Chapter 4

אלא תספו. כְּגוֹן חָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּתְּפִלִּין, חֲמֵשֶׁת מִינִין בַּלּוּלָב, וְחָמֵשׁ צִיצִיּוֹת, וְכֵן "לֹא תִגְרְעוּ" (ע' ספרי פ' ראה):

1לא תספו YE SHALL NOT ADD — For instance, to place five chapters in the Tephillin, to employ five species of fruit and plants in the fulfilment of the command of Lulab And to place five fringes on one’s garment. Thus, too, must we explain the following words ולא תגרעו, Ye shall not diminish [from it]" (Sifrei Devarim 82:4).

אושמרתם. זוֹ מִשְׁנָה:

1ושמרתם AND YE SHALL BE ON THE WATCH [TO DO] — This refers to the study of the laws (Sifrei Devarim 58),

בועשיתם. כְּמַשְׁמָעוֹ (שם):

2ועשיתם — this must be explained according to what it implies: AND YE SHALL DO.

גכי הוא חכמתכם ובינתכם וגו'. בָּזֹאת תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים לְעֵינֵי הָעַמִּים:

3כי היא חכמתכם ובינתכם וגו׳ FOR THIS IS YOUR WISDOM AND UNDERSTANDING [IN THE EYES OF THE PEOPLES] — i.e. through this ye will be accounted wise and understanding men in the eyes of the peoples.

אחקים ומשפטים צדיקם. הֲגוּנִים וּמְקֻבָּלִים:

1חקים ומשפטים צדיקים STATUTES AND RIGHTEOUS JUDGMENTS — i.e. proper and acceptable ones.

ארק השמר לך … פן תשכח את הדברים. אָז, כְּשֶׁלֹּא תִשְׁכְּחוּ אוֹתָם וְתַעֲשׂוּם עַל אֲמִתָּתָם, תֵּחָשְׁבוּ חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וְאִם תְּעַוְּתוּ אוֹתָם מִתּוֹךְ שִׁכְחָה, תֵּחָשְׁבוּ שׁוֹטִים:

1רק השמר לך … פן תשכח את הדברים ONLY TAKE HEED TO THYSELF … LEST THOU FORGET THE THINGS — But only then when you do not forget them but will do them in their correct manner, will you be accounted wise and understanding men, but if you do them in an incorrect manner through forgetfulness, you will be accounted foolish.

איום אשר עמדת. מוּסָב עַל מִקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ אשר ראו עיניך – יום אשר עמדת בחרב אֲשֶׁר רָאִיתָ הַקּוֹלוֹת וְאֶת הַלַּפִּידִים:

1יום אשר עמדת THE DAY THAT THOU STOODEST — This is to be connected with the preceding verse thus: [The things] which thine eyes saw … on the day that thou stoodest … at Horeb, — where thou didst perceive the thunder and lightning.

ביִלְמְדוּן. יֵלְפוּן – לְעַצְמָם:

2יִלְמְדוּן — The Targum is יֵלְפוּן, “They shall learn" (more lit., the action reverts to themselves), while —

גיְלַמֵּדוּן. יְאַלְּפוּן – לַאֲחֵרִים:

3יְלַמֵּדוּן the Targum is יְאַלְפוּן, “They shall teach" (more lit., the action reverts to others).

אואתי צוה ה' ללמד אתכם. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה:

1ואתי צוה, ה' ללמד אתכם AND THE LORD COMMANDED ME TO TEACH YOU, the Oral Law.

אסמל. צוּרָה:

1סמל means “form”.

אופן תשא עיניך. לְהִסְתַּכֵּל בַּדָּבָר וְלָתֵת לֵב לִטְעוֹת אַחֲרֵיהֶם:

1ופן תשא עיניך AND LEST THOU LIFT UP THINE EYES to ponder on the matter, and to set your heart to go astray after them.

באשר חלק ה'. לְהָאִיר לָהֶם (מגילה ט'); דָּ"אַ לֶאֱלוֹהוֹת, לֹא מְנָעָן מִלִּטְעוֹת אַחֲרֵיהֶם אֶלָּא הֶחֱלִיקָם בְּדִבְרֵי הַבְלֵיהֶם לְטָרְדָם מִן הָעוֹלָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים ל"ו) "כִּי הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו לִמְצֹא עֲוֹנוֹ לִשְׂנֹא" (עבודה זרה נ"ה):

2אשר חלק ה׳ WHICH THE LORD ASSIGNED to give light to them (to all peoples) (Megillah 9b). — Another explanation: which God assigned to them as deities; He did not prevent them from going astray after them, but He allowed them to err (to slip) through vain speculations, in order to drive them out from the world. Similarly it states, (Psalms 36:3) "He (God) made him err (slip) through his eyes (i.e. through what his eyes behold) until his iniquity be found and he be hated” (Avodah Zarah 55a).

אמכור. כּוּר הוּא כְלִי שֶׁמְּזַקְּקִים בּוֹ אֶת הַזָּהָב:

1מכור — a כור is a vessel in which one refines gold.

אהתאנף. נִתְמַלֵּא רֹגֶז:

1התאנף means, HE WAS FILLED WITH WRATH.

בעל דבריכם. עַל אוֹדוֹתֵיכֶם, עַל עִסְקֵיכֶם:

2על דבריכם means, "on your account”, "because of your doings”.

אכי אנכי מת וגו' אינני עבר. מֵאַחַר שֶׁמֵּת מֵהֵיכָן יַעֲבֹר? אֶלָּא אַף עַצְמוֹתַי אֵינָם עוֹבְרִים (ספרי במדבר כ"ז):

1כי אנכי מת וגו' אינני עבר BUT I MUST DIE [IN THIS LAND], I MUST NOT PASS OVER [THE JORDAN] — Since he was to die, how could he pass over? But he meant: I must die and even my bones will not pass over (Sifrei Bamidbar 135).

אתמונת כל. תְּמוּנַת כָּל דָּבָר:

1תמונת כל means, THE LIKENESS OF ANYTHING.

באשר צוך ה'. אֲשֶׁר צִוְּךָ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת:

2אשר צוך WHICH THE LORD [THY GOD] COMMANDED THEE — i.e. which He commanded you not to make.

אאל קנא. מְקַנֵּא לִנְקֹם, אנפר"מנט בְּלַעַז, מִתְחָרֶה עַל רָגְזוֹ לְהִפָּרַע מֵעוֹבְדֵי עֲ"זָ:

1אל קנא A JEALOUS GOD — jealous to take vengeance, in O. F. emportment; glowing in his anger to exact punishment from those who worship idols (cf. Rashi on Numbers 25:11).

אונושנתם. רָמַז לָהֶם שֶׁיִּגְלוּ מִמֶּנָּה לְסוֹף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה כְּמִנְיַן "וְנוֹשַׁנְתֶּם", וְהוּא הִקְדִּים וְהִגְלָם לְסוֹף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וְהִקְדִּים שְׁתֵּי שָׁנִים לִ"וְנוֹשַׁנְתֶּם", כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם בָּהֶם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ט') "וַיִּשְׁקֹד עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ כִּי צַדִּיק ה' אֱלֹהֵינוּ" – צְדָקָה עָשָׂה עִמָּנוּ שֶׁמִּהֵר לַהֲבִיאָהּ שְׁתֵּי שָׁנִים לִפְנֵי זְמַנָּהּ (סנהדרין ל"ח; גיטין פ"ח):

1ונושנתם AND YE SHALL HAVE BEEN LONG [IN THE LAND] — He gave them a vague intimation that they would be exiled from it at the end of 852 years, according to the numerical value of the word ונושנתם, but He sent them into exile earlier, at the end of 850 years. He did this two years earlier than the numerical value of ונושנתם, in order that the prophecy should not be fulfilled in them “that ye shall utterly perish” (v. 26). This is the meaning of what is said, (Daniel 9:14) “And the Lord hastened in regard to the evil, and He brought it upon us, for the Lord our God is צדיק” — i.e., He acted charitably (צדקה) with us, in that He brought it (the evil) two years before its assigned time (Sanhedrin 38a; Gittin 88a).

אהעידתי בכם. הִנְנִי מַזְמִינָם לִהְיוֹת עֵדִים שֶׁהִתְרֵיתִי בָכֶם:

1העידתי בכם I CALL AS WITNESSES AGAINST YOU [THE HEAVENS AND THE EARTH] — Behold I summon them to be witnesses that I have warned you.

אועבדתם שם אלהים. כְּתַרְגּוּמוֹ, מִשֶּׁאַתֶּם עוֹבְדִים לְעוֹבְדֵיהֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם עוֹבְדִים לָהֶם:

1ועבדתם שם אלהים AND THERE YE SHALL SERVE GODS — Understand this as the Targum does: And there ye shall serve peoples who serve idols, for since you serve those who serve them (idols) it will be as though you serve them.

אלא ירפך. מִלְּהַחֲזִיק בְּךָ בְּיָדָיו, וּלְשׁוֹן לֹא יַרְפְּךָ לְשׁוֹן לֹא יַפְעִיל הוּא – לֹא יִתֵּן לְךָ רִפְיוֹן, לֹא יַפְרִישׁ אוֹתְךָ מֵאֶצְלוֹ, וְכֵן "אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ" (שיר השירים ג') שֶׁלֹּא נִנְקַד אֶרְפֶּנּוּ; כָּל לְשׁוֹן רִפְיוֹן מוּסָב עַל לְשׁוֹן מַפְעִיל וּמִתְפַּעֵל, כְּמוֹ "הַרְפֵּה לָהּ" (מלכים ב ד') – תֵּן לָהּ רִפְיוֹן, "הֶרֶף מִמֶּנִּי" (דברים ט') – הִתְרַפֵּה מִמֶּנִּי:

1לא ירפך means, He will not let loose of thee so as not to hold thee fast by His hands. The expression לא ירפך is an expression signifying: He will not cause something (our Hiphil) — He will not give thee any looseness, i.e. He will not separate you from Him. Similar is (Song 3:4) “I hold him fast, and I will not let him loose (אַרְפֶּנוּ )”, which is not vowelled אֶרְפֶּנוּ (which is Kal and an impossible form of the root רפה “to be loose”). Always the expression “letting slack (רפה)” in the Hiphil refers to one who causes looseness to others or to one who causes it to himself. For example (2 Kings 4:2) הרפה לה means, “give her looseness”; (Deuteronomy 9:14) הרף ממני means, “Give looseness to thyself from off me”.

אלימים ראשונים. עַל יָמִים רִאשׁוֹנִים:

1לימים ראשנים is the same as על ימים ראשנים [ASK NOW] REGARDING THE FORMER DAYS.

בולמקצה השמים. וְגַם שְׁאַל לְכָל הַבְּרוּאִים אֲשֶׁר מִקָּצֶה אֶל קָצֶה, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ; וּמִדְרָשׁוֹ, מְלַמֵּד עַל קוֹמָתוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁהָיְתָה מִן הָאָרֶץ עַד הַשָּׁמַיִם, וְהוּא הַשִּׁעוּר עַצְמוֹ אֲשֶׁר מִקָּצֶה אֶל קָצֶה (סנהדרין ל"ח):

2ולמקצה השמים AND FROM ONE END OF HEAVEN — i.e. and also ask of all the creatures from one end to the other end of heaven. This is its plain sense, but a Midrashic explanation is: it teaches us regarding Adam's height, that it reached from earth to heaven, and that this is the very same measurement as from one end of heaven to the other (Sanhedrin 38b).

גהנהיה כדבר הגדול הזה. וּמַהוּ הַדָּבָר הַגָּדוֹל, השמע עם וגו':

3הנהיה כדבר הגדול הזה [ASK] … WHETHER THERE HATH BEEN ANYTHING LIKE THIS GREAT THING — And what is the great thing? What is stated in the two following verses: השמע עם וגו׳ DID EVER A PEOPLE HEAR, etc., and

אאו הנסה אלהים. הֲכִי עָשָׂה נִסִּים שׁוּם אֱלוֹהַּ לבוא לקחת לו גוי וגו', כָּל הֵהִי"ן הַלָּלוּ תְּמִיהוֹת הֵן, לְכָךְ נְקוּדוֹת הֵן בַּחֲטָף פַּתָּח: הֲנִהְיָה, הֲנִשְׁמַע, הֲשָׁמַע הֲנִסָּה:

1הנסה אלהים which means, HAS ANY GOD DONE MIRACLES (לבוא לקחת לו גוי וגו׳ ,(נס TO GO AND TAKE HIM A NATION [FROM THE MIDST OF A NATION] etc. — All these letters ה are interrogative prefixes, and therefore they are vowelled with Chataph Patach: הֲנהיה, הֲנשמע, הֲשמע, הֲנסה.

בבמסת. עַל יְדֵי נִסְיוֹנוֹת הוֹדִיעָם גְּבוּרוֹתָיו, כְּגוֹן "הִתְפָּאֵר עָלַי" (שמות ח') אִם אוּכַל לַעֲשׂוֹת כֵּן, הֲרֵי זֶה נִסָּיוֹן:

2במסות BY TRIALS — through trials imposed upon Him He showed them His mighty deeds, as e.g., (Exodus 8:5) “Boast yourself over Me”, whether I am able to do so: here you have a trial (putting God to the proof).

גבאתת. בְּסִימָנִין, לְהַאֲמִין שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּגוֹן "מַה זֶּה בְיָדֶךָ" (שם ד'):

3באתת i.e. BY SIGNS to confirm that he is the messenger of the Omnipresent, as e.g., (Exodus 4:2) “What is that in your hand?"

דובמופתים. הֵם נִפְלָאוֹת, שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת:

4ובמפתים these are WONDERS: — that He brought upon them (the Egyptians) wondrous plagues.

הובמלחמה. בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם" (שם י"ד):

5ובמלחמה AND BY WAR, at the Red Sea, as it is said, (Exodus 14:25) “For the Lord fought for them".

אהראת. כְּתַרְגּוּמוֹ "אִתְחֲזֵיתָא"; כְּשֶׁנָּתַן הַקָּבָּ"ה אֶת הַתּוֹרָה פָּתַח לָהֶם שִׁבְעָה רְקִיעִים, וּכְשֵׁם שֶׁקָּרַע אֶת הָעֶלְיוֹנִים כָּךְ קָרַע אֶת הַתַּחְתּוֹנִים, וְרָאוּ שֶׁהוּא יְחִידִי, לְכָךְ נֶאֱמַר "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת":

1הראת — Understand this as the Targum has it: Thou hast been shown. When the Holy One, blessed be He, gave the Torah, He rent open to them the seven heavens, and just as he rent open the higher regions so did He rend open the lower, so that they saw that He was alone (sole God). On this account it is stated, "Thou hast been shown that thou mayest know [that the Lord is God, there is none besides Him]" (Pesikta Rabbati 20 towards the end).

אותחת כי אהב. וְכָל זֶה תַּחַת אֲשֶׁר אָהַב:

1ותחת כי אהב AND BECAUSE HE LOVED — i.e., and all this was because He loved thy fathers.

בויוצאך בפניו. כְּאָדָם הַמַּנְהִיג בְּנוֹ לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ וְגוֹ' וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם" (שם). דָּ"אַ, ויוצאך בפניו – בִּפְנֵי אֲבוֹתָיו, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר "נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא" (תהילים ע"ח); וְאַל תִּתְמַהּ עַל שֶׁהִזְכִּירָם בִּלְשׁוֹן יָחִיד, שֶׁהֲרֵי כְתָבָם בִּלְשׁוֹן יָחִיד – ויבחר בזרעו אחריו:

2ויוצאך בפניו AND HE BROUGHT THEE OUT BEFORE HIM — like a man who leads his son before him, as it is said, (Exodus 14:19) “And the angel of the Lord that went [before them] moved and went behind them" (see Rashi on that verse). — Another explanation of ויוצאך בפניו AND HE BROUGHT THEE FORTH IN HIS PRESENCE: — i.e. in the presence of his fathers, as it is said, (Psalms 78:12; see Rashi on that verse), “In the presence of their fathers He did wonders". Do not be surprised that it refers to them (the fathers) in the singular number (by בפניו), for you see it has already written about them in the singular number, viz., “And he chose his seed after him" (instead of “their seed after them").

אממך מפניך. סָרְסֵהוּ וְדָרְשֵׁהוּ: לְהוֹרִישׁ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים מִמְּךָ:

1ממך מפניך — Invert it (the order of the words) and then explain it accordingly: to dispossess from before thee (מפניך) nations greater and mightier than thee (ממך)

בכיום הזה. כַּאֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה הַיּוֹם:

2כיום הזה AS AT THIS DAY — i.e., As you see today.

אאז יבדיל. נָתַן לֵב לִהְיוֹת חָרֵד לַדָּבָר שֶׁיַּבְדִּילֵם, וְאַעַ"פִּ שֶׁאֵינָן קוֹלְטוֹת עַד שֶׁיֻּבְדְּלוּ אוֹתָן שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, אָמַר מֹשֶׁה מִצְוָה שֶׁאֶפְשָׁר לְקַיְּמָהּ אֲקַיְּמֶנָּה (מכות י'):

1אז יבדיל — The imperfect form יבדיל instead of הבדיל is to be thus explained (cf. Rashi on Exodus 15:1): He set his attention to be zealous for the matter, — to set them apart. And although they were not to serve as cities of refuge until those of Canaan proper (the western side of the Jordan) were set apart for that purpose, Moses said, Any duty that it is possible for me to perform I will perform (Makkot 10a).

בבעבר הירדן מזרחה שמש. בְּאוֹתוֹ עֵבֶר שֶׁבְּמִזְרָחוֹ שֶׁל יַרְדֵּן:

2בעבר הירדן מזרחה שמש ON THE SIDE OF THE JORDAN TOWARDS THE SUN-RISING — i.e. on that side which is on the east of Jordan (not the side of the Jordan that is east of Canaan proper).

גמזרחה שמש. לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק, נְקוּדָה רֵי"שׁ בַּחֲטָף, מִזְרָח שֶׁל שֶׁמֶשׁ – מְקוֹם זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ:

3מזרחה שמש — Because it (the word מזרחה) is in the construct state the ר is vowelled with Chataph (vocal Sheva), the meaning being, “the rising of the sun", i.e., the place of the sun's rising.

אוזאת התורה. זוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְסַדֵּר אַחַר פָּרָשָׁה זוֹ:

1וזאת התורה AND THIS IS THE LAW — this which he was about to set forth after this chapter.

אאלה העדת, אשר דבר. הֵם הֵם אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, חָזַר וּשְׁנָאָהּ לָהֶם בְּעַרְבוֹת מוֹאָב:

1אלה העדות … אשר דבר THESE ARE THE TESTIMONIES … WHICH [MOSES] SPAKE — Those are the very same testimonies which he spoke when they came forth from Egypt; and he again repeated it (this law) to them in the plains of Moab.

אאשר בעבר הירדן. שֶׁהוּא בַּמִּזְרָח, שֶׁהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי הָיָה בַּמַּעֲרָב:

1אשר בעבר הירדן WHO WERE BEYOND THE JORDAN — On the east side of Jordan, because the other side was on the west. [This means on the side opposite the western side.]

Sefaria: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 · Public domain · sefaria.org

Sefaria: Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934 · Public domain · sefaria.org