אגרות נוספים - לה''ק 5719
5719-06b-29 (2) - Vayikro 5775
במענה למכתבו מיום השלישי, בו כותב אשר מסיים ימים אלו קורסי סמלי דתי, והברירה בידו, אם להיות במשרה האמורה או מפקח על בסיסי מזון וכו' שגם זה במסגרת הרבנות הצבאית, ושואל דעתי בזה.
ומובן שדעתי שיבחר במקום בו יוכל לעשות יותר להפצת היהדות, וכבר מלתי אמורה זה כו"כ פעמים, שאם כל אחד ובכל מקום ובכל זמן נצטוינו קדושים תהיו כי קדוש אני (שזהו נותן מושג ממדת הקדושה הנדרשת, ושהשי"ת נותן הכחות על זה, שהרי אין הקב"ה בא בטרוניא וכו'), עאכו"כ בהנוגע להנמצאים בצבא, וכמ"ש (דברים כ"ג טו') והי' מחנך קדוש.
ועוד נקודה נוספת להנמצאים בצבא, שכל קיומו הוא על יסוד מילוי פקודה ללא הרהור בהחלט, שמובן שכ"ז הוא ג"כ לחיים הרוחנים שעאכו"כ שצריך הוא לקיים התורה והמצוה מבלי כל הרהור שהרי הם הוראות הפקיד של הצבא הראשי של כל צבאות בנ"י, ואחריות איש בעד רעהו היא החלטית, כי זהו מהעמוד והיסוד עליהם הושתת קיום צבאי, וק"ל, וגם במילוי תפקיד הכי חשוב זה, נתנו כל הכחות והאפשריות, אלא שעל איש הישראלי להראות רצונו להביא מהכח אל הפועל.
מהמבואר מובן אשר בכניסה לצבא צריך להוסיף בתורה ומצות מיוסד על יראת שמים אמיתית, הרי פשוט שאם מקודם ועד עתה גידל זקנו שזהו צלם אלקים, נזהר בענין בלורית שזהו מחוקיהם ומנהגיהם וכו' עכו"ם וכו', עאכו"כ שמכאן ולהבא צריך הוא להיות סמל לדת בזה, ודוקא באופן דטופח ע"מ להטפיח, וכמובן מהאמור למעלה שבהיותו בצבא ה"ה נעשה לא רק איש פרטי אלא חלק של כל המסגרת כולה, אשר חלישות בחלק בה פועל חלישות בכל המסגרת, וכידוע הדוגמא אשר חוזק שלשלת היא כחוזק החוליא הכי חלושה שבה,
וכיון שנמצאים אנו בחדש הגאולה מכל ענינים המבלבלים וכניסה לחירות אמיתית שהיא חירות תוה"ק חרות על הלוחות, בודאי שתוספת כח ניתנו לאיש הישראלי בימים זכאין אלו.
בברכה לבשו"ט בכל האמור ולחג הפסח כשר ושמח.
אוצרות הרבי