אגרות נוספים - לה''ק 5719
5719-12-08 - Chukas 5773
הוו"ח אי"א נו"נ וכו' מוה' דוד שי' הכהן
מאשר הנני קבלת מכתבו מג' אלול ביחד עם ספרו אוצר משלי חסידים — חב"ד, ות"ח.
וצדק בכתבו אשר ספר זה יענין אותי, בתוככי כל המופיע לאור בעניני יהדות תורה ומצותי', ובפרט בתורת החסידות.
כן תמים דיעה הנני עם כ' בצערו על שלא נכנסו מראי המקומות, וכמו שכתבתי זה לכמה בספרים כהנ"ל, שלדעתי מטרתם פנימית צריך להיות לעורר את הקורא והלומד להרחיב ידיעתו בעניני הספר וגם להעמקתו, שלראש ולראשונה ע"י גישה ישרה להמקורות, ואם מתמיד הודיעו חז"ל על ההכרח לעשות אזנים לקופה, עאכו"כ בדורנו, אשר הרגילוהו בספרי מפתחות אנציקלופדיא וכיו"ב אשר כל ענין מושט בקנה בצורה הכי קלה ונוחה הממעטת טרחת הקורא והלומד עד למינימום, ואף שתופעה מצערת ביותר היא, אשר עי"ז נתרבה השטחיות אפילו אצל הלומדים בענינים עמוקים יותר, כיון שהכל מן המוכן, אחרי כל זה העדר הכנה זו שהקורא ולומד מתקשה אפילו לשעה קלה, בקליטת הענינים בקל מביאה כמה וכמה מהם לעזיבת הענין כולו, שע"פ הנ"ל הרי תנאי ראשון לאפשר הגישה להמקורות, הוא מראה מקומות מפורטים ביותר, ומה טוב בציון עוד מקומות בהם נדבר הענין בהוספת ביאור או בהרחב ביותר.
נקודה שני' בהנ"ל בקשר עם סוג ספרים משל ספר כ', שהם מוסרים את הענינים בלשונם הם, ובסגנונם הם, שאז הרי מעין איסור לשלול מהקורא האפשריות להשוות עם המקור ולהחליט בעצמו עד כמה מתאימה ההעתקה לסגנון אחר ובלשון אחרת,
וביחוד כשהמדובר במאמרי נשיאי חב"ד שנכתבו על ידי עצמם, וידוע במסורת חסידים מדור לדור, עד כמה דייקו בכל תואר וביטוי ועד כמה דייקו בקדימה ואיחור בענינים, מובן שאי אפשר כשמעתיקים ענין לסגנון אחר, שישמרו כל הדיוקים וכיו"ב, ובכל ענין תרגומי שא"א לתרגם אלא איזה פנים ולא כל הפנים שבמקור, אבל לכה"פ צריך לציין מקורות, בכדי שהקורא ומעיין, ישווה ויבחין ויחפש לזה שלא בא בתרגום.
מקוה הנני ע"פ סגנון מכתב כ' שלא יקפיד על הערתי האמורה, ולא באתי בסתם כתיבה בהנוגע לעבר, כ"א בתקוה שישפיע האמור למה שבכתובים עם כ' ואפשר גם בהוספת עלה בציון מראה המקומות למה שכבר הופיע בספריו.
ויהי רצון אשר יוסיף אומץ ויגביר חיילים להפצת תורת החסידות בחוגים ההולכים ומתרחבים, ויזכהו השי"ת ויצליחו לראות פרי טוב בעמלו זה, ז.א. להפצת הדרכת תורת החסידות והנהגותי' בחוגים אלו.
אוצרות הרבי