טקסט

¶1כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו' כו"ר

¶2כולל גמתי ליחד ”על מקצות ואהבת” ברעך כמוך להשפיע בכל הצריבה ובכל בטן שהיד מגעת, שגם הם יחוד כמוהו וכמוה,

¶3און אין די אופן פון דימות השראו בקיום המצבר, איז במיוחד אשר בניו זה עתה ווי אין חז הגאולה בטוב שטלו

¶4את רבינו הזקן מסר אפקין והפצת היהדים ולנשן שוח לכל אחד ואחת לאחת וללכת בדרך טוב ורוצות וכל עניני טוב וקידושה, והרון זה כאן ”כאין מביאור שאין” אור חנוכה שאוין,

¶5נפקרב ין עליהם אשר המצוה והנהגה והנהגה והנהגה והגידין לגידין לגידין במה מצוה הקשועה ”ותורה אור”, און להאיר כאן ”על פתח ביתו מבחוץ” ב”כל הסעובה, ולעשות” בכל זה ס'איז דער גדיעה פאר נחמה,

¶6פאר נסף טובה, און כשמחה וטוב לב כמצובה כלינו ומעשה ית ברך לעבדו ושמחה.

¶7און להוסיף בכל בנימין אלו הרי' זשן ”מנהג ישראל” לתון שיחות מצוה נוספת, ובמיוחד די מצוה הצדקה, חסן בכל אחד ואחת דאלאר, ובשעתו בכל אחד ואחת מקומו לאט מען פאר א דאלער, ואפילו שלו דמאות המבינה,

¶8מאיזו ענין איז נוסף של דרכה, און מה פון הכשל דער חינוך אין ער און פון גנות ישראל על צהרת השודש, און למחשת דכלו נאמען און למחשת דכלו נאמען עדו כאמור בפין חור סורו ובא.

¶9ובפרט אז ס'איז לודאי דשמי, לכל לחשת ואחשת אין באחת משיתת ותובה את משתת יד שאתה כבי לאחרי אין גמותו את כל גמות ישראל לקהל קדוש, און בזה איז כאן מעיין הליעור וההבטחה,

¶10אשר קהל קדוש ויבואו הנה בגאולה המצות והשדימה והשדימה הקדושה, ינרינו כעינו וגובלינו ובגין תורה".

¶11וואס דאס איז דא אז וועט מען געבן דעם וואנענט ווי דער חוזר דאס איז אים פארשטאנדיק, אז