מ'קען ג רניט פ נ נ ערטיילן ווישן זיי.

¶147זאל דאס ראפ ומען ין הפצת מעיינות חוצה, וז מען מיט הפצת מים שבתורה ויין שבתורה, וז מען מיט הפצת לחם שבתורה, ו ”גדול לימוד שמביא לידי מעשה” הפצה ין 'קיום המצוות' בפועל, ין עשי בפועל.

¶148ון ס לץ וועט נ כמער צוהיילן דעם אחישנה פון 'קאתי מר דא מלכא משיחא', ו ”הקיצו ורננו שוכני עפר” ון ער בעל הגאולה בתוכם.

¶149ון מ'גייט לע וז מען לארצנו הקדושה, וו ס ”תמיד עיני הוי' אלקיך בה מרשית השנה וע חרית שנה” פונקט זוי ווי התורה לתי' מוחלפת, זוי איז אויך ארץ ישראל ט אין זיך ן ענין של תמידיות ונצחיות,

¶150וו רום ”תמיד עיני הוי' אלקיך בה” ווערט ס ך נחלת עולם לעם עולם, דורך תורת עולם, און ד רטן ופי, ין ירושלים עיר הקו דש, ביז ין קו דש הקדשים, ין הר הבי ין ”מקדש אדנ' כוננו ידיך”, ון ין ן ופן פון אחישנה במהרה בימינו ממש.