Chapter 7

אמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה לְסַפֵּר בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ג) "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם" כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כ ח) "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת". וּמִנַּיִן שֶׁבְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות יג ח) "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה" בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בֵּן. אֲפִלּוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים חַיָּבִים לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרִים וְכָל הַמַּאֲרִיךְ בִּדְבָרִים שֶׁאֵרְעוּ וְשֶׁהָיוּ הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח:

1It is a positive commandment of the Torah¹ to relate² the miracles and wonders wrought for our ancestors in Egypt on the night³ of the fifteenth of Nisan,⁴ as [Exodus 13:3] states: "Remember this day,⁵ on which you left Egypt,"⁶ just as [Exodus 20:8] states: "Remember the Sabbath⁷ day."
From where [is it derived that this mitzvah is to be fulfilled on] the night of the fifteenth? The Torah teaches [Exodus 13:8]: "And you shall tell your son on that day,⁸ saying: 'It is because of this...'⁹ [implying that the mitzvah¹⁰ is to be fulfilled] when matzah and maror are placed before you.¹¹
[The mitzvah applies] even though one does not have a son.¹² Even great Sages are obligated to tell about the Exodus from Egypt.¹³ Whoever elaborates concerning the events which occurred and took place is worthy of praise.¹⁴

במִצְוָה לְהוֹדִיעַ לַבָּנִים וַאֲפִלּוּ לֹא שָׁאֲלוּ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג ח) "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ". לְפִי דַּעְתּוֹ שֶׁל בֵּן אָבִיו מְלַמְּדוֹ. כֵּיצַד. אִם הָיָה קָטָן אוֹ טִפֵּשׁ אוֹמֵר לוֹ בְּנִי כֻּלָּנוּ הָיִינוּ עֲבָדִים כְּמוֹ שִׁפְחָה זוֹ אוֹ כְּמוֹ עֶבֶד זֶה בְּמִצְרַיִם וּבַלַּיְלָה הַזֶּה פָּדָה אוֹתָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַיּוֹצִיאֵנוּ לְחֵרוּת. וְאִם הָיָה הַבֵּן גָּדוֹל וְחָכָם מוֹדִיעוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לָנוּ בְּמִצְרַיִם וְנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ הַכֹּל לְפִי דַּעְתּוֹ שֶׁל בֵּן:

2It is a mitzvah to inform one's sons even though they do not ask, as [Exodus 13:8] states: "You shall tell your son."
A¹⁵ father should teach his son according to the son's knowledge:¹⁶ How is this applied? If the son is young or foolish, he should tell him: "My son, in Egypt, we were all slaves like this maidservant or this slave. On this night, the Holy One, Blessed be He, redeemed us and took us out to freedom."
If¹⁷ the son is older and wise, he should inform him what happened to us in Egypt and the miracles wrought for us by Moses, our teacher;¹⁸ everything according to the son's knowledge.¹⁹

גוְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שִׁנּוּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הַבָּנִים וְיִשְׁאֲלוּ וְיֹאמְרוּ מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת עַד שֶׁיָּשִׁיב לָהֶם וְיֹאמַר לָהֶם כָּךְ וְכָךְ אֵרַע וְכָךְ וְכָךְ הָיָה. וְכֵיצַד מְשַׁנֶּה. מְחַלֵּק לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וְעוֹקְרִים הַשֻּׁלְחָן מִלִּפְנֵיהֶם קֹדֶם שֶׁיֹּאכְלוּ וְחוֹטְפִין מַצָּה זֶה מִיַּד זֶה וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים הָאֵלּוּ. אֵין לוֹ בֵּן אִשְׁתּוֹ שׁוֹאַלְתּוֹ. אֵין לוֹ אִשָּׁה שׁוֹאֲלִין זֶה אֶת זֶה מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה. וַאֲפִלּוּ הָיוּ כֻּלָּן חֲכָמִים. הָיָה לְבַדּוֹ שׁוֹאֵל לְעַצְמוֹ מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה:

3He²⁰ should make changes on this night so that the children will see²¹ and will²² [be motivated to] ask: "Why is this night different from all other nights?"²³ until he replies to them: "This and this occurred; this and this took²⁴ place."
What changes should be made? He should give them roasted seeds and nuts;²⁵ the table should be taken away before they eat;²⁶ matzot should be snatched from each other²⁷ and the like.²⁸
When a person does not have a son, his wife should ask him.²⁹ If he does not have a wife, [he and a colleague] should ask each other: "Why is this night different?" This applies even if they are all wise.³⁰ A person who is alone should ask himself: "Why is this night different?"³¹

דוְצָרִיךְ לְהַתְחִיל בִּגְנוּת וּלְסַיֵּם בְּשֶׁבַח. כֵּיצַד. מַתְחִיל וּמְסַפֵּר שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ בִּימֵי תֶּרַח וּמִלְּפָנָיו כּוֹפְרִים וְטוֹעִין אַחַר הַהֶבֶל וְרוֹדְפִין אַחַר עֲבוֹדַת אֱלִילִים. וּמְסַיֵּם בְּדַת הָאֱמֶת שֶׁקֵּרְבָנוּ הַמָּקוֹם לוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מֵהָאֻמּוֹת וְקֵרְבָנוּ לְיִחוּדוֹ. וְכֵן מַתְחִיל וּמוֹדִיעַ שֶׁעֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם וְכָל הָרָעָה שֶׁגְּמָלָנוּ וּמְסַיֵּם בַּנִּסִּים וּבַנִּפְלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ לָנוּ וּבְחֵרוּתֵנוּ. וְהוּא שֶׁיִּדְרשׁ מֵ"אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי" (דברים כו ה) עַד שֶׁיִּגְמֹר כָּל הַפָּרָשָׁה. וְכָל הַמּוֹסִיף וּמַאֲרִיךְ בִּדְרַשׁ פָּרָשָׁה זוֹ הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח:

4One must begin [the narrative describing our ancestors'] base [roots] and conclude with [their] praise.³² What does this imply? One begins relating how originally, in the age of Terach,³³ our ancestors denied [God's existence]³⁴ and strayed after vanity, pursuing idol worship.³⁵ One concludes with the true faith:³⁶ how the Omnipresent has drawn us close to Him, separated us from the gentiles, and drawn us near to His Oneness.³⁷
Similarly, one begins by stating that we were slaves to Pharaoh in Egypt and [describing] all the evil done to us,³⁸ and concludes with the miracles and wonders that were wrought upon us, and our freedom.³⁹
This [implies] that one should extrapolate⁴⁰ [the passage beginning] from [Deuteronomy 26:5]: "An Aramean sought to destroy my ancestor..."⁴¹ until one concludes the entire passage.⁴² Whoever adds and extends his extrapolation⁴³ of this passage is praiseworthy.

הכָּל מִי שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ וְאֵלּוּ הֵן. פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר. פֶּסַח עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב כז) "וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה'" וְגוֹ'. מָרוֹר עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִיִּים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם. מַצָּה עַל שֵׁם שֶׁנִּגְאֲלוּ. וּדְבָרִים הָאֵלּוּ כֻּלָּן נִקְרָאִין הַגָּדָה:

5Whoever does not mention these three matters on the night of the fifteenth has not fulfilled his obligation. They are: the Paschal sacrifice, matzah, and maror.
The Paschal sacrifice: [It is eaten] because the Omnipresent passed over the houses of our ancestors in Egypt as [Exodus 12:27] states: "And you shall say: 'It is the Paschal sacrifice to God.'
The bitter herbs: [They are eaten] because the Egyptians embittered the lives of our ancestors in Egypt.
The matzah: [It is eaten] because of the redemption. These statements are all referred to as the Haggadah.

ובְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ יָצָא עַתָּה מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו כג) "וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם" וְגוֹ'. וְעַל דָּבָר זֶה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ כְּלוֹמַר כְּאִלּוּ אַתָּה בְּעַצְמְךָ הָיִיתָ עֶבֶד וְיָצָאתָ לְחֵרוּת וְנִפְדֵּיתָ:

6In each and every generation, a person must present himself⁴⁴ as if he, himself, has now⁴⁵ left the slavery of Egypt,⁴⁶ as [Deuteronomy 6:23] states: "He took⁴⁷ us out from there."⁴⁸ Regarding this manner, God commanded in the Torah: "Remember that you were a slave [Deuteronomy 5:15]"⁴⁹ - i.e., as if you, yourself,⁵⁰ were a slave and went out to freedom and were redeemed.

זלְפִיכָךְ כְּשֶׁסּוֹעֵד אָדָם בַּלַּיְלָה הַזֶּה צָרִיךְ לֶאֱכל וְלִשְׁתּוֹת וְהוּא מֵסֵב דֶּרֶךְ חֵרוּת. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד בֵּין אֲנָשִׁים בֵּין נָשִׁים חַיָּב לִשְׁתּוֹת בַּלַּיְלָה הַזֶּה אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן. אֵין פּוֹחֲתִין לוֹ מֵהֶם. וַאֲפִלּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה לֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבָּעָה כּוֹסוֹת. שִׁעוּר כָּל כּוֹס מֵהֶן רְבִיעִית:

7Therefore, when a person feasts on this night,⁵¹ he must eat and drink⁵² while he is reclining⁵³ in the manner of free men.⁵⁴ Each and every one,⁵⁵ both men and women,⁵⁶ must drink four⁵⁷ cups of wine⁵⁸ on this night. [This number] should not be reduced.⁵⁹ Even a poor person who is sustained by charity should not have fewer than four cups.⁶⁰ The size of each of these cups⁶¹ should be a quarter [of a log].⁶²

חאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב. אִשָּׁה אֵינָהּ צְרִיכָה הֲסִיבָה. וְאִם אִשָּׁה חֲשׁוּבָה הִיא צְרִיכָה הֲסִיבָה. וּבֵן אֵצֶל אָבִיו וְהַשַּׁמָּשׁ בִּפְנֵי רַבּוֹ צְרִיכִין הֲסִיבָה. אֲבָל תַּלְמִיד בִּפְנֵי רַבּוֹ אֵינוֹ מֵסֵב אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לוֹ רַבּוֹ רְשׁוּת. וַהֲסִיבַת יָמִין אֵינָהּ הֲסִיבָה. וְכֵן הַמֵּסֵב עַל עָרְפּוֹ אוֹ עַל פָּנָיו אֵין זוֹ הֲסִיבָה. וְאֵימָתַי צְרִיכִין הֲסִיבָה בִּשְׁעַת אֲכִילַת כְּזַיִת מַצָּה וּבִשְׁתִיַּת אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת הָאֵלּוּ. וּשְׁאָר אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ אִם הֵסֵב הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח וְאִם לָאו אֵינוֹ צָרִיךְ:

8Even one of Israel's poor should not eat until he [can] recline.⁶³ A woman need not recline.⁶⁴ If she is an important woman, she must recline.⁶⁵ [Even] a son in the presence of his father or an attendant in the presence of his master must recline.⁶⁶ However, a student before his teacher⁶⁷ should not recline⁶⁸ unless his teacher grants him permission.⁶⁹
Reclining on one's right side is not considered reclining.⁷⁰ Neither is reclining on one's back or forwards.⁷¹⁷²⁷³
When must one recline? when eating the כזית of matzah and when drinking these four cups of wine.⁷⁴ While eating and drinking at other times:⁷⁵ if one reclines, it is praiseworthy;⁷⁶ if not, there is no requirement.⁷⁷

טאַרְבָּעָה כּוֹסוֹת הָאֵלּוּ צָרִיךְ לִמְזֹג אוֹתָן כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה שְׁתִיָּה עֲרֵבָה הַכֹּל לְפִי הַיַּיִן וּלְפִי דַּעַת הַשּׁוֹתֶה. וְלֹא יִפְחֹת בְּאַרְבַּעְתָּן מֵרְבִיעִית יַיִן חַי. שָׁתָה אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת אֵלּוּ מִיַּיִן שֶׁאֵינוֹ מָזוּג יָצָא יְדֵי אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת וְלֹא יָצָא יְדֵי חֵרוּת. שָׁתָה אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת מְזוּגִין בְּבַת אַחַת יְדֵי חֵרוּת יָצָא יְדֵי אַרְבָּעָה כּוֹסוֹת לֹא יָצָא. וְאִם שָׁתָה מִכָּל כּוֹס מֵהֶן רֻבּוֹ יָצָא:

9These four cups [of wine] should be mixed with water so that drinking them will be pleasant.⁷⁸ [The degree to which they are mixed] all depends on⁷⁹ the wine and the preference of the person drinking.⁸⁰ [Together,] these four [cups] should contain at least a quarter [of a log] of pure wine.⁸¹
A person who drank these four cups from wine which was not mixed [with water]⁸² has fulfilled the obligation to drink four cups of wine, but has not fulfilled the obligation to do so in a manner expressive of freedom.⁸³
A person who drank these four cups of wine mixed [with water] at one time⁸⁴ has fulfilled the obligation to drink wine in a manner expressive of freedom, but has not fulfilled the obligation of four cups of wine.⁸⁵
A person who drank the majority [of the cup] from each of these [four] cups has fulfilled his obligation.⁸⁶

יכָּל כּוֹס וְכוֹס מֵאַרְבָּעָה כּוֹסוֹת הַלָּלוּ מְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְכוֹס רִאשׁוֹן אוֹמֵר עָלָיו קִדּוּשׁ הַיּוֹם. כּוֹס שֵׁנִי קוֹרֵא עָלָיו אֶת הַהַגָּדָה. כּוֹס שְׁלִישִׁי מְבָרֵךְ עָלָיו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. כּוֹס רְבִיעִי גּוֹמֵר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל וּמְבָרֵךְ עָלָיו בִּרְכַּת הַשִּׁיר. וּבֵין הַכּוֹסוֹת הָאֵלּוּ אִם רָצָה לִשְׁתּוֹת שׁוֹתֶה. בֵּין שְׁלִישִׁי לִרְבִיעִי אֵינוֹ שׁוֹתֶה:

10On each of these four cups, one recites a blessing of its own.⁸⁷ In addition:⁸⁸
On the first cup, one recites the kiddush pertaining to the day;
On⁸⁹ the second cup, one reads the Haggadah;
On⁹⁰ the third cup, one recites the grace after meals;
On⁹¹ the fourth cup, one concludes the Hallel⁹² and recites the blessing for songs [of praise].⁹³
Between these cups, should one desire to drink, one may.⁹⁴ Between the third and the fourth cup, one should not drink.

יאהַחֲרֹסֶת מִצְוָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים זֵכֶר לַטִּיט שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין בּוֹ בְּמִצְרַיִם. וְכֵיצַד עוֹשִׂין אוֹתָהּ. לוֹקְחִין תְּמָרִים אוֹ גְּרוֹגָרוֹת אוֹ צִמּוּקִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְדוֹרְסִין אוֹתָן וְנוֹתְנִין לְתוֹכָן חֹמֶץ וּמְתַבְּלִין אוֹתָן בְּתַבְלִין כְּמוֹ טִיט בְּתֶבֶן וּמְבִיאִין אוֹתָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן בְּלֵילֵי הַפֶּסַח:

11The charoset is a mitzvah ordained by the words of the Sages,⁹⁵ to commemorate the clay⁹⁶ with which [our forefathers] worked in Egypt.⁹⁷ How is it made?
We take dates, dried figs, or raisins and the like, and crush them,⁹⁸ add vinegar to them,⁹⁹ and mix them with spices,¹⁰⁰ as clay is mixed into straw.¹⁰¹ This is placed on the table¹⁰² on [the first two] nights of Pesach.

יבאֲכִילַת מָרוֹר אֵינָהּ מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ אֶלָּא תְּלוּיָה הִיא בַּאֲכִילַת הַפֶּסַח. שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה אַחַת לֶאֱכל בְּשַׂר הַפֶּסַח עַל מַצָּה וּמְרוֹרִים. וּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לֶאֱכל הַמָּרוֹר לְבַדּוֹ בְּלַיִל זֶה אֲפִלּוּ אֵין שָׁם קָרְבַּן פֶּסַח:

12According to the Torah, the eating of bitter herbs is not a mitzvah in its own right,¹⁰³ but rather is dependent on the consumption of the Paschal sacrifice.¹⁰⁴ It is one positive commandment to eat the meat of the Paschal sacrifice together with matzah and bitter herbs.¹⁰⁵ According to the words of the Sages, [it is a mitzvah]¹⁰⁶ to eat the bitter herbs alone¹⁰⁷ on this night even if there is no Paschal sacrifice.

יגמְרוֹרִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה הֵן הַחֲזֶרֶת וְהָעֳלָשִׁין וְהַתַּמְכָא וְהָחַרְחְבִינָא וְהַמָּרוֹר. כָּל אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת מִינֵי יָרָק אֵלּוּ נִקְרָא מָרוֹר. וְאִם אָכַל מֵאֶחָד מֵהֶן אוֹ מֵחֲמִשְּׁתָּן כְּזַיִת יָצָא וְהוּא שֶׁיְּהוּ לַחִין. וְיוֹצְאִין בְּקֶלַח שֶׁלָּהֶן אֲפִלּוּ יָבֵשׁ. וְאִם שְׁלָקָן אוֹ כְּבָשָׁן אוֹ בִּשְּׁלָן אֵין יוֹצְאִין בָּהֶן:

13The bitter herbs referred to by the Torah are Romaine lettuce,¹⁰⁸ endives, horseradish, date ivy,¹⁰⁹ wormwood.¹¹⁰ All of these five species of vegetable are called maror. If a person ate a כזית¹¹¹ of any one of these [species] or of all five [species] combined, he has fulfilled his obligation.¹¹²
This applies while they¹¹³ are still moist. One may fulfill one's obligation with their stem¹¹⁴ even if it is dry. One cannot fulfill one's obligation if they are boiled,¹¹⁵ pickled,¹¹⁶ or cooked.

Sefaria: Torat Emet 363 · Public domain · sefaria.org

Sefaria: Mishneh Torah, trans. by Eliyahu Touger. Jerusalem, Moznaim Pub. c1986-c2007 · CC BY-NC · sefaria.org