יום ב' דחה"ש תש״מ

תוכן ענינים

• שיחה א: חג השבועות הוא למעלה מסדר השתלשלות ולכן הוא רק יום אחד (דלא כשאר הימים טובים); ענין יום אחד ולא רגעה חדא (שהרי הוא למעלה מהשתלשלות), הוא שתורה צריך להיות בהבנה והשגה וע"ז דורש זמן. (ס"א)
• זה שכל התורה כולה היא נקודה אחת מודגש במתן תורה; וכן בענין "מורשה קהלת יעקב" שהיורש הכל מרגע שנולד; מובן מזה האחריות על המחנכים; ביאור פתגם אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע ש"כמו שחובה להניח תפילין כל יום כך מצוה לחשוב אודות חינוך הילדים"; ההוראה בעבודה. (ס"ו)
• שיחה ב: מיד במתן תורה כבר מודגש לימוד עם הזולת; "דוד מת בעצרת" ואצלו מודגש הענין דקטנים, "ודוד הוא הקטן" ולאידך גיסא הי' מלך; פעולות דוד המלך ע"ה ומשה רבינו ע"ה עם קטנים כפשוטם, הוראה בענין ו"שננתם לבניך" - חינוך הבנים והבנות. (סי"ג)
• שיחה ג: ג' ענינים דחג השבועות: א) זמן מתן תורתנו, ב) "דוד מת בעצרת", ג) הסתלקות הבעל שם טוב (ולכן הי' אדמו"ר הזקן מתפלל לפני העמוד בחג השבועות); הוראה ונתינת כח (גם) מהבעש"ט בענין חינוך הקטנים "והשיב לב אבות על בנים". (סל"ג)
• שיחה ד: חילוק בין סדר העבודה דהבעש"ט והרב המגיד, הבעש"ט הי' נוסע למקומות אחרים, משא"כ המגיד נשאר במקומו; והוא ע"ד החילוק בין לימוד התורה "למגרס" - "סדרן" (כהמגיד) או "לפלפולתא" - "פלפלן" (כהבעש"ט); עבודה הנ"ל (לחזור בעיירות ישראל) מצינו בסנהדרין (ודוקא ע"י זה הגיעו לשלימותם) וההוראה בעבודה בענין התהלוכה. (סמ"ו)
• שיחה ה: אודות ג' השיעורים דחת"ת שכ"א מהם קשור לא' מג' עניני חג השבועות, תורה - משה רבינו, תהלים - דוד המלך ע"ה, ותניא - הבעש"ט. (סס"א)
• שיחה ו: השתתפות בכינוס תורה: א) המשך בענין ג' כתות שאינן רואות פני השכינה, ב) הגירסאות "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני" (ילקוט) ו"אני נבראתי לשמש את קוני" (גמרא); ענין זה בפנימיות התורה. (סס"ה)
• ג) ענין הקשור במתן תורה (ברכות כב, א) "מה להלן באימה וביראה ברתת ובזיעה…" ביאור ד' הלשונות; ביאור בהא שאף ש"האומר דבר בשם אומרו וכו'" מ"מ מצינו אצל כמה גדולים שלא אמרו בשם אומרם. (סע"ג)