שיחה ב
שיחה ב
א. בפסוקא "יברכך ה' וישמרך" נאמרו בחז"ל (ספרי, תנחומא, במדבר רבה ועוד) הרבה פירושים בתוכנה של הברכה ד"יברכך" "וישמרך"ב, אבל רש"י בפירושו על התורה בחר באחד מהם, כדלקמן. וביחד עם זה הזכיר ומסיים "שהרבה מדרשים דרשו בו" — ומגדירם שהם מדרש.
ב. בתחלת הכתוב מעתיק רש"י יברכך ומפרש שיתברכו נכסיך.
ולכאורה יש לתמוה: גם ע"פ פשוטו של מקרא מסתבר לומר שברכת כהנים היא ברכה כללית ביותר — ומדוע איפוא בחר רש"י בפירוש זה "שיתברכו נכסיך", ברכה המוגבלת רק לנכסי האדם, ולא פירש שהיא ברכה כללית, שהאדם יתברך בכל עניניוג?
וביותר תמוה: הפירוש הראשון בספרי כאן עה"פ הוא "יברכך ה', בברכה המפורשת [בתורה, במקום אחר]. . ברוךד אתה בעיר וברוך אתה בשדה וגו' ברוך טנאך ומשארתך ברוך אתה בבואך וגו' ובאוה עליך כל הברכות האלה והשיגוך אימתי כי תשמע בקול ה' אלקיך" — ולפ"ז הרי ב"יברכך" נכללת הברכה לא רק בנכסי האדםו, אלא גם בנוגע לגופו ולפרי בטנוז; ועוד זאת — גם ברכות על ענינים רוחניים של המתברכים (כמ"ש שם בהמשך הכתוביםח "יקימך ה' לו לעם קדוש גו'" ועוד). ואמאי שבק רש"י פירוש זה, התואם, לכאורה, לפשט הכתוב (שהמדובר בברכות השם המפורשות בתורה (במקום אחר), ובברכות כלליות ביותר) — ומביא הפירוש "שיתברכו נכסיך"ט?
גם יש לדייק בלשון רש"י "שיתברכו נכסיך": מקורו של פירוש זה הוא בספרי כאן, אבל שם הלשון "יברכך בנכסים". ואינו מובן, א) מה ראה רש"י לשנות מלשון הספרי ומתוכנו ולכתוב "יברכך, שיתברכו נכסיך" שכבר יש לך, ב) מהו שחוזר עוה"פ "שיתברכו", ג) מצינו כעין זה בפרש"י לעילי, גבי אברהם, שפירש "ואברכך — בממון", ולכאורה הו"ל לפרש בשני המקומות בשווה.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- לקוטי שיחות
- כרך
- כרך לג
- מזהה
- rh-4e00y375
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.