אגרות נוספים - לה''ק 5719
5719-05-03 - Vayeishev 5772
במענה למכתבו מכ"ו טבת, בו שואל:
א) הנכונים הדברים אשר תלמיד המתקשר לרבו, יכול לעלות מדרגא לדרגא ע"י רבו, אף שמצד עצמו לא הי' ראוי לזה.
מובן שעליית התלמיד ע"י הרב, כמה אופנים בזה וכמה דרגות בזה, אבל בכלל נכון הדבר, ומצוין בשולי הגליון איזהו מקומן גם בנגלה דתורה בנדון זה.
ב) האם אפשר לומר על גדול בתורה ופוסק, שהוא בדרגת בינוני.
והנה בדרגות בינוני יש הנקרא בשם זה בשם המושאל, לענין שכר ועונש, וגם אמיתת שם התואר ומעלת בינוני, וכמובא בספר תניא קדישא בתחלתו, בגודל מעלת הבינוני האמיתי, ובלשון רבנו הזקן, לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם וכו' עיי"ש עד שבדרגת צדיק האמיתי מבואר שם בארוכה מתחיל מפרק יד' שאין לאדם בזה משפט הבחירה כ"כ, ולכן אמר איוב בראת צדיקים, עיי"ש בארוכה.
שעפי"ז מובן שאפשר להיות גדול בתורה וגם ביראת שמים ופוסק ודן דין אמת לאמיתו, ובכ"ז להיות בדרגת בינוני, ולא עוד אלא שרק עפ"ז יש להבין הקס"ד דרבה בר נחמני, לומר, כגון אנא בינוני, אף שהי' ראש ישיבה גדול בדורו ופוסק ועוד ועוד.
ג) האם עליו להשתתף בשיעור תניא הנלמד בסביבתו ברבים.
מובן וגם פשוט, שכן יעשה, ומגודל השכר של המשתתף בת"ת דרבים מובן ההיפך ח"ו, וילמוד בעיון הדרוש אגרת הקדש לרבנו הזקן (הנדפס בסוף ספר התניא סי' כ"ג) ומסיים שם ובימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח אמן כן יהי רצון.
ד) שואל האם ילמוד בספר התניא שבידו כיון שנדמה לו שאינו מבין,
ולפלא למה אינו מבין, ואולי הוא ע"פ הודעת חז"ל, לא יגעת ומצאת אל תאמין, ובכל אופן מהנכון שילמוד תחלה חלק ג' של התניא ואח"כ חלק ב' ואחרי כן חלק א', וקונטרס ומעין וחלקים מספר דרך מצותיך לאדמו"ר הצ"צ, שאז בטח יבין בטוב יותר הענינים שבספר הנ"ל.
נ.ב. בודאי יודע משלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.
אוצרות הרבי