והקדים רש"י "זו היא ששאל אריוס את רבי יוסי" — שבזה מרמז לשני ענינים:
א) המשל ד"שולחני תגר" נאמר על ידי רבי יוסי, שהי' מצויין במעלה ומדה זו ד"תבונה" באופן מיוחד, וכמארז"ללו "משמת רבי יוסי פסקה הבינה" [וכדמצינו שמעלת רבי יוסי היא "נימוקו עמו"לז, "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו שהי' מיישב את דבריו"לח, היינו לימוד באופן של טעם והסברה (בינהלט)] — ולכן ר' יוסי "לשיטתו", בהתאם למעלתו, הוא שהכיר והדגיש את גודל ענין ה"תבונה" בכל שלימותה, הנדרשת כתנאי בשופטי ישראל (הראויים לשמם), והיינו שיהיו כמו "שולחני תגר" בהמשלמ.
ב) לאידך, שאלה הנ"ל של ה"תלמיד ממולח" [מדוע דרש הקב"ה שצ"ל "נבונים" בשעה שידע שנבונים לא אשתכח], אינה שאלה רצוי' — ולזה רמז רש"י בהקדימו כי "זו היא ששאל אריוס את רבי יוסי"מא, כלומר, אין זו שאלה של חכמי ישראל, אלא של אינו יהודי, ועוד זאת, שזוהי שאלתו של "אריוס" שהי' כומר. והיינו כי שאלה כזו (שאינה בענין הבנת דברי תורה, אלא) על הנהגת הקב"ה, יכולה לגרום חלישות ח"ו בעניני אמונה כו'*41.
וזהו שמשמיענו רש"י בהביאו "זו היא ששאל אריוס את רבי יוסי", להזהיר את ה"תלמיד הממולח" משאלות כאלה, אע"פ שאין זו שאלה של הבל, והראי', שרבי יוסי השיב על שאלה זו, ועוד זאת — שהשאלה הועתקה ונקבעה בתורה