טז

פיוט "אקדמות"

[א]

אין אומרים "אקדמות" (ס' המנהגים, מלוח 'היום יום' עמ' נט)

וכך ב'רשימות' אדמו"ר זי"ע (ח, עמ' 14), אודות הנהגת מוהריי"צ בריגא, תרצ"א: אין אומר "אקדמות".

[ב]

בשו"ע אדמו"ר (סי' תצד) כתב, שנהגו בהרבה מקומות לשורר "אקדמות" קודם שמברך הכהן על התורה ברכה הראשונה. ומן הסידור אין הכרע, כי בסידורים הראשונים שנדפסו בחיי אדמו"ר לא נמצאו כלל הקריאות לשלוש-רגלים. ויען שאין לזה שורש מן הגמרא וקבלת האריז"ל, ובפרי-עץ-חיים ומשנת-חסידים וסידור האריז"ל ליתא, אין בידינו להכריע אם לאמרו או שלא לאמרו.. ולמעשה, הנה בכמה מניינים שמתפללים בהם נוסח אדמו"ר נהגו לומר זה הפיוט, מחמת שאין בזה חשש הפסק ונזכר בשו"ע. ובהרבה מניינים לא נהגו לאמרו מטעם פשוט, שבמקומות שראשי ומנהיגי בית-המדרש מאריכים הרבה בתפילתם, ומוכרחים באמצע פסוקי-דזמרה וכדומה להמתין לשמוע קריאת-התורה, אינם רוצים להמתין עד שישורר הש"ץ "אקדמות". אבל במקומות שכל הציבור מתפללים בשווה עם הש"ץ, מדוע לא יאמרו גם את הפזמון הזה (שער-הכולל מ, יז)

[ג]

שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר [מוהריי"צ], שאינו יודע מדוע לא אמרו "אקדמות" בליובאוויטש. יתכן שכ"ק אדמו"ר [מוהרש"ב] נ"ע רצה שיאמרו, אך הוא לא נהג להתערב בענייני ה"גבאות" של בית-הכנסת (המלך-במסיבו, א, עמ' מז)

[ד]

בכלל לא נהגו החסידים לומר "אקדמות", אך ביקטרינוסלב - וגם הרה"ח ר' לוי יצחק [אביו של כ"ק אדמו"ר זי"ע] - היו אומרים (שם, א, עמ' קעא)

[ה]

בליובאוויטש לא היו אומרים "אקדמות", אך חלק מאנ"ש אומרים (שם, ב, עמ' קלב. ומש"ש שפיוט "אקדמות" כתוב בסידור, ראה המובא לעיל משער-הכולל שבסידורים הראשונים לא נדפס. וגם בסידורי סלאוויטא ליתא).

[ו]

במ"ש בהנוגע לאי אמירת "אקדמות" - לפלא פליאתו, בהמצאו באה"ק ת"ו, שכנראה לא נודע לו שאצל כל הספרדים אין מנהג האמור.

וגם בליובאוויטש לא נהגו לאמרו (אף שלא שמעתי טעם בזה. ועיין סוכה מד, ב דכיון דנפק מפומי' וכו' דקדקו לנהוג כן אף לקולא עיי"ש) (אגרות-קודש אדמו"ר זי"ע, יח, עמ' תכז)

[ז]

כ"ק אדמו"ר זי"ע נהג לומר "אקדמות" בפני-עצמו לפני התחלת קריאת-התורה, ובהמשך בין גברא לגברא.

[ח]

בקהילות אשכנז לא מצינו מי שאינם אומרים "אקדמות", אלא בק"ק וורמייזא בלבד, ככתוב בס' מקור-חיים (לבעל החות-יאיר, סי' תצד) ובמנהגי וורמייזא (מנהגים, א, עמ' קיב; מנהגות, עמ' רנח).

בשאר קהלי החסידים כנראה שכולם אומרים "אקדמות". ואומרים אותו אחר שקראו לכהן לעלות לתורה, ולפני שמברך. כדעת הט"ז וכדברי אדמו"ר בשו"ע (תצד, ז).

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org