וידבר הוי' כו' אלה הם מועדי
רלה
בי"ע, משא"כ כשיחסר דקדוק א' היינו שיקבל בשמאל הקרבן פסולמד ולא יומשך כלום על ידו, וכ"ז נמדד בעצמות המאציל באיזה אופן תהי' עשיות המצות, ומדידה זאת נמדד ע"פ חכמת עצמות המאציל וחכ' זאת נק' תורה, וכן נמדד בעצמות אופן הרחקת יניקות החיצונים באיזה אופן יהי' והיינו ענין הל"ת לא תאכל חלב ודםמה כו' וד"ל, ולכן התורה שלפנינו כתיב בה שני דברים, בתחלת התורה כתיב סדר הבריאה איך היתה ע"י עשרה מאמרות והגם שכתוב בה רק סדר הבריאה הגשמי מ"מ כ"ה הסדר עד רום המעלות אפי' עולם העליון שבמחה"ק דא"ק נמשך ג"כ ע"י עשרה מאמרות העליונים הנמשכים מעצמות המאציל ע"י צמצום כו', ואח"כ מהחודש הזה לכםמו עד גמירא כתיב בה איכות עשיית המצות באיזה אופן יעשו אותם בנ"י והל"ת שצריכים בנ"י להשמר מהם לא לעשות אותם בכדי להרחיק אותם יניקת החיצונים כנ"ל, והיינו מפני ששני הדברים נמדדו בחכמת עצמות המאציל איכות ההשתלשלות ואיכות עשיית המצוה ואיכות השמירה דל"ת כו' וד"ל.
וביאור הדברים, ידוע המאמר בריש הורמנותא דמלכאמז גליף גליפו בטהירו עילאה כו', הענין הוא כי בחי' העצמות גם בשם א"ס לא יתכן לקרותו כי הוא נבדל מגדר גילוי לגמרי רק ע"י ירידת העצמות בדרך דילוג גדול שהוא הרצון הפועל דילוג זה נתגלה בעצמותו בחי' א"ס והיינו מל' דא"ס שבחי' זאת בלבד יתכן לקרותה א"ס אך לא למעלה הימנו כך אמור בשם הה"מ נ"עמח, וזהו הורמנותא דמלכא רצון ומח' דאנאמט אמלוךנ כו', אך להיות שבחי' מל' דא"ס הוא מקור להשפיע עולמות לאין שיעור וגם כל עולם הי' בבחי' א"ס לזאת נתגלה בחי' חכ' ברצון זה למדוד באיזה אופן יהי' ההשתל' היינו שיהי' במספר קצוב וגם כל עולם יהיה במדה ושיעור באופן הגבלתו גבול רוחני או גבול גשמי וזהו"ע גליף גליפו בטהי"ע. ופי' שיער בעצמו בכחנא מה שעתיד להיות בפועל כי פועל הוא המשכת כל העולמות לאחר הצמצום מרכ"ד עד סוכד"ר כ"ז נמדד בכח עצמי' המאציל לפני הצמצום כו'. אך ידוע שכל ההשתלשלות הוא רק הארה דהארה מעצמי' המאציל אך ע"י המצות נמשך שפע פנימי' מעצמו' האור וגם זה נמדד בחכ' זאת כי תיבות מה שעתיד להיות מרבה הכל בין שפע החיצוני' דהשתל' בין שפע הפנימי' הנמשך ע"י תומ"צ כו'. והנה שרש חכ' זאת היא למעלה מן הרצון כי היא מבחי' כוונה הפנימי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור