Or Torah
קיג
עוד במדרש, קדושים תהיו שלא יהיה (בהם) [בכם] מות. ויובן ע"פ פי' הפסוק לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה. וקשה, פשיטא אם לא אמות יחיה בוודאי. ויובן במ"ש הזוהר כל צלותא ומלה דאורייתא דלא נפקא בדחילו ורחימו מעומקא דליבא וכו'. ומי שח"ו מוציא דברי תורה או תפילה מפיו בלא דחילו ורחימו, שהוא מחשבה זכה וטהורה ובינת הלב, הוא בחייו קרוא מת, שאין לו חלק בחיים, שם י"ה (שהיא) [שהם] החכמה ובינה כידוע, וכתיב לא המתים יהללו יה. וזהו שביקש דוד המלך עליו השלום לא אמות כי אחיה, פי' כל זמן שאני בחיים לא אהיה ח"ו חשוב כמת, אלא אהיה מן אותם המטהרים מחשבותם ורעיונם ומדברים מעמקי הלב, ואז אפשר ואספ"ר, הוא לשון ספי"ר ובהירות, ואנהיר ואספר מעשי י"ה שהם חכמה ובינה, שמשם באות כל ההשפעות, ומהם אנהיר ואספר לכל העולמות. וז"ש קדושים תהיו, פי' כשאתם תמשיכו המוחין הנקראים קוד"ש כידוע, אז תהיו קדושים בבחי' שם י"ה ולא יהיה בכם מות. ולא אמר לא תמותו, רק בכ"ם דייקא, [ר"ל] כאשר אתם בחיים, ולא תהיו חשובים כמתים ח"ו.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.