1איתא בזוהר ע"פ וירא והנה איל אחר וגומר, אותו איל נברא בערב שבת בין השמשות ובן שנתו היה. וי"ל עפ"י מ"ש רז"ל בין השמשות לא הכריעו בו חכמים אם כולו מן היום או כולו מן הלילה, או חציו מן היום וחציו מן הלילה. פי' עד"מ יש בכל דבר ד' יסודות אש רוח מים עפר. והנה אש ומים הם נגדיים זה לזה, ואיך יכול להיות נכללים זה בזה. רק צריך לדעת [נ"א: ובודאי מוכרח] שיש דבר המחברם שלא יבטל ויכבה האש ממים, או להיפך. לכך צריך להיות דבר המחברם שלא יתבטלו ממציאות הויה ההוא, והדבר הזה המחברם נקרא אי"ן. וטעמו של דבר, כי כח הפועל בנפעל. והפועל [הוא כח אלהות שבדבר הזה, והוא] אינו כלי. לכך [בודאי] יש כאן אי"ן. וכן יש (בעובדא) [בעבודת] אלוהות, יש אהבה ויש יראה והם נגדיים זה עם זה, כי איך יכול להיות אהבה ויראה כאחת. למשל יראת האדם מהנחש אין בזו היראה שום אהבה, או כדומה בדבר טוב אין בו אלא אהבה. אבל אם הוא אהבת הבורא או יראת הבורא יכול להיות שניהם כא'. ואהבה נקרא יום, ויראה נקרא לילה, והדבר המחברם נקרא בין השמשות שלא הכריעו בו חכמים מה הוא, ונקרא אי"ן. ואי"ן הוא החכמה, כי החכמה מאי"ן תמצא. והחכמה נקרא ראשית, כמד"א ראשית חכמה. וה' בחכמה יסד ארץ2. נמצא מוכח מזה מה שאנו קורין כאן אי"ן אין בזה שום תמונה. ואפילו הכי אין לו קריאת עצם אלוהות כי אי"ן נקרא ראשית והוי מספר. והוא ית' נקרא אחד. אבל לגבי הקב"ה נקרא זה האין ההיולי. דהיינו תחלת המחשבה. ויום נקרא אהבה ולילה נקרא יראה כידוע, והמחברם, שהיא בין השמשות, נקרא מדת אי"ן. והעקידה [היה] שאלקים ניסה את אברהם, פי' שמדת היראה היה עליו [נ"א: הוה לה עליה מתחבר] עם מדת האהבה. ויש3 שבעה שנים, פירוש שבעה השתנות במדות, הנקרא שנים, ואי"ן נקרא שנה ראשונה. נמצא כי בשעת העקידה שהיה (עליו) [עליית] יראה ואהבה הוצרך לבא במדת אי"ן. וזהו מ"ש איל (בעל) [בן] שנתו היה.