נה, ד

גם בזבובי' וכיוצא שהולכים על פניו לא ירגיש (ויש בזה חילוקי מדריגות הרבה שיוכל להיו' שלא ירגיש גם בצער וכאב והוא הנק' תרדמה כמשי"ת בסמוך) ולא אור השכל בלבד נסתלק אלא גם המח' והרהור ולא נשאר רק כח המדמה בחינת אחרונה שבמח' (וגם הוא כוזב כדמיונות החלומות). והנה אנו רואים שגם באור השכל דמוחין שבראש שהמה באין ונמשכים במדות שבלב להחיותם כידוע גם הם בהסתלקות במדות שבלב בשעת שינה וגם מגוף המדות שבלב באהוי"ר וכה"ג נסתלקו בשעת שינה ולא נשאר מהן רק בחי' קיסטא דחיותא שהוא בחי' הקטנות שברוח החיים הדופק בלב שהוא רק מחיצוני' האור וחיות שבלב בהקיץ כידוע שאינו בא רק בשביל כח התנועה שבאיבריו וגם כח הרגשה שהוא לא נסתלק בשינה (רק תנועה חיצוני' והרגשה נגלי' לא יש בשינה רק בהעלם) אמנם הנה כ"ז אינו בחי' הסתלקות גמורה שא"כ אינו נק' חי אלא חי הוא ממש כמו בהקיץ רק שכל כחותיו הפנימי' כאור הרצון ואור השכל והמדות עלו בבחי' התכללות בעצם נפשו ושורים עליו בהעלם והמה בכחם לגמרי רק שאינם בגילוי שהרי מיד שיקיצוהו יאיר אור השכל במוח והמדות בלב במציאות' הראשון כמו שהי' רק בשינה שורים כולם בהעלם ולא בהסתלקות כלל אדרבא ישנם במציאות כמו שהן כו' וכמ"ש במ"א בפי' אני ישינה בגלותא וכך יובן הדוגמא למעלה באדה"ע דאצי' דאעפ"י שאין לו גוף ולא דמות הגוף כו' אבל דברה תורה בלשון בנ"א כו' שנמשל בבחי' אדם וכתי' בו עורה למה תישן כו' וכן ויקץ כישן כו' וכה"ג בחי' שינה זו הוא בחי' הסתלקות המוחין באדם דאצי' שנק' דורמיטא דהיינו מפני שמוחין דאו"א חו"ב דאצי' שמאירים במדות שנק' ז"א גם הם נסתלקו מכלי המוח שהוא מוח החכ' ומוח הבינה וכה"ג וכנ"ל במשל השינה שנסתלקו צורת אור השכל מכלי המוח כו' וממילא גם במוחין המצומצמים שבלב יש הסתלקות וגם בגוף המדות דז"א יש הסתלקות כל הפנימי' שלהן ולא נשאר רק בחי' הקטנות שבהן שהוא בחי' נפש ונק' קסטא דחיותא שזהו רק בחי' היותר חיצוני' להיו' מקור להנהגות העולמו' שמקבלים מבחי' קטנות המדות שהוא רק מבחי' נפש דרוח החיים שבלב שהוא המתפשט בכח המעשה והתנועה בלבד כמ"ש במ"א באריכות וד"ל. וכ"ז בימי הגלות דוקא שאז אין שפע העולמות מקבלי' רק מבחי' קטנות המדות שבבחי' נפש כנ"ל משום דבגלותא קוב"ה שהוא בחי' ז"א אסתלק לעילא [לעילא] פי' בבחי' הסתלקות המוחין שנק' דורמיטא והוא בחי' שינה כי הגלות נק' שינה כמו בשוב ה' כו' היינו כחולמים כו' וכן ויקץ כישן כו' והיינו הסתלקות המוחין דהיינו לעילא בבחי' הכתר ולעילא לעילא דגם הכתר דחו"ב אסתלק בעצמו כו' וכמ"ש אלכה ואשובה אל מקומי כענין הן הן גבורותיו גוים מרקדים בהיכלו והוא שותק

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org