5719-01-08 (1) - Haazinu 5773

ב"ה, ח' תשרי תשי"ט

ברוקלין

הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מוה' ... שי'

שלום וברכה!

לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מער"ה, בו כותב ע"ד שיפור מצב בריאותו, אף שעדיין לא חזר לאיתנו,

ויהי רצון שכניסתו בשנה החדשה יתחדש גם המזל, וכידוע פירוש החסידות במרז"ל, אין מזל לישראל, אשר אַין העליון (עיין זח"ג קנא') הוא המזל לישראל, והרי בכל שנה ושנה מתחדש ונמשך אור חדש עליון, להאיר לארץ ולדרים עלי', שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה, (אגה"ק לרבנו הזקן סי' יד') ויומשך החידוש גם בהנוגע לשיפור והוספה בבריאותו.

במ"ש אודות לימוד החסידות, שאינו בשוה באותו החוג בו נתגדל למובן החבד"י בזה, וכנראה חושב זה להסברה מצדו על שעדיין לא קבע בעיון בתורת החסידות ובאריכות, שהרי זהו מהחילוקי' העיקרי' [ב]נוהג שיטת חב"ד ושאר השיטות בחסידות.

לאחרי בקשת סליחתו, מכמה טעמים אין ההצדקה מתאימה, ואחד הטעמים הוא, כי באם היו כל אלה מחסידי גזע פולין במעמד ומצב בתורה וביר"ש כמו שהיו בחיותם בעלמא דין של תלמידי הבעש"ט בניהם ובני בניהם, אולי אפשר יכולים היו להסתפק בלי פנימיות התורה המביאה לאהבת ה' ויראתו, שהם מיסודי כל המצות, ולהמשיך הלימוד באופן דקטעים קטעים ופתקא פתקא, ודלא כמו שהם עצמם לומדים תורת הנגלה, אבל בה בשעה שבהנוגע לענינים הגשמים, הלא בכל ענין רואים שינוי הנהגה בזה בדורות האחרונים, הנה דוקא בהנוגע לענינים הרוחנים, מצטדקים אשר מנהג אבותיהם בידיהם, וכיון שלהם מספיק הי' עשרה, חמשה עשר או עשרים רגעים בטוחים בכחות עצמם אשר גם להם ובשבילם מספיק, וגם בדרא דעקבתא דמשיחא חשך כפול ומכופל, אשר לא הי' כמותו בישראל, והאומנם יש להנהגה זו מקום בשכל, ואפילו בשכל הפשוט של איש הפשוט, שיתבונן בזה אליבא דנפשי',

אין עתה בהימים האלה בכלל לבאר ענין של גרעון וחסרון והנהגה הצריכה תיקון, ולא באתי בדברי האמורים אלא בתקוה חזקה, שעכ"פ מכאן ולהבא יחול שינוי בהאמור ומן הקצה אל הקצה, ואת"ל הרי גם המאורע שלו, מורה על האמור שהרי כמה דורות מלפנים, כשקרה ל"ע מיחוש למי שהוא, לא הי' כותב למעבר לים לשאול למעבר לים דעת רופא וגם לא מחוץ למדינה, משא"כ כשנודע ע"ד אפשרית זו הרי אין מקמצים בהוצאות וטרחה, אף שהוא במרחק של אלפים מילין, אף שהוא להיפך מנהג אבותיהם, ואבות אבותיהם, ואם בהנוגע לבריאות הגוף כך, עאכו"כ בהנוגע לבריאות הנשמה.

ולסיים בדבר טוב בדברי הרב: בבית ראשון שלא הי' הרע הרבה לא היו צריכים לתפלה בהתלהבות וכו' אבל בבית שני התחילו לתקן התפלה, והיתה קצרה לפ"ע הצטרכות האש ותערובות הרע שהי' בקרבם, ואנחנו צריכים להתפלל יותר ויותר בהתלהבות מאד, וכן בכל דור ודור למטה צריך להתפלל בהתלהבות גדולה (לקוטי תורה לאדמו"ר הזקן פ' חקת, ע' סב')

ומובן שעד"ז הוא גם בהנוגע ללימוד פנימיות התורה שהיא הממוצע בין התפלה וההבנה שבלימוד.

בברכה לבשו"ט בכל האמור וחתימה וגמח"ט.

אוצרות הרבי