ברכת כהנים

נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב שאז שרוים בשמחת יום טוב ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן יום הכיפורים:

לכתחלה יעקור כל כהן ממקומו כשמתחיל הש"ץ רצה. אם אינו עוקר רגליו קודם שיסיים הש"ץ ברכת עבודה שוב אינו עולה:

אחר שענו מודים עם הש"ץ יאמרו תפלה זו [יהי רצון כו']: ויאריכו בה שיגמור הש"ץ הברכה כדי שיענו הצבור אמן על שתיהם:

יאמר המקרא אלקינו ואלקי אבותינו ברכנו וכו' עד שמגיע לתיבת כהנים וכשמגיע לכהנים קורא בקול רם כהנים והוא קריאה לכהנים ואח"כ מסיים ואומר עם קדושך כאמור והכהנים מחזירים פניהם כלפי העם ומברכין: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו בקדשתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה:

ומקרא להם כל מלה ומלה:

אין רשאין להתחיל יברכך עד שיכלה אמן מפי כל הצבור. ואין הכהנים רשאין להתחיל בתיבה עד שתכלה מפי המקרא. ואין הצבור עונים אמן עד שתכלה הברכה מפי הכהנים:

עם שאחורי הכהנים אינם בכלל ברכה. אבל מלפניהם ומצדיהם אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים רק שיחזירו פניהם נגד פני הכהנים ולא יחזירו פניהם אנה ואנה שנשיאות כפים אינה אלא פנים כנגד פנים. וצריך לשמוע ולכוין לברכתם:

ואין לומר הפסוקים רק הרבונו של עולם בשעה שמנגנים:

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org