210

באם רדף גואל הדם אחרי הרוצח ב­דרכו להעיר מקלט^כד, (ג) וע"ז נאמר^כד ש"לו (להרוצח^כד) אין משפט מות כי הוא לא שונא לו מתמול שלשום".

וע"פ הנ"ל מובן טעם החילוקים:

בפ' שופטים מדובר ע"ד הצלת ה­רוצח מפני נקמת גואל הדם, שחשש זה הוא (בעיקר) רק מיד, בזמן הניסה אל העיר מקלט, ולכן נאמרו שם הדינים דהכנת הדרך להעיר מקלט (וכן להכין "ערי מקלט רבים"^לה) כדי שהרוצח יוכל לנוס שמה — "פן ירדוף גואל הדם אחרי הרוצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך גו'", שאז יש החשש ד"פן ירדוף גו' כי יחם לבבו" (ובזה מדגיש הכתוב ש"לו אין משפט מות" ליהרג ע"י גואל הדם כשהוא עדיין בדרכו לעיר מקלט).

משא"כ בפרשתנו מדובר (בעיקר) על (המשך) ישיבת הרוצח בעיר מקלטו לאחרי שכבר בטל החשש דנקמת גואל הדם^לו, והצלת העיר מקלט היא כדי ש­גואל הדם לא יהרגנו בדין.

ולכן מקדים הכתוב הדינים דהורג נפש במזיד, ומדגיש (שתי פעמים^לז) "גואל הדם הוא ימית את הרוצח בפגעו בו", והיינו שעל גואל הדם יש חיוב מן התורה להרוג את הרוצח^לח. ובהמשך ל­זה נאמר דבהורג נפש בשגגה "ושפטו^לט העדה בין המכה ובין גואל הדם על המשפטים האלה. והצילו העדה את ה­רוצח מיד גואל הדם גו' וישב בה עד מות הכהן הגדול גו' ואם יצא יצא ה­רוצח גו' ומצא אותו גואל הדם גו' ורצח גואל הדם את הרוצח אין לו דם", שמזה מובן, שענינים אלה דיני תורה הם — ש­השופט אוסר על גואל הדם להרוג את הרוצח כשהוא בעיר מקלטו, ו"אם יצא יצא הרוצח את גבול עיר מקלטו גו' ו­מצא אותו גואל הדם גו' (נפסק הדין אשר) ורצח גואל הדם את הרוצח", וה­טעם ע"ז מפני שחוץ לעיר מקלטו "אין לו דם", "הרי הוא כהורג את המת" (כנ"ל), מפני שבמצבו זה נפסק דינו ל­מיתה^מ.

ה. ע"פ כהנ"ל מובן החילוק בין שני פירושי רש"י והטעם שהוזקק רש"י ל­הביא טעם השני:

לפירוש הראשון, ש"הוא בא להשרות כו' והרוצח בא לסלק כו' אינו כדאי ש­יהא לפני כהן גדול", נמצא, שישיבת הרוצח בעיר מקלטו אינה עונש וכפרה על עונו, אלא דבר צדדי והשייך לכהן גדול, שהרוצח הביא עצמו למצב כזה המכריחו להיות שלא לפני הכה"ג ("אינו כדאי שיהא לפני כהן גדול").

אבל פירוש זה קשה (קצת), דמדוע

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org