מקץ, חנוכה, ב' טבת תשמ״ט

תוכן ענינים

1. משיחות א-ב-ג
1. ימי חנוכה בשנה זו - באופן של תמימות
2. "ביום השביעי נשיא לבני אפרים גו'", שהקריב ביום השבת - מעלת היחיד כמו מעלת הציבור, ושייכותו לאפרים, ע"ש "הפרני", "פרו ורבו", להוסיף עוד יהודי אחד
3. שבת חנוכה - חיבור עבודתו בעצמו (שבת) עם עבודתו לפעול על הזולת (חנוכה), מכיון ששניהם מציאות אחת
6. ביאור בלקוטי לוי"צ - החיבור דתורה וצדקה
4. דחיית השבת (ע"י קרבנו של אפרים) - מצד מעלתן של ישראל שלמעלה מהתורה, ודוגמתו בשבת חנוכה - העילוי דדברי סופרים (חנוכה) על דברי תורה, מצד מעלתן של ישראל (סופרים)
5. ביאור בפרש"י ("יינה של תורה") "כל לשון קץ סוף הוא"
6. השלמות לשיחות דלעיל
7. ע"ד "זאת חנוכה", וחלוקת משקה
8. הסיום בניגונים: "פדה בשלום" ו"שיבנה בית המקדש"