MiShulchan HaAri
שם
שם
ואפילו אם הוא אינו מתכוין כלל להכשיר את ההדס אלא כוונתו לאכול את הענבים, מ"מ הרי על כרחו מתכשר ההדס ונעשה כלי ע"י תלישה זו, והרי זה כעין פסיק רישיה ולא ימות שנתבאר בסי' ש"כ ע"ש.
כתב במ"מ וציונים וז"ל: וה"ז כעין פסיק רישי' כו' שנת' בסי' ש"כ – סכ"ד. עיין מ"א סק"ב בדעת הערוך, אך המ"א מיירי באדם אחר ובזה שייך טעם הערוך, ורבנו לא הזכיר כאן אדם אחר, ומשמע אפי' במי שההושענא דידי', ובזה לא שייך טעם הערוך, וצ"ע, עכ"ל. ותימה רבתי, הרי רבנו אומר כאן דאסור מצד פס"ר, ומה ענין זה לטעם הערוך שהביא המג"א, שהוא טעם להיתר (ע"י אחר).
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- MiShulchan HaAri
- Volume
- הלכות לולב
- Id
- rh-4r2f4amt
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.