אור תורה
רפט
אודך ה' כי אנפת בי. על דרך משל אדם אוהב את בנו הקטן ומכה אותו מחמת אהבה, והתינוק מתחיל לבכות. וכשמתחיל לבכות, אביו מצטער ומנשק אותו. וזהו כי אנפת [בי], כי האף הוא בי, שאני סובר שזה מחמת האף, ובאמת אתה עושה מחמת האהבה, ישוב (ידך, כשידך) [אפך, כשאפך], פי' מכתך כביכול חוזרת אצלך כנזכר, ותנחמני, אתה מנחם אותי.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור תורה
- מזהה
- rh-k13kgzf1
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.