אגרות נוספים - לה''ק 5719
5719-04-17 - Achrei Kedoshim 5773
א) שואל אודות גדרי האיסור משום דבחוקותיהם:
יעיין בשו"ת צ"צ חלק יו"ד סי' צ"א, ובשער המילואים ובספרים אשר מציין שם.
ב) אותם הרגילים לטבול קודם התפלה, ע"פ המבואר בספרי קבלה וחסידות גודל הענין בזה, איך נוהגים בימים שבין ר"ח מנ"א — ות"ב.
בפשיטות נוהגים — שלא לבטל מנהגם הטוב גם בימים אלו, וכבר מדובר בזה בכ"מ. והעיקר שמעשה רב — כנ"ל. ודעת חכמים נוחה מהם.
ג) בענין חילוק הלבושים שבין בנ"י ואינם יהודים. וכן בהנוגע לגידול בלורית ושיעורה.
מדובר בזה בספרים המצוינים למעלה בשאלה א'. אבל מובן וגם פשוט, שבהנוגע ללבושים ובלורית, הרי זה תלוי במנהג ישראל במקום, שהרי ענין הבלורית משתנה מזמן לזמן, וכן בנוגע ללבושים. אשר לכן בכל מדינה ומדינה יש להציע להרבנים החרדים הנמצאים במדינה ומדינה.
תקותי חזקה, אשר יש לו קביעות עתים בלימוד פנימיות התורה, שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות. אשר אם בכל הזמנים — הכרח הי' זה. עאכו"כ בתקופתנו זו, ובלשון משה רבנו רע"מ — דבי' יפקון בנ"י מגלותא ברחמים. וראה דברים נפלאים ומבהילים בזה, להרח"ו תלמידו של האר"י החי — מיוסד בהררי קדש בדברי הזהר [בהקדמתו לשער ההקדמות]. וגודל ההכרח לעבודת התפלה ולימוד התורה — בקונטרס עץ החיים לכ"ק אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע.
מהנכון אשר ישמור על התקנה דאמירת שיעור תהלים חדשי — כמו שנחלק התהלים לימי החדש — וכן אשר יבדקו את התפילין שלו שתהינה כשרות כדין.
במש"כ ע"ד תערובת אנשים ונשים בביהכנ"ס בחתונה וכו' — קבץ כמה שו"ת בזה בס' טהרת יו"ט (להרב דייטש שי' מהעלמעץ). ושם ג"כ ע"ד שיעור המחיצה וכו'.
אוצרות הרבי