178

גילוח הראש, דפשיטא שהי' מספר שערו­תיו בזמן הצורך, אלא שכאן הי' גילוח מיוחד^כ — לא מצד הצורך בכך (גילוח הרגיל אצל כל האסורים מזמן לזמן), אלא גילוח מיוחד^כא "מפני כבוד המלכות".

בסגנון אחר: הא ד"אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק", כשהוא לבוש בלבוש שאינו מתאים בכניסה למלך, ה"ז ענין שלילי, שלא יכנס אל המלך בדרך בזיון, וכן בנדו"ד, שמכיון שלא רצה לבוא אל המלך בלבושים של אסיר, לכן החליף שמלותיו שלא לבזות את המלך; משא"כ גילוח זה המיוחד טרם בואו אל המלך, לא בא לשלול כניסה אל המלך דרך בזיון (שהרי הי' מספר שערו מזמן לזמן), אלא שעשה פעולה מיוחדת "מפני כבוד המל­כות".

ג. וע"ד הרמז יש לומר, שבפירוש רש"י כאן נרמז ענין של הלכה:

יציאת יוסף מבית האסורים היתה כדי להיות מלך על מצרים, כמ"ש^כב מבית ה­אסורים יצא למלוך. ומצד חיובי ודיני המלך ישנם שני ענינים אלה — (א) גילוח, שהרי ה"מלך^כג מסתפר בכל יום. . מלך^כד ביפיו תחזינה עיניך"^כה, (ב) לבישת בגדי כבוד (וכדאיתא בגמ'^כו "המגלח ראשו בחלום סימן יפה לו" ופרש"י "המגלח — סימן גדולה ותפארת היא לו כמו ויגלח ויחלף וגו'").

וזהו הרמז בפירוש רש"י, דמה שעשה יוסף "מפני כבוד המלכות" הי' בעיקר "ויגלח", ולא זה ש"ויחלף שמלותיו" — כי^כז בגדי המלכות שלו לא ניתנו לו אז אלא אח"כ^כח, כשמינהו פרעה על ביתו ועל כל ארץ מצרים, משא"כ גילוח (של מלכות) הי' תיכף ביציאתו מבית האסורים.

ד. ולפי זה יש לבאר (בפנימיות העני­נים את) ה"יינה של תורה" שבפירוש רש"י, ע"פ מארז"ל^כט שבראש השנה יצא יוסף מבית האסורים:

ידוע^ל, שבר"ה הוא זמן "בנין המל­כות"^לא, היינו^לב דחיות כל העולמות היא ממדת מלכותו ית', כי מצד הקב"ה עצמו אין אפילו נתינת מקום למציאות עולמות, וכדי שיתהוו העולמות מאין ליש צריך להיות צמצום והעלם אור ושפע של א"ס ב"ה, שלא יהי' גילוי אלא מצד מדת מלכותו ית', כמ"ש^לג ה' מלך גאות לבש,

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org