ר"ד יום שביעי של פסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט

88

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. במענה לשאלה אודות מנהגי אביו – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהי' נוהג לילך לאפיית המצות בערב פסח⁶⁴⁶, אבל לא הי' נוהג לאכול בכל ימי הפסח רק מצות מצוה.

ב. דובר אודות מ"ש בלקו"ת⁶⁴⁷ ש"לא הקריבו שלמי שמחה בשביעי של פסח" (לפי "שבחינת השמחה של שביעי של פסח גדול כ"כ שאינה יכולה לבוא .. בבחינת פנימיות שהוא בחי' אכילה כו'"⁶⁴⁸), שהצ"צ כותב על זה: "צ"ע". ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שיש בזה שקו"ט בדברי נחמי'⁶⁴⁹, וכבר נתבאר פעם בארוכה⁶⁵⁰ כיצד אפשר ליישב הצ"ע.

ופנה לא' מזקני החסידים ושאל: האם בליובאַוויטש – שבודאי היו לומדים ומשכילים – השתדלו ליישב הצ"ע?!

וסיפר⁶⁵¹ אודות א' החסידים המשכילים (כמו ה"בעראַלאַך"⁶⁵²) שניסה ליישב צ"ע של הצ"צ, והרשב"ץ התרעם עליו וזרק עליו "פּאַנטאָפל"...

[והפטיר כ"ק אדמו"ר שליט"א בבת-שחוק: קודם שתירצתי הצ"ע, הבטתי מסביב וראיתי שאין מי שיזרוק "פּאַנטאָפל"...].

ג. א' המסובים הזכיר פתגם הצ"צ⁶⁵³ ששביעי של פסח הוא ר"ה למס"נ. ושאל מהו החילוק מפורים? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בקריעת ים סוף הי' ענין המס"נ רק לפי שעה, ואילו בפורים עמדו

89

במס"נ במשך כל השנה כולה⁶⁵⁴. ובהתאם לכך הוא גם החילוק בהמשכה על כל השנה כולה.

ד. שאלו אודות הכופר בתחיית המתים, אם הוא מי שכופר בכללות הענין, או שהוא בעצמו יקום? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, הרי יש כאלו שעליהם נאמר⁶⁵⁵ שאינם קמים בתחיית המתים.

דובר גם אודות נשמה שבאה בגלגול באיזה גוף תקום⁶⁵⁶, וכן דובר אודות אליהו, שלכבודו של רב המנונא סבא הוצרך להתלבש בגוף, ולא כמו בברית מילה שזהו רק ניצוץ מנשמת אליהו⁶⁵⁷. וכן נזכר שגם צדיקים חוזרים לעפרם קודם תחה"מ⁶⁵⁸.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבקובץ ליובאַוויטש⁶⁵⁹ נתבארו כבר כמה ענינים בנוגע לתחיית המתים.

______ _l ______

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org