ביקור אצל הרב לנדא ז"ל

הנה בתיבת "ויראו" ישנם שני פירושים: א) אם הוא בשני יו"ד'ן- "וייראו" — פירושו "מורא גיהאט" (משרש "ירא"), ב) ואם הוא ביו"ד אחד — "ויראו" — פירושו "גיזעהן" (משרש "ראה").

והשינוי במבטא הוא כי "וייראו" בשני יו"ד'ן — הנה השווא שתחת הריש הוא שווא נע (וצריכים לבטאו כשווא נע). אבל "ויראו" ביו" ד א' השווא הוא נח ומבטאין כרגיל.

בנעורי, בהיותי עוד בעיר מולדתי זלאבין, ספרו לי כי איזה בעל קורא קרא אצל אדמו"ר הרש"ב נ"ע בליובאוויטש ובטעות החליף השווא והעיר הרבי נ"ע על זה. ונזדמן לי פעם לדבר עם הר"ר משה לנדא מב"ב ואמר לי שזה הי' עם אביו ז"ל.

ובאחד מביקורי באה"ק בקרתי את הרה"ח ר' יעקב ז"ל לנדא ושאלתיו על זה, ויאמר לי:

כן הדבר! — והמשיך — זה הי' בפרשת ויחי, הלא סעדתי בשבת אצל הרבי נ"ע, (וזה הי' לשונו) איז ביים טיש (כלומר בעת הסעודה) זאגט צו מיר דער רבי — אז דו האסט היינט ביים קריה"ת גימאכט צוויי פעלערן (טעויות): א) "מטרף בני עלית" — איז דאך "מטרף" א טפחא און דו האסט גימאכט א מרכא [וזהו חילוק גם בפשט — מיהו "בני", יוסף או יהודא (מרדכי)]. ב) "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם" — איז "ויראו" ביו"ד אחד — "גיזעהן" בשווא נח — און דו האסט גימאכט א שווא נע כמו "וייראו" מיט צוויי יו"ד'ן.

(יש ללמד מזה הסיפור עד כמה דקדקו הרביים שלנו בשמיעת קריאת התורה.)

*

ובהיותי עומד אצל הרי"ל ז"ל, שאלתי אותו עוד שאלה.

הנה ידוע שבימים נוראים (רה"ש ויו"כ) יש ניגון מיוחד לקריאת התורה, ובכל תפוצות ישראל (אפילו בבתי הכנסת של חב"ד) קוראין בניגון של ימים נוראים בין בס"ת הראשון — "וה' פקד את שרה" — ובין בס"ת השני — "ובחודש הראשון" — למפטיר.

אבל בליובאוויטש שבליובאוויטש — הנה המנהג הי', שבס"ת השני למפטיר "ובחודש הראשון" שבקריאת רה"ש וכן המפטיר של יוהכ"פ קראו בניגון הרגיל שבכל ימות השנה (לא בניגון של ימים נוראים).

ושאלתי אותו: א) אם הי' כך המנהג, ב) ומה טעם הדבר?

ויענני: טעם הדבר איני יודע — אבל המנהג הי' ככה — "אזוי"!

* * *

בית הדפוס עזרא ובלשן הלך והתפתח עד שהמקום שהי' לנו ב-238 בעלמאנט עוו. נעשה קטן.

ובשנת 1956 קנינו את הבנין 480 סוטטער עוו. בשכונת בראנזוויל. העברנו לתוכו את כל המכונות ועוד הוספנו עליהם.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org